זירת הקניות

אש ידידותית

הקרשים מוכנים, המרשמלו כבר שופד והשמחה גדולה, אך ל"ג בעומר האהוב הוא חג שפגיעתו בסביבה רבה. מה עושים, מוותרים? ממש לא. הנה לכם טיפים מעשיים למדורה ירוקה וידידותית לסביבה

עינט קרמרפורסם: 08.05.09 , 10:38

מיד אחרי פסח, עוד לפני שריח הניקיון נמוג בחום הקיץ, מתמלאים רחובות ארצנו בילדים המחפשים עצים. הם נמצאים בכל מקום – באתרי הבנייה , בחורשות, בין פחי הזבל ובמרכזים מסחריים, אוספים עצים או תחליפי עץ למיניהם – מכל הבא ליד וגוררים אותם בעגלות סופר "מושאלות" למחבוא עד שיגיע היום הגדול.

קצת אחרי יום העצמאות, עולה חיפוש העצים מדרגה. בשלב הזה כבר ניתן לראות הורים רתומים בעל כורחם למלאכת האיסוף, המרחיב את מעגליו גם לחורשות טבעיות או פארקים לאומיים, ולעתים אף עצים חיים ובריאים נאלצים לשלם את חובם לחבר'ה.

בערב ל'ג בעומר, כבר משעות הבוקר, עמלים הילדים והוריהם על בניית המדורה. קרשים, שברי רהיטים, ארגזים, עצים ושאר מיני פסולת מקור לא ידוע, נערמים זה על זה, כאשר מעל הכל משופד ה'רשע התורן' (במשפחה שלי שורפים את המן, אבל כבר פגשתי בראש מדורות מגוון רשעים מוסכמים יותר או פחות). עם רדת הערב, מגיעה האקסטזה לשיאה כשגלוני נפט נשפכים על ערימות העצים העולות בלהבות השמימה כשעדת ילדים סמוקי לחיים מלווים אותם בגיל ושירה.

את הסיבה למסיבה לא כולם זוכרים - מדובר ביום בו על פי המסורת חל מפנה במרד בר כוכבא לטובת הלוחמים העבריים (מה שלא עזר כמובן בסופו של עניין), פסקה המגיפה שהרגה בתלמידי ר' עקיבא ונפטר ר' שמעון בר יוחאי (ובעת פטירתו נגלו לו סודות מופלאים). כל אלו חברו יחד לערב של מדורה, תפוחי אדמה ומרשמלו.

את נזקי החגיגה לא כולם מכירים - ובכן, ל'ג בעומר הינו יום בו רמות זיהום האוויר במדינה הקטנה שלנו עולות פלאים. ביום זה, בשל שריפת עצים מעובדים ותחליפי עץ, נמלא האוויר חלקיקים מסרטנים (דיוקסינים). בבוקר שלמחרת, בשל מדורות שנעזבו בלא שכובו עד הסוף, פורצות פעמים רבות שריפות באזורים טבעיים, שלא לדבר על הררי הלכלוך הנשארים בשטח זמן רב אחרי התפזרות העשן.

תופעות אלו, עליהם מתריעים ה'ירוקים' מדי שנה מובילות גופים שונים וטובים לנסות לבטל את מנהג הדלקת המדורות בחג. אני לא שותפה לדעות הללו. לדעתי, יום אחד בשנה מותר להתחבר ליסוד האש שבנו ולשמחה המתעוררת מולו. בעיקר שמדובר במסורת עתיקה (ככל הנראה מהמאה ה-13, למי שמתעניין).

עם זאת, ניתן בקלות יחסית למזער את הנזקים הסביבתיים ועדיין לחגוג בגיל וברננה. להלן כמה טיפים ל"מדורה סביבתית" (יחסית).

קטן זה יפה – מי אמר שחייבים מדורות עצומות? מדורה קטנה יוצרת אינטימיות, דורשת פחות עצים ומזהמת פחות.

חברים זה אחלה – במקום לעשות מדורה נפרדת לכל קבוצה חברתית ניתן לנצל את ל'ג בעומר למדורה כיתתית, שכבתית או שכונתית. בדרך הזו ניתן לחסוך בעצים, על כל הנובע מכך, להרחיב מעגלים חברתיים ולבנות קהילה סביב מקום גאוגרפי.

תנו כבוד לטבע – שריפת פלסטיקים, צמיגים, תחליפי עץ ועצים מעובדים משחררת לאוויר העולם דיוקסינים, העשויים לגרום לסרטן הקפידו לשרוף במדורה רק עצים טבעיים, לא מעובדים (ושלא נגדעו מעצים חיים כמובן).

בטיחות מעל הכל – הקפידו להביא למדורה כמות מספקת של מים על מנת שלא יהיה ספק לגבי יעילות הכיבוי. ברך הזו ניתן למנוע שריפות לא רצויות.

לא להשאיר עקבות בשטח – שאריות מזון, פלסטיקים וזבל הנשארים בשטח גורמים , מלבד לתחושת קבס אצל אלו מאיתנו ה"סובלים" מרגישות הסביבתית, לפגיעה בבעלי החיים המקומיים. בעלי חיים אלו עשויים להיחנק משקיות פלסטיק עם שאריות מזון, להחתך מקופסאות השימורים וכו'. הקפידו לנקות את השטח אחרי המדורה. ניתן לשלוח צוות ניקיון נוסף בבוקר, שיוודא באור ש"השטח נקי".

ומה עוד אפשר לעשות? כמו תמיד – נסו להימנע משימוש בכלים חד פעמיים, להמעיט באכילת בשר, להזמין למדורה גם את זה שאף פעם לא מזמינים (כן, שוב הקשר הזה בין חברה וסביבה...) , ויאללה ר' שמעון.