ההוקרה פשוט יקרה
יום ההוקרה למילואימניקים רק מבזה אותנו, כשהוא מכסה על הונאה מתמשכת בה נוקטת המדינה כלפינו
כמו בשנה שעברה ובעצם כמו בכל שנה מאז קבעה ועדת שרים ב-2004 את יום ה"הוקרה" לחיילי המילואים, יעמוד היום בסימן "הונאה".
דווקא שניה וחצי לפני מתן התגמול המיוחד למשרתי המילואים, החליט צה"ל להונות בסתר את ציבור המשרתים, להתעלם מהבטחות שניתנו בזמן חקיקת חוק המילואים, ולקצץ משמעותית בתגמולים דווקא למילואימניקים המסורים ביותר – אלו שמשרתים מעל 26 יום בשנה ובעיקר אלו שלחמו השנה במלחמת עזה – עופרת יצוקה.
חשוב שתדעו שאף אחד לא שמע על ההטבות למילואימניקים עליהן הכריז צה"ל, גם לא כל אותם גופים שאמורים להעניק אותן. משרד הביטחון סרב להפעיל בזמן "עופרת יצוקה" חוק שאמור להקל על חיילי המילואים בחזרתם משדה הקרב.
אם לא הבנתם, כדאי שתבינו שרמייה, שחיתות וסיאוב – מידותיה הטובות של הארץ, הן תכונות שגם צה"ל בעצמו התברך בהן. אחרת איך ניתן להסביר שהרמטכ"ל עצמו מגן בשיניו על חייליו המסורים ביותר, יושבי המשרדים – אנשי הקבע, ומעדיף להנחית מכה אנושה על לוחמיו בשדה הקרב, שמקריבים את חייהם למען המדינה, וביתם ומשפחתם נפגעים אנושות בזמן היעדרם, אחרי שהבטיח להם את ההיפך הגמור?
כולנו נתונים במלחמת הישרדות. העובד הפשוט במפעל שנלחם על פת הלחם, האם החד הורית שנלחמת על מקום עבודתה, השר עם או בלי התיק שנלחם על כסאו וכבודו בעודו נחקר ארוכות במשטרה.
גם אנחנו, המילואימניקים, במלחמת הישרדות. אנחנו נלחמים על המעט שדרוש לנו כדי להמשיך ולשרת את המדינה, אך גם לשרוד עם משפחותינו את תקופות המילואים הארוכות ולהתגבר על ההפסדים הכספיים הגדולים שנגרמים לנו.
ה'ביטחון' של תושבי המדינה הוא דבר חשוב מאין כמוהו. משום שכך, סברה ועדת שרים שקבעה את יום ההוקרה, כי יש ערך רב לכך שיהיה לנו ביטחון: ביטחון מזויף בכך שבכל שנה, למרות שמוסדות המדינה מנחיתים עלינו מכה אחר מכה, המילה "הוקרה" תשמש עלה תאנה ותסיח את דעתם של אלפים ורבבות של מילואימניקים שנפגעים כלכלית וחברתית משירות המילואים שלהם. ביטחון מזויף בכך שבכל שנה שבה מתקיים "יום הוקרה" ריק מתוכן עבור אלפי חיילים, אנחנו עדיין נהיה שם, נעמוד דום, מכניעים את ראשינו לקראת המכה שינחית המשרד של אותו הביטחון.
המדינה מתייבשת, אך מערך המילואים כבר מזמן מתפורר. שבריו עוד לא נראים לעין התקשורת, הוא קורס מבפנים, באדיבות ממשלת ישראל, סכנה חמורה שבעתיים מאשר ההשתמטות הפומבית.
חייבים להציל את הכנרת, אבל עוד לפני שהיא תתייבש לחלוטין, ככל הנראה נצטרך לעמוד על גדותיה עם רובים שלופים, ומי שיעמוד בקו הראשון – אלו יהיו המילואים, עם או בלי אלונקות ואפודים; ככל הנראה בלי.
הוקרה משמעותה – "כיבוד, מתן יחס של כבוד, הכרת תודה או הערכה". פוליטיקאים יקרים: אנא הימנעו מלכבד אותנו. הכבוד שאתם מעניקים לנו ב"יום ההוקרה" מבזה אותנו פי כמה וכמה, לא רק כיוון שאין בו שום כבוד, תודה או הערכה, אלא בעיקר מפני שהוא משמש ככיסוי להונאה ולאחיזת העיניים המתמשכת בה נוקטת המדינה כלפי המילואימניקים.
גם השנה נגיע למחות על "יום הונאת חיילי המילואים" מול משרד הביטחון בקריה, במטרה לעצור את שעון החול של התפוררות צבא המילואים ולקוות שעיני המנהיגים תיפקחנה במהירות, עוד לפני שנגיע לאסון.
ניצן פלס, חבר פורום החפ"שים , מתאם את מטה המאבק למען חוק המילואים
לפנייה לכתב/ת 
מומלצים
