מאחלים: השורד, הפפראצי והיחצ"ן

מבחינתי, השנה נחלקת לשניים. שני חלקים שווים, פחות יום אחד. היום הזה ממוקם ב־8 באפריל - תאריך יום ההולדת שלי, אם תהית.

נו כן, תקראי לי נרקיסיסטית פתטית ועלובה (רק אל תכתבי את זה בטוקבקים, אני קוראת). כל שנה מחדש, יום ההולדת שלי מקבל משמעות חשובה מאין כמוה, וזה רק הולך ומחמיר עם השנים.

בשנה שעברה הבטחתי לעצמי שאין סיכוי שאני נכנסת ללופ הזה. אין מצב שגם הפעם אני אמצא את עצמי מזמינה אנשים חודש מראש, שולחת מיילים, מזכירה ב"פייסבוק", מתריעה באס־אמ־אסים, דואגת שלא יהיו חסרות בירות ובסוף מוצאת את עצמי שיכורה ומעושנת עם זר פרחים ורודים על הראש, מוקפת ב־600 חברים שאת רובם אני מכירה, אבל לא ממש זוכרת מאיפה.

"אני לא חוגגת השנה", הודעתי בגאווה לפני חודשיים תמימים, "השנה אני מזמינה חמישה חברים למסעדה, מקסימום נעשה איזה מסאז' לפני!". אלוהים, אפילו על עצמי אני לא מצליחה לעבוד.

הכל כלול תמורת תמונה עם החתן. עינב בובליל (רפי דלויה) 

חודש לפני התאריך המיוחל הרמתי טלפון למני, מפיק ואיש יחסי ציבור ידוע בעיר שהוא גם חבר טוב, ובעיקר טוב בלעשות עליי בוכטות של כסף. "לירוני, טוב שהתקשרת. אני בדיוק שומר לך תאריך במועדון הכי חם בעיר. השתייה עליי, אני גם מארגן לך חמישה מגשי סושי, תפאורה ומקרן - כל מה שתצטרכי". איזה מקצוען, חשבתי וחיכיתי ל־Catch, שלא איחר לבוא: "רק משהו קטן, יפה שלי, את סוגרת לי קצת יחסי ציבור, נכון?".

מגש סושי = תמונת פפראצי עם נינט

היה ברור שזה יגיע. את לא צריכה להיות נינט או בר רפאלי כדי שמקום - אטרקטיבי ואקסקלוסיבי ככל שיהיה - ירצה לעשות בשבילך ה־כ־ו־ל תמורת קצת תמונות וידיעות במדורי הרכילות. יעל בר־זוהר הזמינה צלמים לבר החדש של אחותה בערב יום ההולדת שלה, מיכל ינאי התחתנה פעמיים תמורת פפראצי מחוץ לאולם, ועינב בובליל סגרה חתונה, חינה, מסיבת רווקות ובשעות אלה ממש היא הוגה אפטר־חתונה רק בשביל התקשורת - הכול במחיר מיוחד של 0 שקלים חדשים.

יאללה, נזרום, אמרתי לעצמי, ולמני אמרתי: "סבבה, שיהיו שם בתשע". הייתה לי תחושה שזה לא ייגמר כאן. מני המשיך במרץ: "מותק, תדאגי שלא תהיי שם לבד. את חושבת שגיא יגיע?". "לא יודעת", שלפתי במהירות. "יודעת מה, נשמה? עזבי את פינס, כפרה". מני יכול להיות כל כך רגיש לפעמים: "בואי נעשה משהו נחמד. תזמיני כמה שורדים, אולי את מאיה בוסקילה, היא חמה עכשיו, אם דודי מליץ יגיע זה בכלל יהיה טירוף. נעשה לכם כמה פפראצי בפנים, יהיה מגניב".

התחתנה פעמיים בשביל הפפראצי. מיכל ינאי (צילום: סיון פרג)

מאיה בוסקילה? דודי מליץ? במסיבת יום ההולדת שלי?! אבל... זה האירוע הפרטי שלי. למה הפכתי? מה אני, שרמוטה של מדורי רכילות ויח"צנים נודניקים?

בלעתי את העליבות העצמית עמוק פנימה, חייכתי בלי רצון (כי אומרים ששומעים את החיוך גם מעבר לקו הטלפון) ועניתי בנונשלנטיות: "יודע מה? תקרא לצלם של 'פנאי פלוס', יהיה בסדר". עלובה עלובה עלובה.

רפי, תצלם אותי

ה־8 באפריל הגיע. שמתי על עצמי שמלה שחורה קצרה ועקבים גבוהים, ויצאתי לדרך תוך כדי שליחת אס־אמ־אסים נמרצים לפינס, אסי עזר, עידן חביב ועוד כמה שורדים, שלא ישכחו להגיע בזמן. שכנעתי את עצמי שהם בטח חושבים שאני מסמסת תזכיר לכולם.

"איפה 'פנאי פלוס'?", שאלתי את מני ברגע שהגעתי, "אהה... שכחתי להגיד לך חמודה, רפי (רפי דלויה, הצלם של "פנאי פלוס") לא מגיע. הוא הודיע שהוא לא מרגיש טוב, ושגם ככה זה לא ממש הלחם והחמאה שלו. לא נורא בובה, נוציא מחר ידיעה לרכילות, נספר לכולם שהיו פה כל החבר'ה מ'המירוץ למיליון'. זה יהיה גדול".

"ברור", עניתי בעודי מבחינה בקצה המועדון בשלושה שורדים ורץ למיליון אחד, "וודקה, מישהו?".

רוצה לחגוג יומולדת בחינם? המדריך למפורסמת הגרידית

- בחרי גורם ניטרלי שידאג לקשר בינך לבין קבוצת הצלמים. אף אחד לא צריך לדעת שיש לך יד ורגל בסיפור הזה.

- תדאגי שאותו משת"פ יעביר את רשימת המוזמנים לצלמים ולעורכים מראש. הרגישי חופשייה להוסיף איזה שם או שניים בשביל הפאן. מי יודע? אולי יונית באמת תעבור באזור.

- אל תתעכבי מדי בכניסה ואל תיראי מתלהבת מדי, שחס וחלילה לא ירגישו שאת מעורבת.

- במסיבה ספרי לכל מי שרוצה לשמוע, וגם למי שלא, שאת לגמרי בהלם ולא מבינה איך הם ידעו.

- אל תשכחי לסמס לצלמים תודה. אחרי הכול, גם בשנה הבאה את צריכה אותם באותו מקום. אותה שעה. קבענו?