פגישת אובמה-נתניהו: הם לא חייבים להיות חברים

לחץ אמריקני ועקשנות ישראלית בחדר הסגלגל. ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ייפגש אחר הצהריים (יום ב') עם הנשיא האמריקני, ברק אובמה, לראשונה מאז נכנסו השניים לתפקידיהם. לקראת הפגישה בבית הלבן ניכרה עצבנות ומתיחות בקרב פמליית ראש הממשלה והתקשורת - היה גם מי שאמר כי "בתוך חצי דקה תיקבע הכימיה בין נתניהו לאובמה".

השר לשעבר משה ארנס טוען כי מי שמצפה להתנגשות בין שני המנהיגים אינו מבין ביחסי ישראל-ארה"ב. "מסלול התנגשות הוא משאלת לבם של אנשי השמאל הישראלי. אולי נתניהו ואובמה לא יסכימו על כל דבר, אבל זאת רק פגישה היכרות". ארנס הדגיש כי היחסים בין המדינות מושתתים על יחס איתן ארוך טווח, "וזה בוודאי לא עומד להשתנות בפגישה אחת".

ארנס כיהן כשר חוץ בממשלתו של יצחק שמיר ובתחילת שנות השמונה היה שגריר ישראל בארצות הברית. הוא נכח במעמדים דומים ומדגיש כי "באף אחת מפגישותיי הרבות בבית הלבן לא הייתי עד להתנגשות כלשהי, וכך יהיה גם הפעם". לדבריו, שני המנהיגים הם "אנשים תרבותיים ומנומסים. בפגישות האלו אין שום ביטוי של כעס או רגש".

אובמה בחדר הסגלגל. "תרבותיים ומנומסים" (צילום ארכיון: AFP) 

הוא גם בטוח שרק לעתים רחוקות יש הסכמה מלאה בין הצדדים וסבור כי הסוגיה הבעייתית ביותר היא שאלת שתי המדינות לשני עמים. "נתניהו יצטרך להסביר את המציאות המזרח תיכונית", אמר, "לא שאני חוזה שזה יעזור. אני לא רואה איך בפגישת היכרות ראשונה מישהו מהצדדים יצליח לשכנע את הצד השני".

לטענת ארנס, הדרך הטובה ביותר של נתניהו ללבם של האמריקנים, היא פשוט לעמוד על שלו. "האיש שנחשב לאמין ביותר בעיני האמריקנים היה שמיר, גם אם עמדותיו לא נראו להם. אמון זה חלק מאוד חשוב במערכת יחסים בין מדינות", אמר והדגיש כי אם נתניהו יאמר דברים שאיתם מתכוון אליהם רק כדי "לשאת חן", הרושם שיתקבל לא יהיה טוב.

"אובמה ונתניהו לא חייבים להיות חברים", סבור ארנס, "אבל חייבת להתקיים ביניהם תחושת אמון". לטענתו, גם אם האמריקנים יחליטו להפעיל על ישראל מכבש לחצים, "האפשרות כיום מוגבלת מאוד". הקטנת הסיוע האמריקני? לחץ דיפלומטי על-ידי חוסר תמיכה באו"ם? "לא מדובר בשום דבר שימוטט את מדינת ישראל".

"לאובמה אין יחס עוין כלפי לישראל"

אריה נאור, פרופ' למדעי המדינה באוניברסיטת בן-גוריון ובעבר מזכיר הממשלה אצל מנחם בגין, סבור שהלחץ האמריקני עודנו קיים. הוא טוען כי "כדי להפעיל לחץ, מספיק שאובמה יגיד לראש הממשלה שארה"ב סבורה שיש לה אינטרס לאומי. זה כבר יעשה את שלו. ביחסים בינלאומיים קוראים לזה יחסי פטרון וקליינט, אך אף ראש ממשלה בישראל לא יסכים להשתמש במונח הזה".

נאור סבור כי "אנחנו תלויים באמריקנים יותר מאשר הם תלויים בנו". הוא נזכר בדברים שאמר לו שר החוץ דאז, משה דיין, בתום פגישה עם קרטר. "הוא אמר שהוא אמנם רואה רק בעין אחת, אבל איננו עיוור. קרטר הפעיל לחץ ברוטאלי, רמיזות ברורות על כך שאם לא נפעל בדרכו, הסיוע האמריקני לישראל איננו מובטח".

עם זאת, הוא סבור כי בימים אלה "קשה לדמיין מצב כזה".

לדבריו, "לאובמה אין יחס עוין כלפי לישראל. אמנם אין לו את היחס שהיה לבוש, אבל אין לו רגשי טינה. הוא פשוט רואה את התמונה הרחבה. זה שהוא נוקט אסטרטגיה שונה של הידברות ושיחות, לא אומר שהוא לא נגדנו. ההשוואה בינו לבין קרטר טעות ביסודה".

לדבריו, אם נתניהו רוצה לרכוש את אמונו של הנשיא, הוא יכול לעשות זאת "על-ידי דיבור ישיר, בלי כל מיני ספינים. אני מתאר לעצמי שכך גם ינהג. אחרי הכל, כשמגיעים לחדר הסגלגל הכל נראה אחרת. כשאתה יושב עם נשיא ארה"ב בארבע עיניים, אתה מבין מה מונח על כף המאזניים, במיוחד עם הוא רוצה לטפל בבעיה האיראנית ויודע שבלי האמריקנים לא נוכל לפעול".

הוא גם סבור כי "מהר מאוד תימצא שפה משותפת. לפעמים המדינאים צריכים ליצור מצב של עימות כדי לתרץ את השינויים במצע שלהם. המצב הזה משרת את הגישה של נתניהו מול הקואליציה".