של מי התמרור הזה לעזאזל?
נהג נתפס נוהג באין כניסה, אך המועצה המקומית, מע"צ ומשרד התחבורה לא הצליחו להחליט ביניהן מי הציב את השלט. לבית המשפט נמאס, והנהג זוכה
נהג שנתפס נוהג באין כניסה, ניסה ללא הועיל למצוא את האחראי על הצבתו. לבית המשפט לתעבורה בירושלים זה הספיק כדי לזכות אותו מכל אשמה. תכירו את א': נהג שנאשם בכך שלא ציית לתמרור אין כניסה המוצב בתחנת דלק בכביש 90. א' הודה באשמה, אך החליט להוכיח כי התמרור הוצב במקום המקשה על נהגים לראותו. לצורך הוכחת טענתו, חיפש את האחראי על הצבת התמרור בכניסה לתחנת הדלק.
אלא שכל ניסיונותיו למצוא את האחראי על התמרור, או את התוכנית לפיה הוחלט להציבו שם, העלו חרס. כל אחת מהרשויות האפשריות - המועצה המקומית, מע"צ ומשרד התחבורה - הפנתה אותו לרעותה, מבלי לתת תשובה הולמת. בית המשפט לתעבורה לא אהב את ההתנהלות, החליט על כן לזכות את א' מכל אשמה, וחייב את המדינה לשאת בהוצאות המשפט.
-wa.jpg)
הנאשם: "תוך כדי הפנייה אני קולט שאני נכנס לאין כניסה" (צילום אילוסטרציה: ירון ברנר)
"היה נכנס בי רכב מאחורה"
טענותיו של א' בנוגע לתמרור היו פשוטות: הוא הוצב במקום שאינו מאפשר לנהגים לראותו לפני ביצוע עבירה. בבית המשפט אמר לשופט כי "עשיתי את הפנייה, ותוך כדי הפנייה אני קולט שאני נכנס לאין כניסה. לא יכולתי לעצור באמצע, היה יותר הגיוני להמשיך 20 מטר. גם אם הייתי לוחץ ברקס במקום, עדיין הייתי עובר באין כניסה, וגם היה נכנס בי רכב מאחורה".לנוכח טענותיו, החליט א' כי ינסה להוכיח שהצבת התמרור נעשתה בניגוד לחוק. לצורך כך חיפש את התוכנית המקורית, לפיה הוצב התמרור בכניסה לתחנת הדלק. אלא שבפניו ניצבה בעיה לא קלה: לא רק שלא הצליח למצוא את תוכנית התמרור המקורית - הוא גם לא הצליח למצוא מי אחראי לתוכנית, ומי בכלל הציב את התמרור במקום.
אז מי הציב את התמרור?
אי אפשר לטעון כנגד א' שלא ניסה למצוא את מציב התמרור האלמוני: הוא פנה למועצה המקומית, לחברה הלאומית לדרכים (מע"צ החדשה) - ואפילו למשרד התחבורה והבטיחות בדרכים. אבל ללא הועיל: במועצה המקומית הסבירו לו שהכביש מתוחזק על-ידי מע"צ. במע"צ טענו כי הם כלל אינם אחראים, וכי אין ברשותם תוכנית מאושרת להצבת התמרור במקום. כמוצא אחרון, פנה א' למשרד התחבורה, אך שם החזירו אותו למועצה המקומית.
למעשה, לא רק א' ניסה למצוא את האחראי על הצבת התמרור: גם בלשכת התביעות באגף התנועה של מחוז ירושלים ניסו לעשות זאת - וגם בידם לא עלה לפתור את התעלומה. כך הגדיר את מצבו של א' שופט בית המשפט לתעבורה בירושלים: "הנאשם עומד בפני שוקת שבורה".
לבסוף, החליט השופט כי היעדר אחראי לתמרור, מוכיחה את הטענה כי הצבתו נעשתה שלא כדין. ולכן, זיכה בית המשפט את א' מכל אשמה, ואף קבע כי המדינה תשלם לו 600 שקל בגין הוצאות משפט.
לפנייה לכתב/ת 
