שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    לא מאמינים בציבור
    לסמס או לא לסמס - זאת השאלה שמסעירה את הציבור החרדי, אריאנה מלמד סבורה שגדולי הדור לא מכבדים את צאן מרעיתם

    אז מה נסגר עם הסמסים – מותר או אסור? מחד, ועדת הרבנים לענייני תקשורת וחברות הסלולר כבר החליטה שלא יהיה כדבר הזה בניידים הכשרים לחרדים, ומאידך, זה עתה לומד הציבור (המופתע, במיוחד אם הוא חילוני) שהנה, הרב אלישיב, גדול הדור (השלישי?) ומומחה לשירותי טלפוניה מתקדמים, פסק כי בעצם מותר, והעיקר - לשמור על לשון נקיה ולא לכתוב, חלילה, כל מיני דברים אסורים לבחורות. והנה נכתב פרק נוסף ביחסים בין המגזר החרדי לניידים שלו – ומה שחשוב יותר בפארסה הארוכה הזאת, פרק בתמונת האדם החרדי על פי מנהיגיו, הוגיו ושומריו מכל צרה.

     

    אז לתועלת הנבוכים, הנה תקציר הארועים: בראשית היה טלפון נייד. אחר כך הצמידו לו מיני תכונות מסוכנות, כגון האפשרות לגלוש באינטרנט ולהתכתב עם העולם, וגם לצלם אותו. ראו חכמים שזה כבר באמת יותר מדי עבור הציבור שלהם, ומינו ועדה שתפעיל לחץ מאד לא מתון על חברות הסלולר, למען ימצאו פתרון ולא יכשילו את המשתמשים ולא יביאום לדבר עבירה. אחרי איומים בחרמות וגרם נזק כלכלי, נכנעו החברות והחלו לשווק לציבור החרדי בלבד מכשירים שנראים דווקא חדשים שכאלה, אבל נעדרי תכונות מעוררות מחלוקת ונושאים חותמת שהם בסדר גמור. בינתיים, הסלולרי ה"טרף" הפך לאויב העם ולמדד חדש לבחינת אמוניותו וצייתנותו של אדם: מי שעדיין החזיק כזה ולא עבר לגרסה הכשרה צפוי היה לחות לגינוי חריף מסביבתו.

     

    ומאחורי הסיפור

    החילונים שבין הקוראים מוזמנים לגחך, החרדים – לזעום על הטון הלגלגני. האלמנטים הקומיים בסיפור הזה מסתירים מאחוריהם בעיה רצינית במיוחד, קשה ואפילו כואבת, שתחזור כל עוד הפיתוח הטכנולוגי מאיים לפרוץ את חומות העולם החרדי, וההוגים שלו מנסים שוב ושוב לתקוע אצבעות בסכר מבלי להבין שהסכר כבר לא קיים.

     

    ייתכן שהיה קל יותר לשמור על אורח חיים חרדי נקי מפיתויים בעולם שלפני המהפכה התעשייתית. לימים ההם, מן הסתם, מתגעגעים גדולי הדור: יהודים ישבו במתחמים קטנים ומוגדרים ולא יצאו מהם, הפחד מפני הגויים היה גדול מן המשיכה שעולמם הציע למאמינים, ואיש לא העלה בדעתו להמרות את פיהם של פוסקים כשגזרו על הציבור שלהם גזירה על גזירה, כדי לחזקו מפני האימה המצויה שם בחוץ: אבל האימה הלכה והתגברה ככל שהטכנולוגיה שברה מחיצות בין בני אדם, ולפיכך נחוצות גזירות חדשות כל העת: והן יילכו ויתרבו בהתמדה ובעקביות מעוררת קנאה.

     

    אבל מה באמת מסוכן יותר – הסלולרי על החטאים האמיתיים או המדומים שהוא אוצר בקרבו, או האופן שבו מתבונן ציבור הרבנים בצאן מרעיתו?

     

    האדם לו נועד הטלפון הכשר, כך עולה מן המאמצים המרוכזים לשווקו, הוא בעצם אסון הממתין להתהוותו אם רק יהיו בידו הכלים לכך. תנו לו טלוויזיה, והוא כבר ימצא את דרכו לכל התכנים הלא-ראויים שיש בה. תנו לו מחשב, ומייד הוא חושף את עצמו מרצונו לעולם הפורנו והכיעור הכללי של החילונות. תנו לו טלפון, ומי יודע מה יעשה בו. האדם הזה, שק של יצרים ללא מוח, הוא יצור הנתון בסכנה תמידית: שנים של מרחב אמוני טהור וכשר לא מכינים אותו כלל להתמודדות עם פיתויים, והוא מצוי במרחק סנטימטרים ספורים מפגישה עם הסיטרא אחרא, האדם הזה טעון הגנה כילד, כמי שאין לו הרצון והיכולת לבצע בחירה חופשית, מצפונית, אמונית וכשרה.

     

    אם נתנתק לרגע מן הסלולרי, נראה שאותה גישה ממש מובילה את ריבוי החומרות והאיסורים שהם נחלת הדור החרדי הנוכחי: גוזרים גזירה על גזירה ועליה עוד נדבך, שיהיה, ובלבד שהציבור לא יסתכן חלילה אפילו בהרהורי עברה, והיה מחננו טהור.

     

    כמה רחוקה דמותו זו של האדם מן העקרונות הבסיסיים שבזכותם המשיכה היהדות להתקיים כדת חיה? כמה זמן יחלוף עד שרבים בציבור החרדי יתמרדו נגד תפיסת האדם הזאת, שבמהותה יש לא מעט חוסר כבוד, זלזול והעדר אמון ביכולת המערכת החרדית להוציא מתוכה אנשים "טהורים"? והעיקר – אס אמ אסים, מותר או אסור?

     

    בארצות הברית חיים חרדים לא פחות מאשר

    בישראל. לרובם אין טלפונים כשרים, וגדולי פוסקיהם לא עשו מזה ענין. האם מותר האדם החרדי-אמריקני על זה היושב בציון, והאם רק למקומי אין תבונה, יכולת התאפקות וכבוד כללי לציוויי אמונתו? אינני מכירה ועדה של רבנים שתוכל לענות ברצינות על השאלות האלה וגם להמשיך להתווכח עם החברות הסלולריות על עיצוב מכשירי הדור הבא והקנס על שיחות בשבת. אינני מכירה גם ועדה אחרת של רבנים שתקום ותודה כי הפתרונות הטכנולוגיים הללו נובעים רק מכך שגדולי הציבור אינם מוכנים לתת לציבור שלהם אמון וכבוד, והם עוסקים בעיקר בהפחדה.

     

    ואם כך נראית דמותו של האדם בעיני ההוגים של הסלולרי הכשר – מה נלין על החילונים, שמגחכים עליהם קצת?

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: גבי מנשה
    אריאנה מלמד
    צילום: גבי מנשה
    פיתוי קשה? הטלפון
    צילום: index open
    מומלצים