תוכנית גמילה מאשליות

הטענה שהציגה ציפי לבני, לפיה רק פתרון "'שתי המדינות" יאפשר את המשך קיומה של ישראל כמדינה יהודית, היא טענה מופרכת משתי סיבות.

הראשונה: מדינה המבוססת על מדינת תל אביב בלי ריבונות על ירושלים השלמה ועל חבלי המולדת ההיסטוריים, "ארץ ציון וירושלים", היא אולי מדינה שמתגוררים בה יהודים, אבל היא אינה ה"מדינה היהודית" אליה שאפו דורות לחזור. הסיבה השנייה היא שכל פתרון המנסה להפיס את דעת "העם הפלסטיני" ולספק את תביעתו הלאומית רק ביהודה, שומרון ורצועת עזה - ייכשל. המשך המאבק הצפוי מתוך המדינה הפלסטינית הריבונית יחסל את החזון הציוני.

לצערי, הימין לא השכיל עד כה להציג פתרון מלא לסכסוך. הפתרונות החלקיים שהוצגו נדחו מייד בציניות ובהתנשאות על ידי השמאל. אך נראה שעם הכשלונות החוזרים והנשנים של פתרון "שתי המדינות", אחרי שתוכנית אוסלו ומתווה קלינטון הביאו עלינו את האינתיפאדה השנייה, שגבתה מעל אלף קורבנות, ותוכנית ההתנתקות התפוצצה לנו בפנים עם עליית החמאס והקסאמים בכל ערי הדרום, הגיע הזמן להצגת תוכנית אלטרנטיבית. מה גם שסקר של פרופ' דניאל בר-טל וד"ר ערן הלפרין שהתפרסם לאחרונה, גילה ש-53% מהישראלים רואים ביו"ש "שטח משוחרר" ולא "כבוש". 

בשלב הראשון של התוכנית נדרשת החזרת הביטחון לידי ישראל באופן מלא. מאז "חומת מגן" השתלטו השב"כ וצה"ל בהדרגה על מרכזי הערים והפסיקו את ייצוא חגורות הנפץ לערי ישראל.

התפיסה שהפלסטינים יספקו לנו ביטחון, כשלה. הסיורים המשותפים הופסקו לאחר שהנשק שסופק לפלסטינים כוון לעבר חיילי צה"ל.

גם תוכנית האימון והפריסה של כוחות דייטון מסוכנת מאוד לישראל. אלו אינם כוחות לשמירת הסדר הציבורי. דייטון עצמו הודה בנאומו במכון הוושינגטוני למדיניות במזרח התיכון, ש"המתגייסים לכח הצבאי הפלסטיני עושים זאת בתחושה שהם באים להלחם עבור העצמאות הפלסטינית, ואם האנשים האלה יבינו שהמדינה אינה עומדת לקום הנשק יופנה כלפי ישראל".

במילים אחרות, אם ישראל חשבה שהיא מסייעת לאימון כוחות כמו צד"ל, חיש מהר יתברר לה שאלו גדודי אל אקצה, מאומנים ומחומשים היטב. חייבים להגמל במהירות מהאשליה, להפסיק את הפעילות, ולהבהיר שרק צה"ל יילחם בטרוריסטים מהפתח ומהחמאס.

בשלב השני, שלב ביניים ארוך טווח, תבוצע תוכנית "הכל זורם": הפרדת כבישים שתאפשר תנועה פלסטינית חופשית.

בעיית המחסומים נתפסת כיום כמאפיין העיקרי של ה"כיבוש". השלמת הרצף התחבורתי תפריד בין שתי הקהילות, ותאפשר לכל אחת מהן לחיות חיים רציפים ובלתי מופרעים. לפלסטינים תתאפשר תנועה חופשית מלאה ללא חיכוכים מיותרים, באופן שיאפשר ניהול חיי כלכלה וקהילה נאותים.

בשלב זה מוצע להחיל את ריבונותה של ישראל על כ-60% משטחי יו"ש, הכוללים את כל אזורי ההתיישבות היהודית ואת כל השטחים הנדרשים ל"גבולות בני הגנה" (בקעת הירדן, מערב שומרון ובנימין גוש עציון ודרום הר חברון). יוקמו מנהלים עצמיים שבהם הפלסטינים ינהלו באופן אוטונומי ומלא את כל תחומי החיים האזרחיים והמוניציפליים, תוך זיקה גוברת והולכת לירדן ולמצרים.

מדינת ישראל תציג תוכנית "שלום כלכלי" מקיף לבניית כלכלה פלסטינית, תוך הזרמת הון והשקעות חוץ מהמדינות התורמות.

האוכלוסייה ביו"ש תמצא את פתרונה בשתי קטגוריות: תושבי הרצף הפלסטיני יהיו אזרחי "מנהלים עצמיים" בעלי זיקה קונפדרטיבית לירדן. למינהל ברצועת עזה המורחבת תהיה זיקה קונפדרטיבית למצרים, או לירדן לפי בחירתם.

אין ספק שהתוכנית לא תתקבל בשלב הראשון על ידי חלק גדול מהפלסטינים. הם ימשיכו להאבק על ייסוד מדינה משלהם מן הים ועד הירדן. אבל ישראל חייבת להציג את תביעתה הצודקת והמוסרית למדינה יהודית בארץ ישראל.  

עדי מינץ, לשעבר מנכ"ל מועצת יש"ע.

תוכנית "שלום בארץ" תוצג היום במסגרת כנס מדיני בכנסת שעניינו אלטרנטיבות לתפיסת "שתי המדינות".