שתף קטע נבחר

זירת הקניות

ואם ייפול טיל על מפעל כימי - תדעו מה לעשות?

היום נתרגל הגעה למרחב המוגן בשעת חירום, אך האם אתם יודעים מה לעשות אם נופל טיל על מפעל כימי (ויש 4,000 כאלה, רובם ליד שכונות ומרכזי קניות)? ובימי שגרה - האם הציבור יודע מה לעשות במקרה של שריפה במחסן חומרים מסוכנים? פיקוד העורף: ההנחיות צריכות לבוא מהמשרד להגנת הסביבה

תושבי ישראל יתבקשו היום (ג') למהר ולהיכנס למרחב המוגן או למקלט במסגרת תרגיל העורף הלאומי. זה אולי יציל אותם במקרה של מתקפת טילים - אך מה יקרה אם אחד הטילים יפגע במפעל כימי? האם הציבור יודע מה עליו לעשות במקרה של התפזרות חומרים מסוכנים בקרבת ביתו?

 

האפשרות שחומר מסוכן ידלוף ליד ריכוזי אוכלוסיה צפופים איננה דמיונית או נדירה. במלחמת לבנון השנייה ריחפו טילים ורקטות מעל אזור מפרץ חיפה, שם מרוכזים מפעלי תעשייה וחומרים מסוכנים מסוגים שונים. ריכוז דומה של חומרים מסוכנים קיים גם במועצה התעשייתית רמת חובב, שבתחומה כ-20 מפעלים ובסמוך אליה מתגוררים אלפי תושבים, חלקם במרחק קילומטר בלבד.

 

אך הבעיה הזו לא קיימת רק במצב מלחמה, ורק בשני אזורים אלה. בישראל פועלים למעלה מ-4,000 מפעלים המחזיקים בתחומם חומרים מסוכנים, מרביתם שוכנים סמוך לשכונות מגורים או אתרי בילוי ומסחר. רבבות תושבים בכל רחבי הארץ, אם כן, נמצאים בטווח הסכנה אם יפול טיל על מחסן כימיקלים. 

 

הדוגמאות לא חסרות: רק אתמול דלף חומר מסוכן ממפעל באזור התעשייה בנתניה ואיים על תושבי שכונה סמוכה. דליפה דומה אירעה באותו מפעל רק חודש לפני כן. בחודש מרס פרצה שריפה גדולה במפעל "יעד כימיקלים" ביהוד, והתושבים הגרים במרחק מטרים ספורים מחומת המפעל פונו מבתיהם בהוראת המשטרה.

 

ישנו מכנה משותף לכל הדוגמאות הללו: למרות שחומרים מסוכנים מאוחסנים בקרבה לריכוזי אוכלוסיה, בשעת חירום היחידים שיודעים כיצד לפעול ולהתגונן מפני הרעלים הם כוחות הכיבוי וההצלה, ועליהם מוטלת האחריות להנחות את האוכלוסיה. הציבור עצמו אינו יודע האם להישאר בבית או לצאת החוצה? האם לרוץ ולאיזה כיוון? האם בכיוון הרוח או נגדה?

 

הציבור לא יודע מה יש ליד ביתו

אבל חמור מכך: הציבור כלל לא יודע האם יש חומרים מסוכנים בקרבת ביתו, ובאילו חומרים מדובר. "לציבור בישראל יש את הרמה הנמוכה ביותר של מידע בעולם המערבי", אומר יזהר רשף, יושב ראש "הקואליציה לבריאות הציבור" - רשת ארגוני סביבה הפועלת באזור חיפה. "אפילו בארה"ב שלאחר פיגועי 11 בספטמבר עדיין נותר המידע פתוח לציבור האמריקאי בצורה הרבה יותר זמינה ממה שקיים היום בישראל". מדובר, מוסיף רשף, במתכון בטוח לאסון, ובשעת חירום יתקשו כוחות הביטחון להתמודד עם המצב.

  

מומחים מקצועיים עימם נועצו בארגון, טוענים כי יש מה לעשות. "ניתן לחלק לתושבי המפרץ מסיכות אב"כ עם מסננים מיוחדים - או לפחות לאחסן אותן באזור סמוך לחלוקה בשעת חירום", אומר רשף. אפשר, הוא מוסיף, גם לתרגל את התלמידים ועובדי המפעלים באזור.

 

התרגיל הלאומי היום יכלול מספר תרחישים ממוקדים של אירועי חומרים מסוכנים, שיתרגלו בעיקר את כוחות הביטחון. כך למשל ידומה אירוע חומרים מסוכנים בתחומי מפעל תנובה ברחובות, ויתורגלו אירועי נפילת טילים כימיים באתרים שונים. אך רוב הציבור לא ידע מה לעשות במקרה דומה. את המידע בנושא זה הוא יצטרך לשאוב מאיגרת שתישלח בעתיד לכל תושבי המדינה. מדריך החירום המפורט שמלווה את התרגיל הנוכחי אינו כולל פרק בנושא אירועי חומרים מסוכנים.

 

מפיקוד העורף נמסר, באמצעות דובר צה"ל: "תרגיל נקודת מפנה 3 יכלול מספר אירועי חומרים מסוכנים וביניהם גם תרגילי שטח. במסגרת זו, יתורגלו הגורמים הרלוונטיים המטפלים באירוע נפילת חומרים מסוכנים". גורמים בפיקוד העורף הוסיפו ואמרו שאכן הוחלט שלא לכלול בחוברת המידע המפורטת מידע בנושא אירועי חומרים מסוכנים על מנת למנוע עומס מידע במדריך.

 

עוד אמרו גורמי פיקוד העורף: "במהלך שנת 2008 פורסמה החלטת ממשלה מפורטת המגדירה את המשרד להגנת הסביבה כמנחה לאומי בתחום החומרים המסוכנים, ואת אופן פעילותו. המנחה הלאומי הינו הגוף שאחראי על נושא החומרים המסוכנים בשגרה ובחירום, והוא שאמון על גיבוש מדיניות ההסברה לציבורי באירועי חומרים מסוכנים". הגורמים ציינו כי ההחלטה על תרגול אזרחים הינה בסמכות המנחה הלאומי, ולא בסמכות פיקוד העורף.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: דוד נברו
שריפה במפעל כימי ביהוד בחודש מרס. ארכיון
צילום: דוד נברו
מומלצים