סרן ברדוגו הוכר כחלל צה"ל, משפחתו אינה שכולה

משפחתו של סרן אבנר ברדוגו ז"ל תעלה בחודש הבא לקברו לציון יום השנה הראשון למותו. ברדוגו, קצין בקבע ששירת ביחידת החילוץ 669, טבע למוות בנהר המקונג בלאוס בעת ששהה בחופשה ביולי 2008. לאחר מותו הוכר כחלל צה"ל, אך יחד עם זאת משפחתו אינה זכאית לתגמולים או לתמיכה ממשרד הביטחון.

על-פי חוק משפחות חיילים שנספו במערכה, תוכר משפחה של איש קבע כמשפחה שכולה בשני תנאים: מותו של הבן התרחש בזמן השירות ועקב השירות. אבנר ברדוגו מת בזמן שירותו הצבאי אך לא עקב השירות, ומכאן שחוק הפיצויים אינו חל עליו.

למרות הגדרות החוק, משפחת ברדוגו חשה כי המדינה ירקה בפרצופה. אמו של אבנר, רמה, סיפרה ל-ynet כי לכאב האובדן מתלווה גם תחושת בגידה. "הבן שלי נתן את כל כולו למדינה והיא החזירה לו בסטירת לחי. אם אבנר היה בחיים - הוא היה שומע על החוק ומתפלץ. הוא בוודאי היה חושב שצריך להילחם עד חורמה ולהביא לשינוי החוק".

ברדוגו, בן 26 במותו, יצא לטיול בדרום-מזרח אסיה לאחר שבמשך ארבע שנים וחצי שירת כלוחם ואחר-כך כקצין ביחידת החילוץ המובחרת. גופתו נמצאה לאחר לאחר שלושה ימי חיפושים. "הייתה חסרה חגורת הצלה אחת והוא לא היסס והתנדב לתת אותה לאחר. כאשר התהפכו הסירות הוא היה היחיד שמצא את מותו", סיפרה רמה.

לדבריה, כשנמצאה גופתו של בנה בלאוס, היה זה קצין העיר שהודיע לה כי בנה אינו בן החיים ולאחר מכן הגיעו לביתה נציגי אגף משפחות והנצחה של משרד הביטחון. "מהרגע שאבנר נעלם - הגיעו אלינו הביתה קצינות נפגעים שליוו אותנו. תיאמו איתי את מועד הלוויה, שאלו אם אנחנו זקוקים לעזרה והדפיסו את מודעות האבל. הכל הלך לפי הספר, גם הלוויה עצמה הייתה לוויה צבאית".

"אבנר עזר מאוד בכלכלת המשפחה"

אבל כאן לטענת ברדוגו, משהו השתבש. במהלך ימי השבעה הובהר לה כי היא לא תוכר כאם שכולה. "קצינת הנפגעים הסבירה לי את החוק והתחלתי לבכות. לפני תשע שנים איבדתי את בעלי ממחלת הסרטן, הוא היה עצמאי והשאיר אותי עם חובות כבדים וחמישה ילדים לטפל בהם".

רמה ברדוגו עם תמונתו של אבנר (צילום: מורן שביט)

"אבנר עזר לי מאוד בכלכלת המשפחה. אולי קשה לקבל את הערבוב בין כאב האובדן לכסף, אך כאשר אתה שולח את ילדך לצבא לשנים ארוכות - אתה יודע שתמיד יהיה לך על מי להישען ושאם חלילה יקרה משהו תוכל לקבל סיוע פסיכולוגי ועזרה כלכלית. לכן, כאשר הקצינה אמרה את מה שאמרה - הרגשתי שאני חוטפת סטירה לפרצוף".

לדבריה, אבנר היה כמו אב לשני אחיה הקטנים, כיום בני 17, מאז נפטר אבי המשפחה. למרות תחושת הבגידה רוית יודעת ששניהם יבקשו לשרת שירות קרבי. "אנחנו לא שינינו את דרכנו. אנחנו חשים בדיוק כמו משפחה שאבדה את בנה בקרב. עבור האחים שלי זה כלל לא משנה איפה אבנר מת. עבורם הוא איננו וזו עובדה, אך לצערי הם אינם זכאים אפילו לטיפול פסיכולוגי למרות שמבחינתם איבדו אבא פעמיים. כעת, משרד הביטחון פוטר את עצמו בלבנות לאחי קבר על חשבון המדינה ולהניח עליו פרח מדי יום זיכרון".

ניסיונותיה של משפחת ברדוגו לזכות בהכרה כמשפחה שכולה, הביאו את רמה לפנות לכלל הנוגעים בדבר. היא קייימה שיחות אישיות עם מפקד 669, מפקד חיל האוויר והרמטכ"ל, אך הבינה שבכדי לשנות את החוק היא זקוקה לחברי כנסת. "כולם אמרו שהם רוצים לעזור והתקוממו על העיוות וחוסר הצדק. אחדים מביניהם כלל לא ידעו על החוק. נפגשתי גם עם יו"ר אגף משפחות והנצחה ששוחח עם שופט בדימוס המכהן כיו"ר ועדת החריגים של משרד הביטחון. אז התברר כי הקריטריון היחיד שבעטיו הוועדה מטפלת הוא מצב סוציו-אקונומי אנוש".

תגובת משרד הביטחון

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה אגף משפחות והנצחה פועל על-פי החוקים הבאים: חוק בתי קברות צבאיים - המתייחס לחלל שנספה בתקופת שרותו, וחוק משפחות חיילים שנספו במערכה - המתייחס לזכויות משפחת החלל שנספה עקב שירותו.

"סרן ברדוגו הינו חלל צה"ל הואיל ונספה בתקופת היותו בשירות קבע ולכן הובא לקבורה צבאית בבית עלמין צבאי, זכויות ההנצחה ניתנות למשפחה מכוח חוק בתי קברות צבאיים. על-מנת שהמשפחה תוכר לזכויות על-פי חוק משפחות חיילים צריך להתקיים קשר בין נסיבות הפטירה לבין השירות בקבע, וכידוע האסון אירע בעת שהמנוח היה בחופשה מאושרת".

עוד נמסר ממשרד הביטחון כי "בפגישה שהתקיימה עם רמה ברדוגו הובהרו מפורטות החוקים. למרות זאת, הובאו פרטי המקרה למנכ"ל משרד הביטחון, אשר ביקש לבחון את נושא ההכרה פעם נוספת, אך לצערנו לא ניתן להכיר במשפחה לזכויות על-פי חוק. יודגש כי קיימים בצבא קבע ובמשטרה (מג"ב, ימ"מ) מקרים של לוחמים שנספו עקב חבלה בחופשה ונדחו בהיעדר הקשר לשירות. לצערנו, עם כל הכאב והצער אין אפשרות להיענות לבקשת המשפחה".