שתף קטע נבחר

ככה, לאט הוא כבש אותי. יעד יעד, מוצב מוצב

כל היתקלות שציין בפני, נתנה לו אישור לתקוע יתד על רכסיי המרשימים. כל אנקדוטה משעשעת על איך ש"גוזל" ותומר "השוחט" דפקו קטע למ"פ בטקס סיום מסלול, נתנה לו אור ירוק לצאת לעוד מבצע מפרך על גופי הכבוש

ישראל היא מדינת בטחון. כולנו כאזרחי המדינה מושפעים באופן יום-יומי מנוכחות צבאית חזקה. ילדים קטנים מתחפשים לחיילים, מתגייסים הופכים מילדים קטנים לאזרחים לגיטימיים, ואזרחים לגיטימיים עורגים על ימיהם כבני צוות ב"מסייעת". אמהות לא ישנות בלילה ובנות חולמות עליהם ביום.

 

כאמור, הצבא מלווה אותנו בתחנות רבות בחיים, טרום הגיוס ולאחריו. הוא פותח וסוגר דלתות באותה המהירות, הוא מכשיר אותנו למצבים שונים ומעניק תעודת קבלה לחברה הישראלית.

 

הצבא קובע את הנדב"ר הציבורי. כולנו מדברים רובאית שוטפת, ומבינים יפה מאוד מה זה "פקודות עבור". כדי לוודא שלא נשכח את השפה, מגייסים את טובי בנינו מדי פעם לשבוע מילואים. המילה מילואים,שמקורה מהשורש מ.ל.א, נובעת מכך שהמתוקים חוזרים מלאים בסיפורים. סיפורים איך ווסרמן הכין קפה היסטרי, איך לוי חמק מכדור טועה של ה"כוסיות" מפלוגה ב'. מלאים בסיפורים איך היה חרא, ו"נורא קשה בלעדיך מותק, אבל אין מה לעשות, קראו לי".

 

ואז היכתה בי התובנה כי מי שמתגייס פה בעצם זה אנחנו, הנשארות מאחור. הכוונה לא ל"גיוס העורף" כפי שאנחנו זוכרים משנות ה-60, שנשות ארצות הברית החזיקו את הכלכלה האמריקאית בזמן שהגברים נשלחו להתבלגן חזק במלחמת וייטנאם. ברוך השם, יש לנו מספיק משתמטים שנשארים מאחור, כדי שאנחנו לא נצטרך להבריג את הברגים במפעלי ענק.

 

אז מה הפלא שצה"ל נכנס למיטתי?

אני מדברת על גיוס רגשי, נפשי, ובעיקר גיוס מיני. כן כן, אני ואחיותיי, מגוייסות היישר לקו גדודי בשטחים הכבושים. מינקות אנחנו מחונכות על הברכיים הפצועות של מערך המילואים, לומדות להעריך את ריח אבק השריפה, מתרפקות על מדים משומנים, ומחכות בקוצר רוח בפתח ביתנו. כן רבותיי, חונכנו להתגעגע ולגמוע את הסיירות, הגדודים והפלוגות.

 

אז מה הפלא שצה"ל נכנס למיטתי? מה הפלא שאני שוכבת ב"הקשב"? מה הפלא שמושגים מעולם הצבא חודרים אלי באותה תדירות שהכוחות מזוינים האזרחיים עושים זאת? צה"ל מכשיר את טובי בנינו ואחר כך משלח אותם לחיים האזרחים מבלי שום כלים של ניתוב והפרדה, ואנחנו מקבלות אותם בדום מתוח. וכן, אנחנו נהנות מכל רגע.

 

אני תומכת מיליטריזם נלהבת. הרעיון של פלוגה בהסתערות מדליק אותי, חאקי בעיניים מעצים אותי, ואין "דודה" של האגודה למען החייל יותר תומכת ממני. אני מודה שגם אני מעניקה הנחות לחיילים. מכיוון שמרכולתי אינה מוגשת בלאפה, ההנחות שלי לא מתבטאות במיץ פז חינם או הנחה שקלית, אלא הנחות התנהגותיות.

 

ככל שאתה מפגין עבר עשיר יותר בחוויות על מדי ב', אני מאפשרת לך חופש התנהגותי רחב יותר. פגישות צוות של החברה המתקרחים מהפלוגה שלך, מעניקות לך אפטר לגיטימי בעייני, והתחמקות גברית טיפוסית ממכשולים ותשאולים מתקבלת באור מבין יותר, כי ככה חונכת בסיירת.

 

אני כל כך מבינה לליבם של הלוחמים, שאני נותנת פטורים כמעט אוטומטיים על דברים שבדרך כלל מקפיצים אותי.

 

פולסים קרדיולוגיים בקצב המארש

לוחם אחד במיוחד זכור לי, ודרכו בעצם הגעתי למסקנה שאני חיה קצת במושגים של תו"ל

(תורת לחימה) צבאית.

 

זה היה לא מזמן, בגיל שכבר אסופת חיילים בארלוזורוב לא מסובבת את ראשי כמו תמול שלשום. באותם הימים מצאתי עצמי מסתובבת די הרבה בדרכים, בחיפוש כמעט נואש אחרי דירה להשכיר. בחורבה התשעים ומשהו שהובלתי אליה בין רחובות תל אביב העייפה, פגשתי בבחור גבה קומה, שהליכתו שידרה לי באופן אוטומטי פולסים קרדיולוגיים בקצב המארש. הוא לא היה יותר יפה או מעוצב מקודמיו, אבל דיבורו הקצוב שנקטע בספק נביחה ספק ציווי בכל פעם שסיים משפט, הצליח להציב מארב די מוצלח להורמונים הרדומים שפקדו אותי באותה התקופה.

 

מפה לשם, על כוס קפה זריזה, כי יש לו "לו"ז צפוף, מותק", קיבלתי החלטה אישית להצטרף לשורותיו של המפקד החדש שלי.

 

בהתרגשות גואה הכנתי את עצמי לערב הראשון מחוץ לבית. על מדי א', אחרי גילוח-צחצוח ושימון נשקים ארומאטי, נפגשנו אני והוא לאימון אחד על אחד. כל משפט שנבח הרעיד אותי, כל סיפור מתיש הרשים אותי. לא הפריע לי כלל שהוא סוחב אגו בסדר גודל של אוגדת מילואים פעילה, כי הרגשתי שנחלתי הצלחה, והנה יושב לצידי נציג מלח הארץ בכבודו ובעצמו. כל כך התגייסתי אחריו, שאפשר היה לחשוב שיוזף גבלס לקח ממני שיעורים בתעמולה.

 

ככה לאט לאט הוא כבש אותי. יעד יעד, מוצב מוצב. כל היתקלות שציין בפני, נתנה לו אישור לתקוע יתד על רכסיי המרשימים. כל אנקדוטה משעשעת על איך ש"גוזל" ותומר "השוחט" מרוז דפקו קטע למ"פ בטקס סיום מסלול, נתנה לו אור ירוק לצאת לעוד מבצע מפרך על גופי הכבוש.

 

זה היה באותו הערב שהבנתי כי הנשיות הישראלית מוגדרת באופן טבעי, דרך הגבריות הישראלית המגוייסת. הצבא סימן את משה דיין כסמל סקס של אותם הזמנים, למרות ובגלל הרטייה. פרחים בקנה, ובנות בצריח. הוא פשוט שריונר, לא פחות ולא יותר, קבלי זאת ככה, ויפה שעה אחת קודם.

 

ואנחנו ? אנחנו נדרשות להיות מתוקות כמו השוקו של השקמית, מוכנות כמו פק"ל מאגיסט, ודרוכות כמו פלוגה במארב. יתרה מכך, אנחנו מתורגלות לאהוב את זה. תודי, חברה יקרה, כי צלקת קרבית מימיו כחומה אנושית בחברון, לוקחת כל רכב ליסינג חדש שהוא קיבל. תודי, שחולצת הצוות הבלויה שלו עושה לך את זה יותר מסט של "טומי הילפינגר", ושהוא מדבר איתך בראשי תיבות מסורבלות את מתרוממת רוחנית, שחבל"ז.

 

הייתי מוכנה לצאת איתו לכל משימה

המפקד החדש שלי קיבל חיילת מורעלת. הייתי מוכנה לצאת איתו לכל משימה בתנאי שרק ימשיך להרעיף עלי ראשי תיבות מחרמנים. לא ידעתי כמה ברצינות לקח הבחור את התפקיד אליו הוכשר. ואכן, גם שהגענו יחד לפסגת היעד המיני, בעודי מפרפרת בין אצבעותיו המחוספסות, גם שם- נקראתי לדגל.

 

ברגע הכי אינטימי שיכול להיווצר בין גבר לאשה, נזרקתי אחורה והרגשתי כמו מפקד ופקודה. פתאום, גבריותו המתפרצת נשמעה לי כמו דמות מיותרת בסרט דל תקציב של מנחם גולן. פתאום, ברגע השיא, פרחה מתוכי רוח צה"ל שאחזה בי כה חזק עד לאותו הרגע. הוא נשמע לי כמו שחקן גרוע במערכה שהוא עצמו אינו מבין את מהותה.

 

או אז הבנתי כי למיליטנטיות בחיינו הישראליים יש צד חיובי וצד נגטיבי. טוב לנו שהיא מעניקה מערכת הגדרות מסודרת, ומכניסה הכל למסגרת קבועה. לטעמי, אפילו טוב לנו עם הפאסון הגברי שהיא מייצרת, וטוב לנו שהיא עוזרת לשמר חלוקה מגדרית מסורתית שמתקשה לשרוד בעולם המתפתח שמסביבנו. יחד עם זאת, אין ספק כי להתגייסות הלאומית יש צדדים שליליים, שמתבטאים בעיקר בטשטוש ה"אני העצמי" של הגבר הישראלי, ופעמים רבות בסירוס היכולת להבעת רגשות.

 

מכאן נגזרת מסקנה פשוטה בכל הקשור למיליטריזם במיטותינו. טוב לנו, נשות ישראל, עם הגבריות העתיקה שהצבא משמר עבורנו. אנחנו אוהבות את זה ומחונכות לחיות עם זה.

 

עם זאת, נראה כי לפעמים הדמות הצבאית משתלטת על האישיות האינדיווידואלית, ונדמה כי אני שוכבת במיטה עם שטאנץ' קבוע של חיילים מעופרת.

 

קיבלתם? רות סוף.

 

האימייל של כרמל 

 


 

 

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אנחנו מקבלות אותם בדום מתוח, ונהנות מכל רגע
הכרויות
כתבו לנו
מומלצים