קנסות נמוכים למפירים - תמריץ לזיוף משחקים?

בשנת 2004, חברת אטארי פתחה בהליכים משפטיים נגד מספר רב של נתבעים, חברות ואנשים פרטיים, בגין הפרת זכויות יוצרים במשחקי מחשב אשר בבעלותה ומכירת כותרים מזוייפים. התביעה הוגשה על סך של 2,650,000 שקלים.

שלשום (ב') ניתן פסק דין בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, על-ידי השופטת ענת ברון, בתיק ת.א. 1828/04 Atari Inc. ואח' נ' בז'ה פלור ואח'. בית המשפט מצא כי חלק מן הנתבעים אכן הפרו זכויות יוצרים ופסק פיצוי כולל בסך של 120,000 שקלים וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך של 35,000 שקלים. את התובעים ייצג משרד עורכי הדין ועורכי פטנטים סורוקר – אגמון ואת הנתבעים ייצג משרד עורכי הדין פרל, כהן, צדק ולצר.

לא הפעם הראשונה

נקדים ונספר כי זו התביעה השנייה נגד חלק מן הנתבעים. בתיק א 2320/02 (מחוזי ת"א) Infogrames Inc ואח' נ' ש.י.י צעצועים בע"מ ואח', אשר נפתח בשנת 2002, חלק מן הנתבעים בתביעה הנוכחית, נתבעו על-ידי אטארי בגין אותה הסיבה - הפרת זכויות יוצרים במשחקי מחשב.

בתביעה הראשונה, זו משנת 2002, ניתן לפני כשנתיים פסק דין הקובע כי על הנתבעים לשלם לתובעות 300,000 שקל פיצוי ללא הוכחת נזק, בנוסף לסך של 120,000 שקל הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד.

הפרה סדרתית

בשנת 2004, שנתיים לאחר שהוגשה התביעה הראשונה, שקדו משרד סורוקר-אגמון על פועלם, וביצעו בדיקה נוספת בחנויות רשת "מאמא יוקרו". להפתעתם הרבה, התברר כי אלה שכבר נתבעו בעבר וגורמים נוספים שחברו להם, לא השכילו להבין כי אסור להפר זכויות יוצרים. התברר כי הנתבעים ממשיכים להפר את זכויותיה של אטארי במשחקי מחשב שבבעלותה - על ידי מכירת עותקים מזויפים.

לשם הוכחת העוולות, נרכשו ארבעה כותרי משחקי וידאו, המיועדים עבור מכשירי Game Boy מתוצרת חברת Nintendo. לאחר שאטארי בדקה את הכותרים והגיעה למסקנה כי אלה מזויפים, אטארי על שלוחותיה באירופה ובישראל פתחו בהליכי תביעה נגד הנתבעים בהסתמך על שלל עוולות ובניהן: הפרת זכויות יוצרים, הפרת סימני מסחר, גניבת עין, הכבדה והתערבות לא הוגנת ועוד.

מכרת ביודעין? אתה מפר זכויות יוצרים

מאחר שהפרת זכויות היוצרים בוצעה לפני כניסת חוק זכויות יוצרים, התשס"ח – 2007, בית המשפט בחן את המקרה וחישב את הפיצוי בהתאם לכללים הקבועים בחוק זכויות יוצרים, 1911 ופקודת זכויות יוצרים. לאחר שניתח את הראיות שהוצגו בפניו, בית המשפט הגיע למסקנה כי לאטארי זכויות יוצרים בכותרי המשחקים אשר זויפו ונתפסו בידי התובעים.

בית המשפט ציין גם כי למרות שהנתבעים לא העתיקו את הכותרים המפרים בפועל אלא רק מכרו אותם, אין בכך כדי לתת להם הגנה. החוק מכיר גם בהפרה משנית כהפרה לכל דבר ועניין, אם בנסיבות העניין הוכח כי המפר "המשני" ידע על כך שמדובר ביצירה מפרה.

כדי לבסס כי הייתה "ידיעה" למפר, מספיק להראות כי מבחינה אובייקטיבית (בעיני בית המשפט) המפר "עצם עיניים" והעדיף להתעלם מן האפשרות כי מדובר בהפרה. במקרה זה, בית המשפט לא השתכנע כי הנתבעים היו עם עיניים פקוחות, למרות הדמיון הרב בין הכותרים המקוריים לאלה המזויפים שנרכשו אצל הנתבעים. בית המשפט סבר כי דווקא לאור נסיבות העניין, מדובר בעצימת עיניים מובהקת.

מי שמוכר משחקי וידאו - צריך להקפיד יותר

בית המשפט קבע כי עצם העיסוק של חברה במכירת משחקי וידאו מכפיף את אותה החברה לסטנדרט מחמיר יותר של זהירות בכל הנוגע לאבחנה בין משחק מקורי למשחק מזויף. זאת בניגוד לסטנדרד השמור לצרכן, אשר לא ניתן לצפות ממנו כי יוכל לבצע את ההבחנה כאמור.

במקרה זה עצימת העיניים של הנתבעים אף ברורה יותר לאור התביעה שכבר הוגשה נגד חלק הנתבעים בשנת 2002. בית המשפט ציין כי בנסיבות אלה, ניתן היה לצפות שהנתבעים ינקטו במשנה זהירות ויוודאו כי המשחקים הנמכרים על-ידם אינם מזוייפים.

פיצוי נמוך באופן משמעותי

התובעות ביקשו כי בית המשפט יתחשב בעובדה כי מדובר במפרים סדרתיים. הן ביקשו מבית המשפט כי יפסוק פיצויים ניכרים, אשר ירתיעו את הנתבעים מלחזור על מעשיהם שוב. למרות בקשת התובעות להחמיר עם המפרים הסדרתיים ובניגוד לפסקי דין אחרים, אשר ניתנו לאחרונה, עשה בית המשפט חסד דווקא עם הנתבעים ופסק פיצוי נמוך באופן משמעותי.

אמנם בית המשפט מציין כי לאור נסיבות העניין, ההתעלמות מוחלטת מן ההפרות שנתפסו בשנת 2002, ולמטרת הרתעה, יש לפסוק את הרף העליון של הפיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך של 20,000 שקלים לכל הפרה. יחד עם זאת, משהוכח כי רק ארבעה כותרים מפרים נמכרו, מכפלת מספר ההפרות בפיצוי הקצוב מובילה לפיצוי בסך של 120,000 שקלים.

בית המשפט נמנע מלפסוק פיצויים נוספים בגין העילות האחרות שנתבעו, לרבות פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק (100,000 שקלים לכל הפרה) לפי חוק עוולות מסחריות. הנימוק לכך, כאשר יש מספר הסדרים בחוק המקנים כל אחד מהם פיצוי נפרד לנפגע בגין אותן נסיבות - הנפגע יהיה זכאי לפיצוי בגין הסדר אחד בלבד. במילים אחרות, אין כפל תשלומים.

תמריץ חיובי למפרים

אם כך, היה ניתן לצפות כי בית המשפט יבחר לעשות שימוש בפיצוי הגבוה יותר, אשר יש בו כדי ליצור הרתעה נגד מפרים סידרתיים. והנה, בית המשפט דווקא בחר לפסוק לפי הסעד הנמוך יותר. בנמקו כי עילת הפרת זכויות היוצרים הינה רלוונטית יותר לנסיבות העניין.

ככל שנוגע למסר שבית המשפט שלח למפרים, התוצאה עגומה אף יותר: פסיקת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד לתובעות, בסך של 35,000 שקלים, אינן מכסות אפילו את אגרת המשפט ששולמה על-ידי התובעות.

למרות שלכאורה בית המשפט בחר בפיצוי מקסימלי לכל הפרה, בסופו של דבר לאור הפיצוי הכללי הנמוך שאינו מכסה אפילו את הוצאות המשפט, יש בכך כדי לתת תמריץ חיובי למפרי זכויות יוצרים.

חשבון פשוט: המפר צריך למכור מספיק יצירות מפרות בכדי שיוכל לממן את הוצאות המשפט ואת הפיצוי הנמוך שנפסק נגדו. אגב, גם לאור כניסתו של חוק זכויות יוצרים החדש, המצב אינו משתפר מבחינת הוכחת הנזק, ועל כך נדון בפעם אחרת.

כאשר כמות ההליכים הפליליים אשר נפתחים נגד מפרי זכויות יוצרים זניחה למדי, האמצעי הבא ברשימה אשר יכול להרתיע את מפרי זכויות היוצרים נשענת על פסיקת סכומי פיצוי גבוהים והוצאות משפט ריאליות. אולם כאשר בית המשפט בוחר לפסוק פיצוי נמוך ולהתעלם באופן מופגן מהחזר בפועל של ההוצאות, המסר ברור - מדוע לא להפר?!

עו"ד אביב אילון, ממשרד אילון ושות', מתמחה בדיני אינטרנט ומחשבים ובעל אתר דיני רשת