העליון על ליצמן: מוסד ה"כאילו שר" מגיע לקיצו

"המוסד של 'כאילו' סגן שר הממלא את פונקציות השר עד קצה גבול היכולת הפורמלית, כשהשר המכהן הוא ראש הממשלה - הוא מוסד הקרב לתום דרכו". כך כתב בהחלטתו שופט בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. למרות זאת, דחו היום (ג') שופטי בג"ץ את העתירה שביקשה לחייב את מינויו של שר בריאות במשרה מלאה.

נשיאת בית המשפט דורית ביניש ולצידה השופטים רובינשטיין וחנן מלצר דחו את עתירת ההסתדרות הרפואית בנושא, לאחר מינויו של ח"כ יעקב ליצמן

לסגן שר הבריאות בממשלת נתניהו, תוך שראש הממשלה הוא שמחזיק בתיק הבריאות.

השופטים אמנם דחו את העתירה, אך מתחו ביקורת נוקבת על הרעיון של סגן שר כתחליף לשר במשרד ממשלתי. לדברי רובינשטיין, על המערכת הממשלתית לשים לב כי גם אם פסק דין זה לא הביא להתערבות שיפוטית - הרי שהוא מהווה תמרור לעתיד. לדבריו, ראוי שמי שעומד בראש משרד ממשלתי בפועל יהיה בעל כל הכוחות והסמכויות למלא את תפקידו ולשרת את הציבור.

הנשיאה ביניש הוסיפה בפסק הדין כי העתירה עוררה קושי בפני השופטים. לדברי הנשיאה, ישנו פער בין הגדרת תפקידו של סגן שר על פי החוק לבין התפקיד שהוטל הלכה למעשה על סגן שר הבריאות בכהונה הנוכחית של הממשלה. לכן, ישנה פגיעה משמעותית ביכולתו לבצע את עבודתו.

יו"ר ההסתדרות הרפואית, ד"ר יורם בלשר, טען כי החלטת בג"ץ היא מהפכנית וחסרת תקדים בחריפותה, וכי בכל מדינה מתוקנת היה גורם לסערה

ציבורית. לדבריו, בג"ץ היה קרוב מאוד לקבל את עתירת ההסתדרות, אך בסופו של דבר נמנע מלהתערב בהליך השלטוני.

לדברי ד"ר בלשר, בג"ץ הביע את דעתו באופן נחרץ כי מינוי סגן שר במעמד שר, בשעה שראש הממשלה משמש כשר, הוא פסול מעיקרו. הוא אף הביע סיפוק עמוק מכך שפסק דין תקדימי בא הודות לעתירתה של ההסתדרות הרפואית, ואמר כי תהיה לו השפעה רבה מאוד על תהליך מינוי שרים וסגני שרים בכל משרדי הממשלה.