שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    זה מפחיד להיסחף ככה, בלי שליטה אמיתית

    אני קונטרול פריק ידועה, אני לא אוהבת הפתעות. ופתאום, באמצע החיים – בום. בדיוק כשחשבתי שהשתלטתי כבר על כל מה שנוזל וזולג, על כל מה שקיים בי ונוטה להתפרע, היא הגיעה לחיי ושינתה את נקודת המבט שלי מקצה לקצה

    לא ברור לי איך זה קרה, אבל פתאום, באמצע החיים, אחרי כל כך הרבה מערכות יחסים, כל כך הרבה אנשים ונשים שאהבתי, אני מאוהבת כאילו מעולם לא נפגעתי, כאילו מעולם לא ידעתי איך כותבים את עשרת הדיברות לנפרד המתחיל, כאילו מעולם לא הבטיחו לי וברחו, כאילו מעולם לא נגעו בי רק כדי להפנות את הגב אחר כך.

     

    אני ממוגנת כבר הרבה שנים. יש בי חלק פנימי, עמוק, שלא נוגע בעולם ולא נותן לעולם להתקרב אליו. גם באינטימיות הכי גדולה, גם בקרבה הכי חמימה שחוויתי עד כה, לא נתתי לאף אחד להתקרב לנקודה הזו, העמוקה.

     

    פעם, מזמן, אמר לי אבא של אקס שלי, שיבוא יום ויהיה מי שזה פשוט יהיה פתוח בפניו, בלי שום מחסומים. צחקתי, מלאת שליטה עצמית. אין שום סיכוי, זה שלי ורק שלי, חשבתי. זה המקום הפנימי שבו רק אני קיימת, רק אני יכולה לבנות או להרוס, ואין לי שום סיבה לחשוף את הנקודה הזו בתוכי בפני אף אדם אחר.

     

    לא ידעתי עד כמה בודדה הייתי, עד שפגשתי אותה, את המיוחדת. בערך בדייט השני בינינו קלטתי משהו מאוד מוזר שעובר עליי. אני מדברת, ובמקום לפזר את הדברים שנחשפים מהר ובלי בעיות, אני מוצאת את עצמי נחשפת במקומות אחרים לגמרי, כאלה שלא כל כך רגילים להיחשף.

     

    תוך בערך שבועיים נהיה ברור למדי שיש פה משהו אחר לגמרי - החומות שלי פשוט נמסו. זה לא לקח הרבה זמן עד שממש נכנסתי לפאניקה – אין לי איפה להתחבא יותר.

     

    הלב שלי מאוהב כאילו מעולם לא נפגעתי

    כמובן שרבנו, כי פתאום התרחקתי. כמובן שלקח לי עוד קצת זמן להודות בפניה ובפני עצמי שאני פשוט מתה מפחד. שאף אחת לא סחפה אותי ככה, שהחומות שלי נמסות, שהלב שלי מאוהב כאילו מעולם לא נפגעתי, כאילו אני ילדונת בת 16 שטרם חוותה אכזבה כלשהי.

     

    הודיתי בפניה ובפני עצמי – מפחיד להיסחף ככה, מפחיד שזה פתאום קורה לך, בלי שליטה אמיתית. אני קונטרול פריק ידועה, אני לא אוהבת הפתעות, אני לא אוהבת לא לדעת מה קורה לי. ופתאום, באמצע החיים – בום. בדיוק כשחשבתי שהשתלטתי כבר על כל מה שנוזל וזולג, על כל מה שקיים בי ונוטה להתפרע, היא הגיעה לחיי ושינתה את נקודת המבט שלי מקצה לקצה.

     

    זה מוזר למצוא. אחרי כל החיפושים, אחרי כל הניסיונות, להיות פתאום בתוך קשר שרוצה גם את מה שחינכתי את עצמי לחשוב שלא טוב, לא בריא בתוך קשר, לא טוב לבנות הזוג שלי, מבלבל ומלחיץ עבור בת הזוג שלי.

     

    "אני רוצה את כולך, תביני," היא אמרה, ורמות הלחץ שבתוכי עלו מיד למקסימום. אמרו לי את המשפט הזה בעבר, ולא האמנתי ולכן גם לא התעוררה שום בעיה – יכולתי עדיין להתחבא איפשהו.

     

    הפעם, האמנתי ונלחצתי עד עמקי נשמתי. אני עדיין בלחץ, למעשה. משהו בתוכי עוד בודק את עצמו, ואותה – להיסחף או לא להיסחף? זו בכלל שאלה יפה, בייחוד בין שתי נשים, בגלל הנטייה הלסבית לא להוריד את הרגל מהגז בתוך קשר, להאיץ עד הפגיעה הבלתי נמנעת במעקה הבטיחות בסיבוב הבא במערכת היחסים.

     

    אם זה היה קורה בגיל 16, לא היתה שום שאלה. הייתי נסחפת, ולא שמה קצוץ על המחיר. אבל הפעם המחיר כבד מאוד, המחיר קשה מאוד. אם אסחף הפעם, החלק הפנימי הזה, שהצליח להתחמק מפגיעה בקשרים הקודמים שלי – יפגע אנושות. אני לא יודעת אם אוכל להשתקם מפרידה שתבוא אחרי שהחלק שבי ייחשף במלואו. אני לא יודעת אם אצליח להישאר יציבה אחרי שהיא תלך.

     

    אני לא באמת יכולה לשלוט על החלק הזה בתוכי

    בלי לשאול אותי, ובזמן שאני עוד מתלבטת, הנשמה שלי כבר החליטה, בעצם. אני נסחפת, תוך כדי השאלה עצמה. אני לא באמת יכולה לשלוט על החלק הזה בתוכי, שמת להשתחרר כבר, מת לצאת, וגם אם אני עדיין מחזיקה את עצמי, חלקים ממנו יוצאים ונחשפים גם ככה.

     

    הקרב הזה בתוכי כבר בעצם הוכרע. בעולם הציני של מערכות היחסים בימינו, ועוד יותר מזה במערכות היחסים הלסביות - מוזר להרגיש פתאום את התחושה הזו, של אמת.

     

    יש מין אשליה רגשית במערכות יחסים לסביות – מבטיחים הכל מהר מדי, אומרים שיש עומק במקומות שיש משיכה פיזית גדולה, וה"עומק" הזה נוטה להסתבר כבולשיט אחד גדול, שההתעוררות ממנו בלתי נמנעת.

     

    אם נחשף בו בטעות משהו אמיתי, כמה דקות או ימים אחר כך את תשמעי את הדלת נטרקת. התאוצה שמערכות יחסים כאלה תופסות היא אדירה – אבל לא מגבה אותה שום עומק. זה מרגיש די רע, אחרי שזה נגמר, אבל מה שהולך לאיבוד זה רק חלום, לא מציאות.

     

    הפעם, המיוחדת דורשת ממני עומק. היא לא מעוניינת בכל הבולשיט הרגיל, היא חוותה בדיוק כמוני, מספיק ממנו. הפעם היא רוצה מישהי שתהיה איתה באמת, בלי גבולות, בלי מעצורים, בלי מסיכות. היא רוצה את המציאות, לא את החלומות לבדם.

     

    הפעם אני מוצאת את עצמי נושכת את הרסן ששמתי על האמיתות והסתירות הרבות שבתוכי – גם אני רוצה אמת, גם אני רוצה לא לברוח יותר, גם אני רוצה להשתחרר כבר. למרות הסיכון הגדול, גם אני רוצה מציאות. גם אני רוצה אותה ככה, ותעודות ביטוח ממילא אין באהבה. אני חושבת שאני מוכנה לשלם את המחיר.

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    לא ידעתי עד כמה בודדה הייתי, עד שפגשתי אותה, את המיוחדת
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים