שתף קטע נבחר

מה באמת אומר נתניהו?

שפת הגוף שלנו יכולה לגלות אם אנחנו דוברים אמת, מנסים להתחמק, מאמינים בעצמנו או מנסים למכור משהו אחר. אורנה ורניק מסבירה מה בין תנועות הגוף של בנימין נתניהו לנאומו

מצוחצח, ואולי אפילו מאופר באיפור-במה, ארוז בחליפה וחולצה "טובה" נראה אתמול ראש הממשלה כיאה לנאום חייו. לא נצפו תופעות כמו זיעה - רבותיי המומחים, הגיע הרגע שתבינו שכל אדם בעל אפידרמיס, שהיה עומד חנוט בחליפה מול זרקורים לוהטים שצולים אותוהיה מזיע, זה לא מחייב לסמן לחץ. פתיחת הנאום לוותה בתנועת פכירת-ידיים, תנועה המעידה על לחץ ומתח. תנועה זו עלתה מספר פעמים בחלקו הראשון של הנאום, אך הלכה והתפוגגה במהלכו.

 

הנושא הכלכלי, נושא שנתניהו שולט בו כמו דג בים, הוביל לאינטונציה משוחררת והדיבור זרם ללא הפסקות משמעותיות. למשל, "בואו נשלב ידיים", תנועת הידיים שלו הייתה מושלמת. זו גיבתה את המסר ויצרה אצלנו הבעת-אמון בין המסר המילולי לבין שפת-הגוף. זה סימן שהוא אכן מאמין במה שהוא אומר.

 


בטוח בעצמו לאורך כל הדרך (צילום: AP)

 

כשהוא מגיע לנושא האכזבה מהצד הפלשתינאי, שוב הוא נעשה משוחרר והדיבור זורם ללא מעצורים. "טרור, מתאבדים, אשקלון, טילים" - הטון הוא בוטח וצלול. כשהוא קורא למנהיגים הפלשתינאים להכיר בנו, לחיות בשלום, ולהיפגש, הוא עושה פאוזה דרמטית לפני שהוא אומר: "אני מייחל לרגע הזה". ניתן לחוש את עצירת הנשימה וריכוז האנרגיות לקראת משפט שצריך לשכנע אותנו שזו אכן משאת נפשו של נתניהו. כשמדבר על דרישה מהמנהיגים הפלשתינאים לומר את "המילים הללו", הטון ממש מתחנן - שיגידו כבר, לכל הרוחות - הוא אומר דרך שפת גופו. והוא אכן מתכוון לכך. ניתן לחוש זאת. הטון העולה יורד במקומות הנכונים, משכנע באמיתות הבקשה, התחינה, או כל מה שלא תקראו לזה. קשה שלא להבין את המסר.

 

בקריאה לחיים של שני עמים אחד ליד השני, תנועת כף יד ימין אחת מחבקת את כף היד השנייה - מסר ברור ואמין לגבי הכוונות האמיתיות של הדובר. כמו גם לגבי האמירה ש"הפלשתינים לא יוכלו להקים צבא" - תנועת שלילה של הראש. נתניהו, באופן דיבורו, מצדד בכל ליבו במסר. כשהוא מגיע לדבר על נושא החמאס שלא נותן לצלב האדום לבקרו, מגיעה תנועת אגרוף - הכל מדבר בעד עצמו. לסיום הנאום, הוא מצטט פסוק תנ"כי וטון הדיבור עולה בבטחה.

 


המבט משייט לכל הכיוונים (צילום: AP)

 

תנועות העיניים כיסו ב-180 מעלות את כל האולם והוא אפילו הגניב מבט לשורה הראשונה. עצירה לשניה על תחילת מילה אינה מסמלת משהו רציני, רק שיש לנו עניין עם נואם אנושי ולא רובוט. הבעות הפנים רציניות, אין תנועות ידיים מוגזמות. בקטע מסויים אפילו כפות היד הגלויות הופנו לקהל בבחינת "אין לי מה להסתיר זו האמת שלי". לסיכום, הנאום משכנע משום שיש כאן שפת-גוף שהועברה תוך סנכרון מושלם עם המסר.

 

אורנה ורניק, מומחית לשפת הגוף, מנהלת את פורום נימוסים והליכות ב-ynet.

 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: רויטרס
בתנועות יד בטוחות
צילום: רויטרס
מומלצים