שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    "תנו לנו 400 מצלמות מהירות"

    משטרת ישראל מעוניינת להגדיל את מספר המצלמות לאורך הכבישים הבינעירוניים ובצמתים עירוניים באופן ניכר. בשלב ראשון יוצבו 60 מצלמות, אך המשטרה מעוניינת במספר גדול פי כמה

    "אני לא בוחן את השוטרים שלי על-פי מספר דו"חות שהם עושים, אלא על-פי מספר התאונות. מצדי שלא יעשו אף דו"ח". כך אמר היום (ד') ניצב אבי בן-חמו, ראש אגף התנועה במשטרה, לחברי ועדת הכלכלה בכנסת, בדיון שעסק בפרויקט האכיפה האלקטרונית "א3". פרויקט אשר במסגרתו יוצבו כבר ב-2010 מאות מצלמות מהירות ומצלמות רמזור חדשות. לדברי בן-חמו, השלב הראשון של הפרויקט, בו יוצבו 60 מצלמות חדשות, אינו מספיק. לדבריו, יש להגדיל את מספר המצלמות במהירות ובאופן דרמטי.

     

     

    בהתייחסו לטענות כי הפרויקט ישמש להגדלת הכנסות המדינה באמצעות דו"חות שיינתנו לנהגים, אמר בן-חמו כי אכיפת עבירות תנועה אינה משמשת כאמצעי נוסף לגביית מסים מהאזרחים. "אנחנו לא עושים מכסות ייצור לשוטרים שלנו", הסביר בן-חמו לחברי הוועדה. "המשכורות שלי או של השוטרים שלי לא עולות כשאנחנו תופסים שיכורים או עברייני תנועה אחרים". לדברים אלה ענה יו"ר הוועדה, ח"כ אופיר אקוניס, כשאמר "אני באמת מקווה שהמערכות האלה ייטיבו עם הנוהגים והבטיחות בדרכים, ולא ישמשו ככלי להטלת מסים על הציבור".


    ניצב בן-חמו רוצה הרבה יותר מצלמות מהירות (צילום: עידו ארז)

     

    "בעולם זה מצליח"

    לטענת בן-חמו, פרויקטי אכיפה אלקטרונית הצליחו להפחית את מספר התאונות במספר רב של מדינות במערב אירופה בשנים האחרונות. לדבריו, הצבת המצלמות היא "חלופה זולה להצבת שוטרים. הרי אני לא יכול להציב שוטר כל שישה ק"מ. כיום יש לנו 120 ניידות, שפרוסות בין מטולה לאילת. זה פשוט לא מעשי". את דברי בן-חמו חיזקו נציגי עמותות שונות, שטענו כי אכיפה אלקטרונית הצליחה להפחית את מספר התאונות במדינות כמו צרפת, הולנד ואנגליה, בשיעור של עשרות אחוזים.

     

    יש לציין כי בהצגת הנתונים בפני הוועדה, נמנעו הדוברים השונים מלהתייחס לגורמים אחרים בעלי השפעה על מספר התאונות: שיפור דרמטי בבטיחות כלי הרכב בעשור האחרון, שיפור מערכי הפינוי ומערך הטראומה בבתי חולים, ושיפורי תשתית. בשנים האחרונות הוכיחו מחקרים רבים כי לגורמים אלה יש השפעה משמעותית על נתוני תאונות הדרכים.

     

    התמונה מוכנה במהירות

    בן-חמו הסביר כי בשלב ראשון יוצבו 60 מצלמות דיגיטליות חדשות: 40 לאכיפת מהירות ו-20 מצלמות רמזור. "בתחילת 2010 יוצבו מצלמות ראשונות. התמונות יפוענחו תוך 48 או 72 שעות מזמן ביצוע העבירה, והנהג יקבל דו"ח". לדברי בן-חמו, בכוונת המשטרה - באמצעות החברה הפרטית שזכתה במכרז של המשרד לביטחון פנים - לנייד את המצלמות בין מספר עמודי-בסיס, כך שיכסו קטעי כביש רבים ככל האפשר.

     

     

    בדבריו מתח הניצב ביקורת חריפה על כך שממשלות ישראל בשנים האחרונות, נמנעו מליישם במלואן את מסקנות ועדת שיינין, שקבעה תוכנית לאומית למאבק בתאונות. "ועדת שיינין קבעה שאני צריך לקבל 450 ניידות", אמר בן-חמו. "אבל יש לנו רק 120 ניידות במשמרת - וזה עלול לרדת ל-80, בגלל קיצוץ בתקציב הרשות. אני אימצתי את התפוקות שקבעה ועדת שיינין, בלי שאומצו התשומות (האמצעים, ש.ה)". לטענתו, יש להתחיל את פרויקט האכיפה האלקטרונית עם מספר גדול הרבה יותר של מצלמות, אלא שבעיות תקציב מונעות מהמשטרה מלעשות כך: "(רצוי) שנתחיל את א3 עם 300 ו-400 מצלמות", דברי בן-חמו.

     

    הגורם המשמעותי - מהירות

    ראש אגף תנועה במשטרה הסביר לחברי הוועדה כי מהירות הנסיעה היא אחד הגורמים המשמעותיים ביותר לתאונות דרכים - וגורם בעל השפעה משמעותית במיוחד על חומרתן. ראוי לציין כי מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - המבוססים על נתוני המשטרה - עולה כי מהירות ניצבת רק במקום השמיני בטבלת הגורמים לתאונות: כ-6% מהתאונות נגרמות בגלל מהירות מופרזת. לפני מהירות מופרזת ניצבות עבירות אחרות: אי-ציות לרמזור אדום (16%), סטייה מנתיב (13%), אי-שמירת מרחק (11%), ואי-מתן זכות קדימה (8%).

     

    בהתייחסו למהירות כגורם לתאונות, ציין בן-חמו כי בעיית רישום מונעת מבוחני התנועה של המשטרה מלמלא בדו"ח את כל הגורמים לתאונה. "יש אצלנו תקלה", אמר בן-חמו, "אפשר לרשום רק סיבה אחת לכל תאונה - למשל, סטייה מנתיב. אבל לפעמים, הסטייה מהנתיב נגרמת בגלל מהירות, ואת זה אי אפשר לרשום". לדבריו, אגף התנועה צפוי להכניס לשימוש ב-2010 מערכת ממוחשבת חדשה, שתאפשר לבוחני התנועה לרשום מספר סיבות לתאונה.

     

    לא רוצים להוכיח אמינות

    עוד נושא אליו התייחס באריכות הוא סוגיית בתי המשפט לתעבורה. לדבריו, המצב בבתי המשפט פוגע כיום קשות בעבודת המשטרה, מאחר והזרוע האוכפת נדרשת להוכיח בפני בתי המשפט את אמינותם של אמצעי האכיפה שהיא מפעילה. את דבריו חיזקה נציגת המחלקה המשפטית של אגף התנועה, שאמרה כי "מי שקובע היום מה נכון - הוא השופט. אנחנו נותנים בידיים של שופט (את ההחלטה), למרות שאין לו כלים להבין (סוגיות טכנולוגיות ומדעיות מורכבות מאוד)".

     

    את הבעיה אמורה לפתור הצעת חוק ממשלתית, הקובעת "חזקת אמינות" לכל אמצעי האכיפה של המשטרה. במלים פשוטות: הממצאים שמפיקים אמצעי אכיפה שונים - כמו "ינשוף" לבדיקת שכרות או ממל"ז לבדיקת מהירות - יתקבלו כראייה אמינה בבית המשפט. "חזקת האמינות של המכשירים היא המפתח", סיכם בן-חמו את התייחסותו לעניין. ראוי לציין כי הצעת החוק אושרה בוועדת שרים לענייני חקיקה בתחילת השבוע, אך אישורה אינו צפוי לפני מושב החורף של הכנסת. יש גם לציין כי מדובר בהצעת חוק שהחלה את דרכה לפני מספר שנים, אך נתקלת בבעיות משפטיות ובירוקרטיות רבות.

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    ניצב בן-חמו (מימין). רוצה יותר מצלמות
    צילום: מיכאל קרמר
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים