הכירו את ויקידו
עמית כנעני וימי גליק, יזמי הסטארט-טפ ויקידו, ממשיכים להציג בפניכם את השלבים אותם הם עוברים, והפעם: מה זה בדיוק ויקידו, ואיך מגייסים הון?
כשקראנו את התגובות שלכם על טור הפתיחה שפרסמנו בשבוע שעבר (כולל את אלו שבמייל, במסרים בפייסבוק ובטוויטר), עלו לנו כמה נקודות עיקריות שחשוב להבהירן, ובראש ובראשונה שאלת המוצר.
מה זה ויקידו?
ויקידו הוא מוצר לילדים, בעיקר בגילאי טרום קריאה אבל גם לילדים גדולים יותר שכבר קוראים, אבל עדיין נוטים לצד הויזואלי. ויקידו מאפשר לילדים בגילאים האלו שכבר עושים כמעט הכל באינטרנט (ומי שלא ראה ילד בן שש שולט כאילו אין מחר בוובקינז, לא ראה משתמש אינטרנט מיומן מימיו) לעשות את אחד הדברים היחידים שעדיין מהווים חסם
עבורם - לתקשר.
לתקשר עם ההורים שנמצאים בעבודה (שימו לב, 34 מיליון אמהות אונליין, ומבט זריז בקהילות ההורים יבהיר לכם בדיוק למה אנו מתכוונים) והכל כמובן באזור בטוח לחלוטין, בבקרת הורים. אנחנו לא דפדפן, אנחנו כלי תקשורת ומדיה לילדים צעירים. זה ויקידו.
ובהמשך לתגובות (שאולי ניתן להבינן כשחושבים על מישהו שנכנס לכתבה בפעם הראשונה, לא מכיר ומצפה להחזיק משהו בידיים) - סטארטאפ, למרבה הצער, לא בוקע מהביצה מצויד במוצר חדש ומבהיק, שעובד טיפטופ ושכולנו מוכנים להריץ עליו סיבוב. עוד לפני שיש מוצר, יש רעיון, יש עבודה עליו, יש ניסיונות שונים ומשונים, יש אלפי שיחות ומיליוני פגישות.
כרגע יש לנו דמו עובד של צד הילדים, ארבעה עובדים בהיקפים שונים, מעט כסף בקופה וחיפוש של עוד. ויש הרבה מאוד סימני שאלה, וגם כמה סימני קריאה.
בואו לעבור איתנו את השלבים בדרך למוצר
מטרת סדרת הכתבות הזו היא להעביר אתכם איתנו את השלבים האלו, כולל סימני השאלה. אנחנו לא מחפשי עצות חינם, למרות שעצות תמיד מתקבלות בברכה, אנחנו עושים
פה ניסוי בשקיפות ניהולית ותפקודית, וזו תמיד בחירה האם להשתתף בו או לא. הפעם היינו רוצים לשתף אתכם בהתלבטויות הגיוס.
את הסכום הראשוני להתנעת הפעילות קיבלנו מחבר תעשיה. היתה זאת השקעת אמון של מישהו שמכיר ומחבב אותנו, והיא משתייכת לאגף ה- Pre Seed. למי שאינו מתמצא בהגדרות הון הסיכון בעולם הווב, ההשקעות מתחלקות לארבעה סבבים בחיי המיזם:
Pre Seed - סכום של כמה עשרות אלפי דולרים המספיקים לגיבוש הרעיון והמודל ולהדגמתו. Seed - כמה מאות אלפי דולרים לפיתוח המוצר בגרסתו הבסיסית ולהוכחת האטרקטיביות והמודל העסקי שלו מול משתמשים אמיתיים. Round A הוא גיוס כמה מליוני דולרים המיועדים להעברת המיזם מעל למשוכת ההוצאות העצומות שכרוכות בתחילת פעילות בהיקף רחב, עד להגעה לרווחיות. גיוסים נוספים (Round B, C etc) באים להשלים חוסרים במזומנים או לממן התרחבות הכרחית מבחינה עסקית.
בכל סבב שכזה היזמים (ושאר השותפים שאינם מוגנים מדילולים) מאבדים נתח מאחזקותיהם לטובת יכולת הגדילה של המיזם. ככל שאתם עוברים יותר סבבים, כך סיכוייכם לשמר נתח ראוי יורדים ומצד שני הסיכויים של המיזם להצליח עולים.
היחס בין טובת היזמים לטובת המיזם הוא מורכב ובעייתי. תאורטית, יכול להווצר מצב בו כדי להצליח חייבים היזמים לאבד 98 אחוזים מאחזקותיהם ולהשאר ללא השפעה וללא מעורבות אמיתית. האם המטרה מקדשת את הדרך? האם הדרך חשובה ממיצוי האפשרויות להצליח? היכן עובר קו האמצע?
העניינים מסתבכים
כדי לסבך עוד את העניינים, דילוג על סבבים מחזיר אותנו הישר לאותה הדילמה מכיוון שונה. גיוס מהיר של Round A הופך את החברה לגדולה תוך זמן קצר והיזמים נבחנים בה, במידה רבה של צדק, כעובדים מן השורה. ללא הקילומטרז' של קשירת קשרים עסקיים ולמידה לעומק של הנושאים הייחודיים למיזם, הנקנים במשך חודשים רבים של עבודה, אתם בסה"כ עוד עובדים וככאלה תמיד יימצאו טובים מכם. או אז, טובת החברה הרי מחייבת אתכם לפנות את מקומכם.
ככל שהדבר תלוי בנו, אנחנו מנסים להקים את העסק בעשר אצבעותינו (ועוד כמה אצבעות עוזרות) ולהגיע למוצר עובד ומכניס במינימום השקעה כשאנחנו מותחים את סבב ה- Pre Seed עד גבול יכולתו. ייתכן ונזדקק לגיוס Seed שיספק לנו את היכולת לסחוב כמה חודשים של מוצר פתוח לכל דורש אך אז אנחנו נאלצים להמר שנצליח לגייס Round A בזמן או להגיע לרווחיות תוך זמן קצר, קצר מדי. העדפתנו הראשונה היא לגייס Round A במהלך הבטא הסגורה (ספטמבר עד דצמבר השנה, למי שמתעניין) בתנאים של עסק המוכיח יכולת משיכת לקוחות והכנסות ראשוניות.
האם נצליח בהימור? האם לא נסיים כשאנו משלמים את ליטרת האחוזים בכל אחד מהשלבים? האם אתם הייתם בוחרים מסלול שונה? אנחנו מחכים לתגובות שלכם.
לפנייה לכתב/ת 
