הערכה: המג"ד והיורה מנעלין יואשמו בהתעללות

מקצה השיפורים של הפרקליטות הצבאית יתחיל כבר בימים הקרובים. גורמים משפטיים בצה"ל העריכו אמש (יום ד') כי בעקבות פסיקת בג"ץ נעלין, עשויים סא"ל עמרי בורברג וסמ"ר ל', להיות מואשמים בעבירה של התעללות. כך עולה מדיונים בלתי רשמיים בפרקליטות הצבאית. עם זאת, ההכרעה בנושא תיפול רק בשבוע הבא, כאשר ישוב מחו"ל הפרקליט הצבאי הראשי, תא"ל אבי מנדלבליט. פרשת הירי נחשפה לראשונה ב-ynet.

סערת בג"ץ-נעלין - סיקור מקיף ב-ynet:

• תדהמה בפרקליטות: מכה קשה, מחייבת מחשבה
• הפצוע מנעלין: מקווה לצדק; בצלם: קו ברור מבג"ץ
• בזמן בג"ץ נעלין: המג"ד והחייל - ביחד באימון
• סטרשנוב על בג"ץ הירי בנעלין: "תקדים מסוכן"
  

על פי אותם גורמים, הביקורת הנוקבת של שופטי בג"ץ נגד החלטת הפצ"ר בנוגע לבחירת הסעיף בכתב האישום כנגד סא"ל בורברג וסמ"ר ל', תאלץ אותו לשנות את כתב האישום מן הקצה אל הקצה ומתוך "סט האפשרויות" שעומד לרשותו - יואשמו השניים בעבירה של התעללות, אם כי במדרג הנמוך שלה. כלומר, לא בעבירה של התעללות בנסיבות מחמירות.

עבירת התעללות נושאת עימה רישום פלילי למורשע בה - ודינה עד שלוש שנות מאסר בפועל. "בעבר", אמר גורם המכיר היטב את הפרשה, "בחנו הפצ"ר ואנשיו כל סעיף אישום אפשרי, בחנו אותו עד תם - ואף הסבירו בתשובתם לבג"ץ מדוע הסעיף אינו רלוונטי לאירוע זה".

"גם עבירת ההתעללות נבחנה, אבל משום שהאירוע המדובר לא כלל מעשה אלימות פיזית מכוונת, הוא נמצא כלא מתאים", הסביר הגורם. בפרקליטות הצבאית מציינים כי החלטת הפצ"ר המקורית נעשתה תוך הסתכלות על הצעד הפיקודי שננקט נגד המעורבים, ולכן העמדתם לדין על התנהגות שאינה הולמת, היוותה את האיזון הנכון בין האירוע לבין דרך הטיפול בו. "יהיה קשה להרשיע את השניים בעבירה שכזאת, ונותר לקוות שכאשר יוגש כתב אישום, יתקיים משפט צדק, שכן החלטת בג"ץ גם רומזת לתוצאה הסופית המצופה".

אבן בוחן להמשך שירותו של פצ"ר?

סוגיה נוספת, ולא פחות מסקרנת שהעסיקה לאחר ההחלטה את הגורמים העוסקים בתחום, היא עד כמה ייפגע מעמדו של הפצ"ר והאם הדבר ישפיע על המשך שירותו בצה"ל. על פי הגורמים המשפטיים, עשויה הפרשה להיות "תחילת הסוף" של תא"ל מנדלבליט כפצ"ר, ולגנוז את תוכניותיו להישאר בתפקיד ואף לקבל דרגת אלוף.

ומה באשר לדרך שסימנו שופטי בג"ץ בהחלטתם? שופטת בית המשפט העליון בדימוס, דליה דורנר, אמרה בשיחה עם ynet: "בעיני פסק הדין הינו פסק דין מובן מאליו, שהולך אחרי הלכת יהודה מאיר. באותה הלכה בית המשפט העליון התערב בהחלטת הפצ"ר אמנון סטרשנוב, שהחליט להעמיד לדין אלוף משנה שהורה לחייליו 'לשבור ידיים ורגליים' של מחבלים כפותים".

"שיקול הדעת הוא אמנם של הרשות המנהלית, כאשר במקרה שלפנינו זהו הפצ"ר, אבל הוא נתון לפיקוח הבג"ץ שמתערב בשיקול הדעת בנסיבות נדירות", הסבירה דורנר. "זהו הכלל בעניין, אך זה לא אומר כלום לגבי מה שייגזר על הקצין כאשר יעמוד לדין בפני בית המשפט".

"השאלה שעמדה בפני השופטים היא האם ההחלטה להעמיד לדין חייל וקצין

על בסיס העובדות היא עבירה משמעתית בלבד, או שמא זה לא מתקבל על הדעת כי זה בלתי סביר באורח קיצוני - ואז העניין חוזר לפצ"ר".

עוד הוסיפה שופטת העליון בדימוס: "פסק הדין מעניין מאוד, משום נימוקי השופטים. השופט אליקים רובינשטיין הדגיש את חומרת העניין נוכח הערכים היהודיים של המדינה ואילו השופט חנן מלצר הצביע בין היתר על כך שהעמדה לדין בעבירה פלילית בפני ערכאה של בית משפט ישראלי מגינה על הקצין בעתיד מפני תביעות בינלאומיות. המסר שעולה מפסק הדין חוזר ומזכיר לצה"ל את ערכיו".