שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    פירותיים ועתירי אלכוהול: היינות של אוסטרליה

    האוסטרלים עושים מאמצים רבים כדי לנער את התדמית הזולה שנדבקה ליינות שלהם. אבל בכל מה שקשור לאחוזי האלכוהול ועושר הטעמים, הם ממשיכים בשלהם בלי להסתכל לצדדים. שגיא קופר עם סקירת יינות אוסטרליים שתוכלו למצוא בארץ

    לאחרונה היינות האוסטרליים כבר לא נהנים מהחיים הקלים שהיו להם לפני כמה שנים. קשה להם להתנער מהתדמית של יצרני יין זול, הטעם העולמי משתנה ומתרחק מהסגנון הפירותי, המתוק והכבד, שמאפיין את יינות העולם החדש. ואם זה לא מספיק, הטמפרטורה באוסטרליה עולה ואיתה מגיעות שריפות נוראיות שמכחידות כרמים שלמים. הבצורת נמשכת, ושם, אם אין מים בחוץ, אין גם מים בברזים.

     

    מה שכן, האוסטרלים כמו אוסטרלים, לוקחים הכל בצורה השיטתית ביותר. הם מפתחים משטחי השקיה מאוד מדוייקים ועוברים עם הכרמים שלהם למקומות אחרים, במידה שהם יכולים. כדי לנער את התדמית הזולה שלהם, הם משקיעים הרבה באירועי יין, בהם הם מקפידים להציג יקבי בוטיק, מאותו סוג שמביאה לכאן חברה מרש, שמתמחה ביינות אוסטרליים.

     

    רמות האלכוהול של היינות האוסטרליים גבוהות. 15.5% אלכוהול זה הסטנדרט ואפשר למצוא גם מספרים גבוהים יותר. במיוחד בגלל זה, אלה לא יינות מרעננים, רובם ככולם אינם קלים לשתיה ובוודאי שלא יתאימו למזג האוויר הנוכחי. מהבחינה הזאת האוסטרלים עושים את אותה טעות של הצרפתים לפני שני עשורים: אז רצה השוק יינות תחת תוויות שהוא יכול להבין והצרפתים נשארו עם כיתובי האפלסיון האניגמטיים שלהם.

     

    היום, רבים רוצים יינות נעימים, קלים יותר ומרעננים, ולא "פצצות פרי" כבדות, עתירות עץ ואלכוהול, אבל זה נראה כאילו האוסטרלים ממשיכים בשלהם, ושיתפוצץ העולם. אנחנו חושבים שבהיותנו שתייני יין, אנחנו שותים פחות אלכוהול, אבל עם יינות כל כך כהילים, זה לא כך: עשו לעצמכם טובה, וכשאתם לוקחים ליד בקבוק כזה ושוקלים לשתות ממנו כוס או שתיים, תזכרו שזה כאילו שאתם שותים כוס שלמה של ליקר, ולא של יין.

     

    O'Leary Walker Polish Hill River Riesling 2008

    זהב ירקרק חיוור, עדין. יין די סגור: מעט ריזלינגי יחסית; ריחות תפוח ירוק חזקים ורק שמץ קל בלבד של מינרליות. התפוח הירוק ממשיך בפה, שהוא מעט פאזי ונעים. גוף בינוני קל, ולא מכביד. סיומת יבשה וטובה, ארוכה. האלכוהול הנמוך מהווה רענון אמיתי. יין מצוין, חבל רק שהמחיר קצת פוגם בהנאה. 139 שקלים. 12% אלכוהול.

     

    Dutschke Willowbend Shiraz-Merlot Cab. Sauv. 2006

    כשליש מכל זן. התירוש מכל זן הותסס בנפרד, והיינות התישנו כ- 18 חודש, בנפרד בחביות מעורבות – צרפתיות ואמריקאיות שעיקרן משומשות. הממסך הסופי נקבע ממש לפני הבקבוק. ככלל, הבלנד משתנה משנה לשנה, והיין מיוצר לפי האיזון שלו, ולאו דווקא לפי נוסחא קבועה מראש. האף מאוד בשרי, ועשיר בנוסף בפירות אדומים כמו דובדבנים וקאסיס. האלכוהול מורגש למדי באף. הפה מעט מאכזב, וקצת רזה בהשוואה לאף. טיפה מרירות במתקפה, וטאנינים עדינים מאוד. הבעיה היא עודף חמיצות ואלכוהול גבוה – מאד – בעיקר בגרון. 14.8% אלכוהול, 109 שקלים, לא מומלץ, למרות המחיר הנמוך יחסית.

     

    Radford Dale Shiraz 2005

    שני הבקבוקים שנפתחו היו מחוזרים לחלוטין. השארתי את היין הרבה זמן בכוס, לאוורור וניסיתי להשוות את רשמי הטעימה שלי לאלה של הספקטטור ושל פרקר, ששניהם נתנו ליין 93 נקודות. למרות שמצאתי בו ארומות שהיו מאד מעניינות – אצות ים, קפה שחור קלוי – הן היו שונות לחלוטין מכל מה שמצאו האילנות הגבוהים יותר, ולא נותר לי אלא לאמר – חבל. 241 שקלים, מחיר כמעט זהה, אגב, למחיר בארה"ב (אם כבר מדברים על אמריקה).

     

    Kalleske Greenock Shiraz 2006

    כרם אורגני בן עשר שנים בלבד. יין מיושן 18 חודש בחביות צרפתיות ואמריקאיות.  15.5% אלכוהול. באף הראשון מקבלים הרבה שוקולד חלב יפה. ממשיך עם פירות יער ושזיפים. אין תחושה של אלכוהול באף וגם הפה נעים. מבחינת יובש – היין מצמית מאוד, ממש יבש ובשרני. סיומת ארוכה מאוד, שמזכירה דובדבנים מושרים באלכוהול, עם מעט טאניות. יבש מאוד ומריר בסיומת. יין מעניין וטוב, ללא ספק, ראוי לכל מחמאה, אבל לא קל כמו שהוא נראה במבט ראשון. 289 שקלים.

     

    Wild Duck Creek Estate, Spirngflat Shiraz 2005

    100% שיראז, בעל צבע אדום, שחור אטום ממש, מכרמים ביבול נמוך במיוחד. היין מלא פרי באף, מלווה בהרבה ארומות של חבית קלויה חדשה. לקריץ, אלכוהול ופלפל שחור, שמלווה יפה את האף, גם בפה. גם פה, האלכוהול מכה בצורת דובדבנים מושרים באלכוהול. החמיצות טובה, אבל היין חם ומאוד לא עדין. 15.5% אלכוהול. 319 שקלים. יין לטעימות, אבל לא לשתיה.

     

    The Colonial Estate Richard lander Shiraz 2006

    היקב הוא יוזמה של ברון הייטק סקוטי, שהלך ורכש את אותם הכרמים ששימשו את פנפולדס לייצור הגריינג' עד שנת 2000, ומשמשים אותו לייצר התווית העליונה. כאן הכרם הוא כרם אחר, "סתם" כרם בוגר מאוד, שמניב יבולים נמוכים. האף מאוד מאוד בשרי – אנימלי – עם בישום טוב וריכוז רב. הפה מאוד מתקתק, בעל גוף בינוני, עתיר שוקולד. גם פה, כמו ביינות הקודמים, יש הרבה פרי כהיל. טאנינים לא כבדים וסיומת יבשה. 499 שקלים.

     

    Waugh Greenock Creek Alice's Shiraz 2006

    Special Late Harvest. כרם יחסית צעיר, בן כ- 15 שנים, ויבול של 300-500 ק"ג. תסיסה פתוחה. היין מאוד מרוכז, גם באף וגם בפה ומלא פרי. הוא עדיין סגור, וחבל שלא היה קצת יותר זמן לתת לו להפתח. מסוג היינות שיש להעביר לדקנטר לפני הטעימה, ולא להזמין קפה בדיוק כשמוזגים אותו. מה שכן, עם היד על הלב, קשה להמליץ על יין בריכוז אלכוהול כזה, במיוחד במדינה שבה אין הגדרה מפורשת לביטוי "מנת אלכוהול". 349 שקלים - זהה למחיר בחו"ל. 17% אלכוהול.

     

    שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק"

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    לא רוצים "פצצות פרי". יין
    צילום: ויז'ואל פוטוס
    מכלה כרמים. שריפה במלבורן
    צילום: AP
    מומלצים