שתף קטע נבחר

אלשיך: "יש דירקטורים שלא ברור מה הם עושים"

השופטת, שהשתתפה בכנס של המי"ל, סיפרה: "לפעמים אני נתקלת בדירקטור בבית המשפט, ולא מבינה איך הוא היה רבע שעה בתפקיד". בנושא הקפאת הליכים אמרה אלשיך כי "בעלי עניין רוצים הקפאה בניסיון להסתיר פעולות בתחום האפור"

"לפעמים אני נתקלת בדירקטור בביהמ"ש, ולא מבינה איך הוא היה רבע שעה בתפקיד אם זה מה שהוא יודע", אומרת היום (ה') שופטת הפירוקים של בית המשפט המחוזי בתל אביב, ורדה אלשיך. השופטת אמרה את הדברים במסגרת כנס הדירקטורים השנתי של המי"ל שמתקיים היום בשרתון סיטי טאוור.

 

שופטת עם פה גדול:

 

אלשיך הוסיפה, כי "אני בוחנת את מקרה פויכטונגר, ואתם יודעים מה קרה בבנק למסחר, ואם אני צריכה לומר מה אני מרגישה – צריך לחשוב היטב לפני שאתה הופך לדירקטור. הציפייה מהדיר' לקרוא דו"חות ומאזנים ולהבין, לדעת מה לשאול, היא קשה לטעמי, ברמה כזאת שאני מכירה דירקטורים ואני לא יודעת איך הם עומדים במחויבויות האלה".

 

השופטת גם הביעה את דעתה על רצונם של בעלי עניין בחברות להעדיף הקפאות הליכים על פני הליכים של פירוק. אלשיך אמרה, כי "בעלי עניין לצערי רוצים הקפאה בניסיון להסתיר פעולות בתחום האפור שנעשו בחברה, ובהקפאת הליכים לא חלים 2 הסעיפים הדרקוניים שמאפשרים חקירות לרבות פליליות לנושאי משרה ובעלי עניין".

 

אלשיך גם הביעה את עמדתה נגד משקיעים ובעלים שמגיעים להקפאת הליכים ומתחילים להתנות תנאים ולאיים על השופטת שאם היא לא תענה לבקשתם החברה תהיה בצרות. אלשיך אמרה, כי "השאלה מתי דיר' יודע שהחברה נמצאת בכאוס ומאפשר לנהל מו"מ עם משקיעים. בארה"ב זה מאוד מקובל, בישראל זאת בעיה. אם החברה הגיעה מחוסלת לביהמ"ש ומתחילים להכתיב תנאים של המשקיע העתידי לביהמ"ש – בלי שהוא השקיע שקל. אני אומרת שבעלים ומשקיעים צריכים להכניס "כסף חי" ולא לגלגל כספים ונכסים בחברה".

 

קודם לכן דיבר בכנס ד"ר משה ברקת, מנהל מחלקת התאגידים ברשות ניירות ערך. "לא היתה לנו כל דרישה בנוגע להתנהלות הדירקטוריון של בנק הפועלים, כל המידע הועבר למפקח על הבנקים והוא זה שטיפל בסיפור" השיב ברקת לביקורת שהופנתה כלפי הממסד בכנס.

 

מוקדם יותר אמר ברקת כי "הרגולציה תופסת בשנים האחרונות כיוון שמקהה את תפקיד הדירקטוריון כמוביל את הארגון לכיוון של מפקח ומבקר. לעניות דעתי, חשוב להזכיר שהדירקטוריון צריך גם להוביל את הארגון. המסר שרצינו להעביר ברשות הוא הוא שהמידע בין ההנהלה לדירקטוריון הוא אלמנט קריטי כדי שהדירקטוריון יוכל לתפקד. בבנק הפועלים היה כשל בעניין הזה".

 

ברקת השיב לביקורת שהופנתה נגד הרשויות בין היתר על ידי עו"ד גדעון פישר, שאמר "בפרשת בנק הפועלים הרשות ניירות הערך פנתה למפקח על הבנקים ודרשה לבצע דו"ח דחוף. הדו"ח קבע מחדלים קשים על תפקוד הדירקטוריון. היה פה משולש של רשות ניירות ערך, המפקח על הבנקים ונגיד בנק ישראל שטיפלו בזה.

 

הפעילות העסקית של הבנק הייתה משותקת: נגיד בנק ישראל מטיל ספק בכשירות הדירקטוריון, דורש להדיח את היו"ר, המנכ"ל שמתפטר עדיין מכהן, המנכ"ל החדש עדיין לא נכנס לתפקיד. אלו תנאים שקשה לעבוד בהם, אלו דברים מאוד בעייתיים. תוך כדי זה, גם אחת מחברות הדירקטוריון התפטרה. ויחד עם זאת, אף אחד מטובי המשפטנים לא עתרו כנגד בנק ישראל ונגד משרד האוצר על העוולות שעשו נגדם. למה הם לא עשו את זה? כנראה הם לא עשו את זה, כי אף אחד לא עושה את זה. מי זוכר פסק דין נגד רגולטור? אין אפילו לא אחד".

 

עו"ד פישר חשף במסגרת הכנס סיפור לגבי התערבות רשות המסים בביקורת הפנימית של התאגידים. לדבריו "רשות המסים פנתה לאחרונה למבקר הפנימי של תאגיד ענק ודרשה ממנו טיוטה פנימית לגבי חששות מס בתאגיד.

 

מבקר הפנים חשש מאוד, לא רצה להעביר את הדו"ח לרשות המסים, ולאחר שנתתי חוות דעת כי הוא לא צריך להעביר, הם פנו למנכ"ל וליו"ר – להם אין חסיון על המידע. זימנתי את עצמי למשרד האוצר ושאלתי – מה אתם עושים בכך? אתם תגרמו לכך שהמבקר יחשוש להעלות חשדות לגבי הגבלים, הלבנת הון ומיסים, תוך מחשבה שהוא יהפוך להיות שטינקר פנימי".

 

רו"ח איריס שטרק אמרה מוקדם יותר בכנס כי "דירקטוריונים כשלו בהבנת חובתם להטמיע ניהול סיכונים כחלק מהאסטרטגיה של החברות, וכן כשלו בפיקוח על התנהגות ההנהלות, כמו גם בקביעת גמול המעודד לקיחת סיכונים. הכשל הוביל את רשות ני"ע להתערב ולחייב את הדירקטוריון לדון מחדש בנושאים כמו תזרימי מזומנים בפרעון אג"ח, ומדיניות חלוקת דיבידנדים".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
השופטת ורדה אלשיך
צילום: עמית שעל
מומלצים