הסופרים מחרימים את פרס ספיר

בעקבות ההחלטה על ביטול הליך הבחירה במועמדים הסופיים ובזוכה בפרס ספיר לשנת תשס"ט, החליטו כל חמשת הסופרים לא להגיש מחדש את ספריהם לתחרות. הערב (א') הודיעה גם הוצאת "ידיעות" בשם אלון חילו, כי לא תגיש את מועמדותו שוב על "אחוזת דג'אני" עקב "ההתנהלות המבזה של מפעל הפיס", ואף שוקלת לנקוט צעדים משפטיים.

"החלטת מפעל הפיס ביזתה לא רק את מכובדותו של פרס ספיר, אלא גם את כבודנו", אמרו חלק מהסופרים. הראשונות למשוך את ספריהן מהסיבוב הבא היו איריס לעאל, מחברת "אש בבית" (זמורה ביתן) ונורית גרץ מחברת "על דעת עצמו" (עם עובד). בהוצאות הודיעו כי הם מכבדים את החלטתן.

מטלון: "כל ההתלהמות הזו מיותרת ודוחה" (צילום: איריס נשר)

"במפעל הפיס קיבלו החלטה שמטרתה לשקם את המוניטין של פרס ספיר, אבל מה עם המוניטין שלנו?" אומרת איריס לעאל. "עם חילו נהגו בכבוד מופלא כששלחו לו דוברת להודיע לו על ההחלטה. אני אפילו דוברת לא קיבלתי וכמותי גם אחרים. קיבלנו מכתב מעורך דין. אני לא זוכרת שההודעה על המועמדות נעשתה במייל".

"בהתחלה מזכיר ועדת הפרס התקשר ודיבר איתי באריכות על מחויבויותיי, שכללו נדידה בת חודש מצפון לדרום ושיתוף פעולה בכל הנוגע ליחסי הציבור של הפרס. במשך חודש השתמשו במוניטין שלנו כדי לקדם את המוניטין של מפעל הפיס ופרס ספיר, וברגע אחד החליטו באופן חד צדדי, בלי לדבר איתנו או להתייעץ, פשוט להקריב אותנו קורבן. התייחסו אלינו כמו אל פושעים שלא ראויים לכבוד שכבר הורעף אלינו".

"מה המשמעות בפתיחת הליך מחודש, אם לא לומר למועמדים הבאים שהם ברירת מחדל? זו החלטה שפוגעת בנו שלא בצדק וגם בסופרים הבאים שיהיו מועמדים לפרס. היא הופכת את כל העניין לבדיחה. אני מרגישה כמו עוברת אורח שצופה בתאונת דרכים מחרידה כשחלק מהדם והרפש מוטח בי".

לעאל מדגישה עוד: "למען הסר ספק, נכון בעיני שמפעל הפיס רוצה לבחון את עצמו ואמיץ דיו להודות שהיו בעיות קשות בהליך השיפוט של הפרס. יחד עם זאת, יש דרכים נכונות יותר לפתרון הבעיה, מלבד להכריז על ביטול המועמדות והזכייה. אנחנו הסופרים איננו אחראים להליך הלא תקין. האחריות היא על מפעל הפיס והם אינם יכולים להתנער מאיתנו בצורה שכזו".

גרץ: "מעליב ולא סביר"

נורית גרץ, מחברת הספר "על דעת עצמו", אומרת: "זכיתי במועמדות בהליך שיפוט אובייקטיבי לגמרי. השופטים בחרו בספר שלי ללא משוא פנים, כיוון שחשבו שהוא טוב. בגלל הליך שכלל אינו מעניין אותי לוקחים ממני את המועמדות בצורה מעליבה ולא פחות חשוב - לוקחים ממני את הכסף. זה לא נראה לי סביר".

"יתרה מכך, הספר של אלון חילו הוא ספר חשוב, ממש כשם שהספר של רונית מטלון נפלא. אני די משוכנעת שגם בלי ניגודי עניינים - אלו היו הספרים שנבחרים. אני מבינה שצדק צריך להיראות, אבל אזלת היד היא של מפעל הפיס. הייתי מאוד שמחה לא להיות בקלחת הזו, ומה שבטוח שאין לי כל כוונה לקחת בזה חלק בעתיד".

רונית מטלון, מחברת הספר "קול צעדינו", פנתה להוצאת הספרים "עם עובד" במקביל להתפוצצות הפרשה, וביקשה למשוך את הספר מן התחרות. "אמרתי שאינני מעוניינת להגיש את הספר להתמודדות מחודשת וכך גם את ספריי בעתיד אם יהיו. זו לא התבכיינות על כך שלקחו ממני את הפרס, אלא על כל מה שכרוך בדבר. כל הקלחת הזו שיצאה מפרופורציות אינה קשורה כהוא זה בספרות אלא ברייטינג ובכסף. זה מה שגורם לכולם להזיל ריר.

"אם היו מחלקים כפרס מיקרוגל או מדיח כלים, זה לא היה קורה. כל התהליך הזה פסול בעיני מבחינה תרבותית. לגופו של עניין, אינני חושבת שיש בעיה כלשהי עם ההתנהלות של יוסי שריד. אני מאמינה לו שהוא אהב מאוד את ספרו של חילו. יש אמנם בעיה עם זכות ההצבעה הכפולה, אך זו סוגיה מתחום הנדל"ן ולא הספרות. כל ההתלהמות הזו מיותרת ודוחה".

שוקלים את דרכם משפטית

שווי הפרסים המוענקים למחברי ספרי הביכורים הזוכים – 25 אלף שקל לכל זוכה - זהה לכספים שאמורים היו להיות מוענקים למועמדים הסופיים בקטגוריה המרכזית.

במפעל הפיס אומרים בתגובה: "אנחנו מאוד מצטערים והתנצלנו באופן רשמי בכתב ובכל הזדמנות גם בפני המועמדים הסופיים בתחרות וגם בפני אלון חילו, שלא חטאו ונפגעו. יחד עם זאת, אנחנו מבקשים להבהיר שאין כל אפשרות לתקן את המצב מחד ולכבד את החלטת השופטים מאידך. שני הדברים עומדים בסתירה ולא יושבים בכפיפה אחת. מפעל הפיס לא יכול היה להתעלם מהמידע ומחוות הדעת המשפטית שהובאה בפניו, בעקבות המידע שהתגלה בדיעבד. שני הדברים הובילו למסקנה שמתחייבת מתוך מנהל תקין. לעניין פרסי הביכורים - לא התקבלה כל תלונה. העניין ייבדק ובמידת הצורך יובא להחלטת הדירקטוריון".

בכל הנוגע לשתיקת התקנון אומרים במפעל הפיס. "העובדה שהתקנון אינו מתייחס לשאלת הביטול אינה רלבנטית. כשפרס ניתן על ידי חבר שופטים, שפעילותו בטלה עקב ניגודי עניינים חמורים שהוסתרו מהגורמים הנוגעים בדבר ופגמים במינוי שופטים - אין שום צורך בהוראה תקנונית מיוחדת". בתגובה לשאלה האם במפעל הפיס מתכוונים לפצות את המועמדים על עגמת הנפש נמסר: "בשלב זה העניין לא נידון ומכאן לא התקבלה החלטה. הדירקטוריון אמור להתכנס ואז לדון בנושא".