רגע לפני שמתחילות המלחמות על הכלים בכיור

למסיבת המעבר לגור יחד

המסיבה תתקיים באולמי עוף ונוף

בניית סדר יום משותף

נועה רגילה לעשות חצי שעה יוגה בבוקר, יואב קם ממש מאוחר ומיד יוצא לעבודתו או ללימודים. הוא מתעורר מרעש המקלחת שלה כעוס ונרגן, והיא מרגישה שהוא מרוחק ופגועה מכך שהם יוצאים מהבית ללא חיבוק ונשיקה. בערב, הוא רגיל לבלות עם חברים כשעה-שעתיים לפני שמגיע הביתה - קצת פלייסטיישן, קצת בירה. היא נפגעת לגלות זאת, כי היא מצפה שיואב יגיע מיד הביתה והם יאכלו יחד ארוחת ערב. הוא לעומת זאת, נפגע כשנודע לו שהיא רוקדת ריקודי עם במוצאי שבת, זמן שנראה לו שחייבים להיות יחד.

ניהול מערכתי: להחליט על היחסים עם המשפחה המורחבת

לנועה יש משפחה גדולה, והם אוהבים להיפגש בכל שבוע לארוחה שמתמשכת על פני כמה שעות בשבת. ליואב יש הורים בקבוץ בצפון, והוא נוהג לבקר אותם פעם בשבועיים אבל נשאר שם יומיים ופוגש את כל חברי ילדותו. מה יעשו עכשיו? נועה ממש משתעממת בסופי השבוע בקבוץ, ויואב על קוצים בארוחות השבת של משפחתה, מתנמנם על הספה ומרגיש שכל השבת חומקת מבין אצבעותיו.

ניהול פיננסי: הקופה המשותפת

האם כדאי לפתוח חשבון בנק משותף? ואם כן, האם ישמרו גם על חשבון נפרד? מה עושים כשבן זוג אחד מרוויח יותר? האם כל אחד תורם לבית לפי יכולתו, או חצי חצי?

ניהול מרחק: למצוא איזון בין רגעי הלבד לבין האינטימיות

אצל בני זוג רבים, משני המינים, יש הבדלים בין מידת הצורך בפרטיות. יש אנשים שנרגעים בסופו של יום רק עם עצמם, מול מחשב, טלוויזיה או מוזיקה, ויש שחייבים לספר מיד הכל ולחלוק את אירועי היום בפרטי פרטים. גם זו משימה הדרגתית, שבני זוג שעומדים לחיות יחד צריכים לשים לב אליה ולאפשר את המרחב הפרטי.

ניהול משק בית: פיתוח מיומנויות וחלוקת מטלות

נועה, שבאה מבית ההורים, לא כל כך יודעת לנהל משק בית. בבית הוריה היתה תמיד עוזרת, והיא נבוכה להודות שהיא לא יודעת מאיפה להתחיל בכל הנוגע לסידור הבית ונקיונו. יואב מרגיש מרירות, בתור בן קיבוץ הוא מיומן בעבודת הבית, והוא מרגיש שהנטל העיקרי נופל עליו. הוא מתלבט כיצד לנהוג. אם הוא מתלונן, נועה מתרגזת ומתרחקת, ואז הקירבה המינית ביניהם נפגעת. אם לא מתלונן, מרגיש פראייר ופוחד מה יהיה בעתיד כשיקימו משפחה.

לגבי חלוקת הנטל ותחזוקת החיים יש לי המלצה סכמטית כיצד לבנות תשתית לחלוקת תפקידים שוויונית רגע לפני שמתחילות המלחמות על הכלים בכיור:

1. מיפוי – לערוך רשימה של כל המטלות הקטנות והגדולות שהבית והחיים המשתפים דורשים: ניקיון, כביסה, קניות, תשלומים, בישול, סידור, תיקון הרכב, תיקונים בבית, אירוח, וכו'.

2. בחירה טבעית – כל אחד מבני הזוגות מסמן את המטלות שחביבות עליו, אלו שקלות לו ומתאימות לניסיון ולמיומנות שלו. אין צורך להתעקש שהוא ילמד לבשל או שהיא תיקח את הרכב למוסך, העיקר שתהיה תחושה של שותפות אמיתית וחלוקה צודקת.

3. חלוקת הנותר – המשימות שנותרו מיותמות יחולקו בין בני הזוג בכל דרך שתיראה להם הוגנת: הגרלה, תורנויות, שכנוע וכדומה. מה שאפשר להעביר החוצה, לאנשים נוספים – להעביר ומהר.

4. מעקב – מידי פעם כדאי לפתוח את הנושא, לא לחכות למרירות שתצטבר, לבדוק האם החלוקה עדיין "עובדת", האם שניכם ממלאים פחות או יותר את המטלות והאם יש תחושה של שותפות ואחריות הדדית.

יש מן הסתם עוד משימות רבות, שאפשר להגדיר אותן באופן כללי – סינכרון. לחבר שני אנשים, עם מערכות ההרגלים שלהם, הצרכים, הרגישויות, החששות והפירושים שהם נותנים לחיי היומיום, זו מלאכת מחשבת. הכלי היחיד שעומד לרשותכם בעצם הוא הדיאלוג, דיאלוג שוטף, יומיומי, שנוגע פעם בנושא זה ופעם באחר. דיאלוג מודע פירושו לדעת שלכל אחד מכם יש זכות לבטא את עצמו וליהנות מהבית גם כמקום של מנוחה ופרטיות, וגם כמשכן של הזוגיות והקשר. מצד שני – על כל אחד מכם להיות מודע לכך שיש לו חובה לתרום ולהשקיע בבית, מבחינה כלכלית, בתחזוקה, בשמירת הסדר והניקיון, וכמובן להשקיע בקשר, בקירבה הרגשית ובעשייה המשותפת.

היא ואילן בשביל, בשעת ערב, מפוררים לפתותים את היום שחלף וטועמים אותם שוב ביחד, משהים בתוך פיהם, משווים רשמים, מוסיפים עוד ועוד פרטים לתמונה הגדולה של חייהם, צוחקים על זה ועל ההוא, מתחבקים, מתפרדים, מתווכחים, מתייעצים זה בזה בענייני עבודתם. ..

בשביל שלהם, לעת ערב, היו אורה ואילן מחלקים ביניהם בקלות ובנפש חפצה את המטלות ליום הבא... והיו מסכמים בזריזות את ענייני הנהלת הבית, תשלומים ותיקונים והסעות, מדיניות כלכלית וכמה נושאי חוץ ופנים בוערים.."

שיהיה בשעה טובה!

• עירית קליינר-פז היא פסיכולוגית קלינית, מטפלת אישית וזוגית, מרצה ומדריכה. ניתן לשלוח באימייל שאלות. תשובות נבחרות יתפרסמו בטשטוש הפרטים המזהים. לצערנו, אין אפשרות להשיב אישית על הפניות. 
  

האתר של עירית