40% מהילדים בקייטנה, אבל מה קורה בפריפריה?

כ-40% מילדי ישראל בגילאים 6-12 רשומים הקיץ לקייטנות - כך עולה מנתוני מרכז השלטון המקומי. 80% מהקייטנות שייכות לרשויות המקומיות ולמתנ"סים, אך על אף היותן קייטנות מסובסדות - לרבים אין את היכולת הכלכלית לשלוח אליהם את ילדיהם.

ביישובי הפריפריה ועיירות הפיתוח נע המחיר בין 500 ש"ח לקייטנה של שלושה שבועות (כולל אוכל) ועד 1,200 ש"ח. במרכז הארץ המחירים נעים בין 1,200 ל-2,000 שקל, אך מגוון קייטנות רחב יותר. מקייטנות ספורט דרך קייטנות מחשבים ותיאטרון ואפילו "קייטנות הישרדות", אליהן מגיעים כוכבי תוכנית הטלוויזיה.

אך למרות ההנחות והסבסודים, יכולתם הכלכלית של הורים רבים אינה מאפשרת להם לשלוח את ילדיהם לפעילויות הקיץ השונות. "זה מעגל סגור. אני חיה באשקלון בגלל השכירות הנמוכה וכבר חצי שנה לא מוצאת עבודה", סיפרה בכאב ל-ynet אורלי - אם חד הורית. "מקצבת הביטוח הלאומי אני גם צריכה להאכיל את הילדים וגם לשלם שכירות. על הקייטנות וטיולים בקיץ אין מה לדבר".

אורלי מגדלת לבדה שלושה ילדים בני 13,12 ו-9. בעבר עבדה כמזכירה ונאלצה לעזוב את עבודתה כי לא יכלה לממן את המעון לילדיה בשעות אחר הצהריים. "הייתי מאוד רוצה לגור במרכז אם הייתי יכולה. שם אפשר למצוא עבודה ביותר קלות, למרות שעדיין יהיה לי יותר קשה כאם חד הורית. אני לא מבקשת שום דבר, רק רוצה שהמדינה תשקיע בנו קצת יותר, שנוכל לעבוד, לפרנס את הילדים בכבוד וגם לשמח אותם" .

עם תחילת החופש הגדול ילדיה של אורלי נשארו בבית. "אין לי כסף לשלם להם על שום פעילות, אז הם מסתובבים עם החברים ברחובות כל הזמן. הילדה הקטנה שלי יושבת בבית עם החברות או שגם היא מסתובבת. כל הזמן אני רק שומעת 'משעמם לי, משעמם לי' ולא יכולה לעשות כלום".

"יש לי שתי חברות שלהורים שלהן יש כסף לשלוח לקייטנות, אז זה עושה אותי ואת החברות האחרות שלי עצובות", סיפרה ל-ynet נטע, בתה של אורלי. "זה ממש כיף מה שהן מספרות - הן הולכות לבריכה ונהנות ואנחנו נשארות בבית. גם אני הייתי רוצה לעשות את כל הדברים האלה אבל לאמא שלי אין כסף".

"ההבדל בין הקייטנות במרכז לפריפריה ברור"

עמותת "ידיד", המפעילה מרכזי סיוע לשכבות החלשות ברחבי הארץ, ליקטה לבקשת ynet מידע על הקייטנות הציבוריות הפועלות בכמה ערים בארץ, ואלה הם:

• בקריית-מלאכי מפעילים כל הגנים ובתי הספר קייטנות בעלות של 150 שקל. הקייטנות אינן כוללות ארוחות ואינן כוללות פעילויות מיוחדות אלא את המשך הפעילות הלימודית.
• בצפת עלותן של קייטנות ציבוריות נע בין 300 שקל (לציבור הדתי) ל-1,000 שקל. הקייטנות מציעות משחקי הפעלה וספורט.
• באופקים הקייטנות מתקיימות בעיקר במתנ"סים בעלות שבין 300-400 שקל.
• באשקלון עלות הקייטנות נע בין 430 ל-1,700 שקל. עיקר הפעילות מתרכזת בבריכה או חוגי שחייה.
• בקריית-גת ההורים ישלמו 750 שקל עבור קייטנה הכוללת פעילויות בתחום האמנויות, מחול ובריכה. הנחה תינתן להורים המוכרים בשירותי הרווחה.
• בנצרת מופעלות קייטנות ספורטיביות וחינוכיות עבור 300-700 שקל.
  

"אם ההורים במרכז מתמודדים עם הדילמה

אם לשלוח את הילדים לקייטנת מדע, ספורט או תרבות - הורים בפריפריה חושבים אם לשלוח אותם לקייטנה או לקנות עוד אוכל הביתה", אמר יו"ר פורום ערי הפיתוח והפריפריה בשלטון המקומי, דוד בוסקילה. "הרי מלכתחילה, ילד שנמצא בפריפריה מקבל את אותם גירויים אינטלקטואלים במחיר הרבה יותר גבוה מילד שגר במרכז בגלל הנגישות. גם המשכורות של הורי הילד נמוכות יותר, ולכם נתח החינוך של הילדים מסך ההוצאה - עולה".

לדברי בוסקילה, ראשי ערים בפריפריה אשר צריכים להתמודד עם תקציבים דלים, נמצאים גם הם בדילמה תמידית באיזה אגף להשקיע יותר ומהיכן לקצץ. "ראשי ערים חייבים להחליט מה לעשות – להשקיע יותר בנקיון העיר ובתרבות, או להפוך את הקייטנות לזולות יותר וכך להפוך אותן לאפשריות עבור כמה שיותר אנשים. אנחנו, ראשי ערים בפריפריה, עומדים בפני בדילמה 'מה רע יותר', אך הדילמה צריכה להיות 'מה טוב יותר'".