מובטלים בבאר שבע מיואשים: "נופלת לתחתית"

נילי, בת 50 מבאר שבע, אם חד-הורית לשלושה ילדים, עבדה במשך 28 שנה בסוכנות מכירות שנסגרה בגלל המשבר. "אנחנו עיר של עוני", היא קובעת. "לא מצליחים למצוא לי עבודה. אני מגיעה ללשכה פעמיים בשבוע לפחות. לא רוצה הבטחת הכנסה, אלא עבודה. הבנות פה כבר חושבות שאני נודניקית. פניתי למנהל, לכל הפקידות, לקחתי קורס של מיקרוסופט. אני מתחננת לעבודה. אבל בכל פעם שאני מגיעה- אין". כמו נילי, עוד כ-2,000 איש מבקרים מדי יום בלשכת התעסוקה בבאר שבע - שהיא הגדולה בארץ. רובם ישובו הביתה כלעומת שבאו.

מחודש ינואר ועד יוני 2009 חלה עלייה של כ-7 אחוזים במספר דורשי העבודה באזור הלשכה הזו. בסך הכל 16,332. המובטלים החדשים מגיעים ללשכה עם מבט עייף ומקווים שאולי היום זה יקרה. יעקב, בן 39, מהנדס תעשייה וניהול במקצועו. עד לפני שנה וחצי שימש מנהל פרויקטים בחברה נחשקת, אך פוטר בעקבות המשבר. "פקידת ההשמה פה מאוד נחמדה, אבל כמעט כל חברה שהיא מפנה אותי אליה אפילו לא שולחת לי תגובה. הפקידות פה מבינות את המציאות הזו".

יום בלשכה - כתבות קודמות בסדרה:

• בקריית-מלאכי שואלים: מי יעסיק אותי?
• יום בלשכת התעסוקה בקריית גת: רוצים לעבוד - אין איפה
  

בלשכה בבאר שבע, החולשת על שטח שבו חיים 340 אלף תושבים, רשומים 5,000 מובטלים, 6,586 מקבלי אבטחת הכנסה בריאים ו- 5,389 מוגבלים. תושבי הפזורה הבדואית מהווים 50 אחוזים מהאוכלוסיה המגיעה ללשכה. המספרים רק ממשיכים לעלות.

יותר מובטלים. מספר המשרות לא השתנה (צילום: הרצל יוסף)

"הנתונים לאו דווקא משקפים את התמונה האמיתית של מצב מחפשי העבודה בארץ", הוא אומר. "לחלק מדורשי העבודה יש מחסום פסיכולוגי של פנייה ללשכה, ואנחנו מנסים לפרוץ את המחסום הזה". המשבר הכלכלי הביא סוג אחר של דורשי עבודה ללשכה, כאלה שמעולם לא חלמו לעמוד בתור ולבקש שהמדינה תעזור להם למצוא עבודה. מספר האקדמאים גדל פלאים, וכיום יש רק בבאר שבע 300 מנהלים, מובטלים חדשים, שמחכים לעבודה שתתאים לכישוריהם. מספרם של אלו זינק ב-25 אחוזים מאז תחילת השנה.

א' משתדל לשמור על אופטימיות למרות ההווה העגום. "אולי בעוד רגע אקבל הצעת עבודה. כישורים יש לי. אבל מצד שני", נאנח בעצב, "עדיין אין עבודה". 

הילה בת 36, חסרת השכלה מקצועית, חיכתה שעות לראיון עבודה בחברת בזק און-ליין יחד עם עשרות דורשי עבודה נוספים. "אמרו לנו להגיע בעשר. אני מבזבזת פה כל כך הרבה שעות, והולכת להמון ראיונות, אבל לא קיבלו אותי עדיין לאף עבודה". נילי מביטה בתור הארוך: "המצב הולך ונעשה יותר גרוע. יש לי הרגשה שאני הולכת ליפול לתחתית. לפעמים אני מתעוררת בבוקר ואומרת לעצמי 'בשביל מה?'"

נוסעים לתל-אביב לחפש עבודה  

גם חברות כוח האדם ממלאות תפקיד בדרום. מנהל הלשכה בן שטרית היה מעדיף לו היו פונים אליו. חברות כוח האדם נוהגות לנצל לעתים את העובדים ולא לתת להם את התנאים הסוציאליים הקבועים בחוק. "אצלנו זה לא קורה. אף מעסיק לא נכנס אלי מבלי שאני מוודא שהוא נותן לעובדים את כל מה שמגיע אליהם". בלשכת התעסוקה בבאר שבע אפשר לקבל גם ייעוץ תעסוקתי ומקצועי, הסברים כיצד לכתוב קו"ח, אימונים לקראת ראיונות עבודה וסדנאות לחיפוש עבודה, ייעוץ פסיכולוגי ומבחני יכולת. ברי המזל יקבלו גם קורסים מקצועיים והשלמת 12 שנות לימוד.

אירית למפרט עובדת בשירות התעסוקה כבר 17 שנה, ומשמשת כראש צוות השמה. היא מסכימה שהמחסור בעבודות איכותיות הוא הבעיה העיקרית. "תביאי לי עבודות טובות, ואנשים ירצו לעבוד. אם יהיו לי עשר עבודות פקידוּת בים המלח, תוך עשר דקות אני מאיישת אותן. הדבר הכי קשה עבורי לראות הוא אנשים שרוצים לעבוד ולא יכולים". בעקבות המשבר, פגשה אנשים שמוכנים להתרחק מבאר שבע במצוד אחר עבודה. "הם ייסעו גם לתל-אביב ולאילת. יש כאלה שמוכנים לעבוד בכל אזור הדרום. אבל על כל משרה יש מרתון של פונים".

בעיה בולטת היא העובדה שרוב המעסיקים ישלמו שכר מינימום בלבד. "אני יכולה לשלוח אשה אקדמית, עם ידע בהנהלת חשבונות, ובראיון העבודה - השכר יהיה שכר מינימום. הייתי רוצה לראות פה משרות עם שכר גבוה יותר". למפרט נאנחת, "הלוואי שהייתי יכולה למצוא לכל אחד את העבודה שהוא רוצה".