ההתעללות בשריון: החברות שוברות שתיקה

מאז נחשפה ב-ynet פרשת ההתעללויות בפלוגת הזאבים בגדוד 74 של השריון, זרמו ללא הרף עדויות וסיפורים על האלימות הקשה שהפכה לתרבות הפלוגה במשך שנים. החיילים אולי שותקים, אבל החברות לא מוכנות עוד להשאיר את הכאב מתחת לפני השטח. "הסגל מתנהג כמו בעולם התחתון", סיפרה אחת מהן.

"הם קובעים הכל", היא תיארה את ששמעה מחברהּ השריונר. "יש שיטת השפלה שנקראת 'המכתב'. זה מתבצע כך שהחיילים הוותיקים מצמידים את החייל הצעיר לרצפה ומחזיקים לו את הידיים והרגליים. כשהוא מרותק לרצפה ללא כל יכולת לזוז, אחד הוותיקים יושב לו על הבטן ומתחיל לתת אגרופים תוך הקראת דברים 'רעים' שהוא עשה בזמן השירות".

עוד חברה החליטה באומץ לשבור את מעגל השתיקה: "הוא לא מוכן לדבר על זה, אומר שזה בסדר, אבל אני לא מוכנה לשתוק", היא אמרה, מסרבת לדחוק הצדה את מה ששמעה וראתה. "מאז שהנושא התפרסם הוא פחות מדבר, אבל כבר הספקתי לשמוע ממנו על דרגות הקושי של האלימות והשיטות - ממסדר שזורקים על החיילים קמח, דרך הצלפות ושימוש בשדכן ועד קשירות".

בהארכת מעצר, השבוע (צילום: מורן שביט)

עוד צעירה העידה ששמעה מהחבר בשריון וידויים קשים על שמונת החודשים הראשונים בפלוגה. "יש נוהל ידוע של 'הצלפה' - החיילים הותיקים מצליפים על גבו של חייל צעיר עם אלות ומשאירים אותו עם מכות כחולות וצלקות לכל החיים. יש גם הפשטה של חיילים - צעירים בדרך למקלחת יכולים למצוא את עצמם תלויים מהתחתונים במשך דקות ארוכות כשהם עירומים". במקרים אחרים - היא מתארת את שנודע לה - מתנפלת חבורת ותיקים על חייל חדש שלא יכול להתנגד. "מכניסים אותו לחדר כדי שלא יראו מה עושים לו, אבל כל הפלוגה יודעת מה הולך לקרות שם". 

ביקש מכות כדי לחזור לחבר'ה

ביום חמישי הוארך מעצרם של שלושה חשודים בפרשה. מהעדויות עולה כי הטענה לפיה החיילים יכולים פשוט לסרב לקבל מכות - רחוקה מהאמת. אחד הלוחמים הודה שמי שמסרב נחשב מאותו רגע כמוקצה בקרב חבריו למחזור ומבחינת הסגל, והכאב הפיזי מתחלף בהשפלה מנטלית תוך יחס מזלזל במיוחד - עד כדי כך שאיש לא מדבר איתו.

במצב כזה, היה מי שביקש את המכות כדי לחזור ולהיות "אחד מהחבר'ה". לפחות במקרה אחד מהשבועות האחרונים, האלימות גרמה לחייל ממחזור אוגוסט 2008 לסדק בצלע.

אייל, לשעבר מפקד בפלוגה, היה מהבודדים שאמר השבוע בפה מלא שהטקסים חצו את הגבול: "גם בעבר היו דברים כאלה, אבל נראה שהשתיקה וחוסר הצבת הגבולות בשנים האחרונות, הפכו אותם למוגזמים ומסוכנים". לדבריו, הטיפול הצבאי היה ראוי, אבל לאירועים מהסוג הזה יש נטייה לחזור על עצמם בגלל המסורת ארוכת השנים ואם לא יתבצע מעקב יסודי - בעוד שנה או שנתיים ייראו אותם מחזות". 

אז מעבר לעונשים, מה אפשר לעשות? "יש חשיבות לחינוך בצה"ל, אבל צריך לזכור שחיילים מגיעים בגיל 18, ולא מתחילים לחנך אותם מהרגע שהם לובשים מדים", אומר תת-אלוף (מיל') אילן הררי, לשעבר קצין חינוך ראשי.

הררי רומז שאם משתרש אירוע מסוג זה בגדוד או בפלוגה - קשה מאוד לטפל בו בפן החינוכי. "חיל החינוך מסייע למפקדים, מכין מערכי שיעור, נותן להם את הכלים, אבל לא יכול לעצור משמעותית תופעות מסוג זה". לדבריו, מי שצריך לטפל בסוגיות מסוג זה הם המפקדים עצמם - "ואם המפקדים מעורבים, אז יש מפקדים בכירים יותר".

מפקד האוגדה: "מצב הגדוד גובל בחוסר כשירות"

לצד העדויות הקשות בדבר הטקסים האלימים בפלוגה, המשיכו לזרום גם מסרים מלוחמים בעבר ובהווה שטוענים שאין במה שפורסם כל בעיה - וההד התקשורתי הוא שיצר את הזעזוע. "אפילו החייל שגבו תועד ופורסם השבוע טוען שבסך הכל מדובר בטקס, באלימות לא קשה, מנהג רב שנים שעברו מאות חיילים", טען אחד מחבריו.

"המפקדים לא נחשפו לחריגה". אחד העצורים בפרשה (צילום ארכיון: AFP)

גם חיילים שהשתחררו מהפלוגה ומודים שהיו קורבנות לאלימות מסוג זה אומרים ש"זה קיים בכל הצבא". האלבומים שהחרימו חוקרי מצ"ח מהגדוד, עם תחילת החקירה השבוע, אכן מעידים כי הטקסים בפלוגה אינם חדשים. מפקדים בכירים לשעבר בחטיבה המדוברת אמרו השבוע כי לא טיפלו בנושא, משום שלא נחשפו לכל חריגה.

נראה כי הצעדים הנחרצים שבהם נקט לפני כשבועיים מפקד אוגדת געש, תת-אלוף אייל זמיר, בימיו הראשונים בתפקיד - הם הטיפול המשמעותי ביותר שננקט עד כה. תא"ל זמיר כינה בתחקיר את האירוע כ"מחפיר ומביש", ואף הרחיק לכת וציין כי על אף ההישגים המבצעיים של הגדוד והפלוגה - מה שנחשף כעת "ממקם את הגדוד במצב הגובל בחוסר כשירות".

מבינים את ההשלכות רק אחרי כמה שנים

ייתכן שההתעללות שעברו החיילים תצוף אצל חלקם על פני השטח רק בעתיד. עו"ד אלי סבן, המתמחה בתביעות חיילים נגד משרד הביטחון, אומר שכאשר חיילים נופלים קורבן להתעללות או "זובור", חלקם מנסים להדחיק את אשר עברו. רובם, הוא טוען, לא יספרו דבר על החוויה ואף לא ייפנו לקציני בריאות הנפש או לגורמים מקצועיים אחרים.

"תהליך ההדחקה נמשך לרוב עד לאחר השחרור, ועשוי להתפרץ אף כמה שנים מאוחר יותר", אומר סבן, שפגש לא מעט משוחררים כאלו. "החייל שעבר אירוע כזה, לא קושר לפעמים בין מצוקה שמתעוררת אצלו לבין מה שחווה, ורק כשחולף הזמן, מתחילים להבין שמה שקרה בשירות הסדיר עשוי להיות קריטי בחיים האזרחיים".

עורך הדין מזכיר תביעות רבות של חיילים שטענו שעברו התעללות על-ידי מפקדים בשירות הסדיר, והדבר גרם להם לתסמיני פוסט-טראומה. אלו עשויים לכלול לכלול חוסר שליטה עצמית, פלאשבקים, קשיי הסתגלות, בעיות שינה ועוד. מנסיונו, הוא מסביר שחיילים שמפגינים לכאורה כלפי חוץ מפגינים לכאורה שליטה - עשויים לאחר השחרור לחוש מצוקה:

 "לרוב, יש קושי להוכיח התעללות לאחר כמה שנים, אך במקרה שנחשף השבוע, התמונות שתיעדו את מה שאירע עשויות לסייע לחיילים שיכירו בהם כנכי צה"ל".

מדובר צה"ל נמסר כי "במהלך השבוע בתגובה לכל העדויות שהצטברו כי בוצע טיפול משמעתי באירוע, והפרקליט הצבאי הראשי הורה על פתיחת חקירת מצ"ח לשם גביית עדויות החיילים שנפגעו פיזית באירוע. ההחלטות הפיקודיות שהתקבלו במהלך הדין המשמעתי לא יבוטלו בשלב זה.

"צה"ל מדגיש כי ביוזמת מפקדי הגדוד והחטיבה, שדבר המעשה הגיע לאוזנם, ננקטו צעדים חריפים ומשמעותיים על מנת להביא לידי ביטוי את הסתייגותם החד-משמעית ממקרים אלה ואת הצורך לעוקרם מן השורש. חקירת מצ"ח נועדה לברר את הטענות בדבר הפגיעה הפיזית הקשה בחיילים ולמצות את הדין עם הפוגעים עצמם".