200 מטר צינור מונעים שאיבה מ-13 בארות בצפון
מיליוני קוב של מים מליחים ממתינים בבארות בשטח המועצה האזורית חוף הכרמל עד שכל הגורמים הרלוונטיים יפסיקו להתווכח, יפגינו קצת נחישות, יקימו מתקן התפלה וינצלו אותם. במועצה טוענים שמקשים עליהם ללא הצדקה; המדינה אומרת שהיא נתנה את כל האישורים אבל כלום לא זז בשטח. מים יש; אבל הרצון כנראה התייבש
בשטח המועצה האזורית חוף כרמל ישנן 13 בארות של מים מליחים, מהן ניתן להפיק מיליוני קוב מים בשנה - מים שדרושים מאוד לחקלאות כדי לשחרר מים שפירים לשתיה. במועצה אומרים שכבר שנים הם רוצים להקים מתקן התפלה שינצל את המשאב היקר; גם ברשות המים אמרו שנתנו את כל האישורים הדרושים, וגם במשרד להגנת הסביבה תומכים. כבר חמש שנים שהכל מסכימים שמדובר בפרויקט חשוב ומטרה ראויה - אך מתקן ההתפלה שינצל את המים תקוע.
הבוקר (ד') מסיירים באזור חברי ועדת החקירה הממלכתית לנושא משק המים. חברי הוועדה - השופט בדימוס פרופ' דן ביין, פרופ' יואב כסלו ופרופ' יורם אבנימלך יהיו אורחי המועצה, ויבקשו ללמוד בין היתר על חסמים שמונעים ניצול של מים למשק הישראלי.
אם שואלים את ראש המועצה, כרמל סלע, המקרה שלו הוא דוגמה מצויינת לאופן שבו מקשה המדינה על מהלכים שכאלה. הוא יסביר לחברי הוועדה על ביורוקרטיה סבוכה ודרישות סביבתיות מוגזמות שהוא טוען שהוצבו בדרכו. "אני מדבר על פוטנציאל של מיליוני קוב מים שנמצאים בבארות אבל לא נעשה איתם דבר - הכל בגלל קשיים שעורמים בדרכנו. זה אבסורד. במקום שהמדינה תעודד אותי להתפיל מים, הם רק מפריעים", מתקומם סלע.
אם שואלים את כל הגורמים האחרים מתקבלת תמונה אחרת לגמרי - אך גם חדה וברורה: זו גם ביורוקרטיה, גם חסמים אך בעיקר חוסר נחישות ורצון פוליטי - ולעיתים גם לא מעט ניהול כושל ורשלני, שגורמים למדינה להטיל מס "כי אין מים" בעוד שמיליוני קוב מים נמצאים ברשותה והיא לא פועלת על מנת להשיגם.
200 מטר צינור - ותקבלו מים בשפע
בשיחה עם ynet יום לפני בוא חברי הוועדה, פירט סלע את שורת המכשולים שהוצבו בפניו, בדרך להקמת מתקן ההתפלה הנכסף. הוא מציין את דרישות מנהל מקרקעי ישראל לשינוי ייעוד הקרקע, את השגת ההיתרים ממוסדות התיכנון ורשות מים, אך בעיקר את הדרישות שהציב המשרד להגנת הסביבה בכל הקשור לתוצר הלוואי של ההתפלה - התמלחת שמופרדת מהמים המליחים.
על-פי השקפת עולמו, במצב של משבר מים אקוטי אמורה הממשלה להציע סיוע או לכל הפחות לייצר מוטיבציה בקרב רשויות מקומיות או יזמים פרטיים להתפיל מים. אך המגבלות שמציב בפניו המשרד להגנת הסביבה ממש מקוממות אותו.
הוא מתלונן על דרישת המשרד להרחיק את נקודת ההזרמה של התמלחת למרחק של 300 מטר בעומק הים - כדי שלא לפגוע בסביבה הימית. דרישות אלו של אגף ים וחופים במשרד מתפרשות בעיניו כמחסום מרכזי העומד בדרכו של מפעל ההתפלה. אם זה היה תלוי בו, הוא אומר, התמלחת היתה מוזרמת למרחק של 100 מטרים בלבד בעומק הים.
200 מטר של צינור מונעים את ההתפלה?, שאלנו. סלע מסביר ש-200 המטר הללו מייקרים את הפרויק ב-2 מיליון שקלים, והופכים אותו ללא-כדאי כלכלית. (זוהי) "דרישה סביבתית בלתי מוצדקת", הוא אומר. "נראה כי פרפרים וצבים מעניינים את המשרד להגנת הסביבה יותר מבני אדם".
"לפני כמה שנים, כשרק התחלתי לדבר על התוכניות שלי למתקן התפלה, עוד היו ויכוחים על המרחק. היו אנשי מקצוע שסברו כי מספיק מרחק של 150 מטר מהחוף, ואחרים התעקשו על 300. בסופו של דבר הוחלט על 300 מטר מהחוף, אבל זהו מספר שרירותי שאין לו גיבוי מדעי", מתעקש סלע.
אך האם בפועל מישהו דחה את תוכנית ההתפלה, או הפריע ליישומה? שאלנו. התשובה היא לא. שכן עד כה, מודה סלע, לא הוגשה תוכנית מפורטת למוסדות הרלבנטיים או למשרד להגנת הסביבה.
רשות המים: נתנו את כל האישורים; הוא לא זז
רני עמיר, ראש אגף ים וחופים במשרד להגנת הסביבה, דוחה באזני ynet את את טענותיו של סלע. "בינתיים כל הדיון בסוגיה מסתכם בדיבורים. לא ידוע לי שכלל הוגשה תוכנית בנושא", הוא אומר. באשר לטענות על מרחק הזרמת התמלחת לים, עמיר אומר כי מדובר במרחק מינימלי שנקבע במסמך המדיניות של המשרד בנושא - מסמך שגובש הרבה לפני שהחל הדיון בתוכניות המועצה האזורית חוף הכרמל. "נכון ש-300 מטרים זה מספר שרירותי, אבל לא במובן שסלע מדבר עליו, אלא במובן שהוא תלוי בבדיקות ובהרצת מודלים בשטח. כל מקרה הוא לגופו, אבל 300 מטרים זה מרחק מינימלי".
גם ברשות המים הופתעו מטענותיו של סלע. בשיחה עם ynet מבהיר אברהם טנא, מנהל אגף ההתפלה ברשות, כי כבר לפני חמש שנים ניתן למועצה האזורית חוף הכרמל צו רכישה להקמת המתקן, אך היא מצידה לא פעלה לקידום הנושא. "הכדור היה בידיים שלו כל הזמן הזה, ולא ברור לנו מדוע המועצה בחרה שלא להקים את המתקן למרות שזו היתה חובתה", אומר טנא.
עוד מציין טנא, כי לפני כחצי שנה החליטו ברשות המים להניע מחדש את התהליך ופנו בעצמם אל המועצה בבקשה לזרז את הקמת המתקן. "בימים אלה החלו בדיקות אופרטיביות בשטח של הקידוחים ואני מקווה שעתה התהליך יתקדם", הוא אומר.
סלע דוחה את כל הטענות ומתעקש שאיש לא מסייע לו. כשיבואו היום חברי ועדת החקירה הממלכתית למועצה שלו, הוא יספר להם כיצד הוא מתקשה להקים את מתקן ההתפלה וגם יציע פיתרון.
"בין המלצותיה הסופיות צריכה הוועדה להתייחס גם לסוגיית הביורוקרטיה, והפתרון הוא הקמת ועדה תכנונית מיוחדת שתעסוק אך ורק בנושא מים ותחסוך את כאב הראש ממיזמי מים דומים", הוא אומר. חברי ועדת החקירה שמעו עדויות של כ-200 מומחים ופקידים, מומחים ובעלי עניין בנושא משק המים. גם לטענותיו של סלע הם יקשיבו בנימוס.
בימים אלה נמצאת הוועדה בשלב ניתוח המידע הרב שאספה. מסקנותיה לא יפורסמו לפני סוף השנה וראשיה הבהירו כבר כי אין בכוונתם לחפש אשמים - אלא למצוא פתרונות ארוכי טווח לכשלים שהביאו את ישראל לפתחו של משבר מים כה חמור. נראה שהסיור במועצה יספק להם דוגמה טובה לכשלים שכאלה.
