חריגות השכר יעלו לרכבת 50 מיליון שקל
האוצר טוען שהסכמי פרישה לא התבצעו במועד, ברכבת אומרים כי בסך הכל הגדילו את מספר העובדים בגלל התאונות. כך או אחרת, משרד האוצר קנס את רכבת ישראל ב-50 מיליון שקל על חריגות שכר. ומי משלם את החשבון? ציבור הנוסעים
כמעט 50 מיליון שקל - זה סכום הקנסות שהטיל משרד האוצר על רכבת ישראל, בגין חריגות מתקרת השכר בשנים 2006 ו-2007. במסגרת הסכם שנחתם בין משרד האוצר ורכבת ישראל בשנים 2004 ו-2005, נקבעה תקרת שכר לכלל העובדים בחברה. אלא שכעת מתברר כי הרכבת לא עמדה בתקרה שנקבעה בהסכם: משרד האוצר הטיל על החברה קנסות בסך כולל של קרוב ל-50 מיליון שקל, בגין חריגות מתקרת השכר בשנים 2006 ו-2007.
על הסיבה לחריגות, אין הסכמה בין משרד האוצר ורכבת ישראל. באוצר אומרים כי מקור החריגה הוא המשך העסקתם של יותר מ-100 עובדים, שנים לאחר שסוכם על פרישתם. לדבריהם, במסגרת הסכם הסובסידיות נקבעה תקרת שכר כללית, אלא שעיכובים בביצוע תוכנית פרישה ל-150 מעובדי החברה, שנכללה בהסכם אחר - שנחתם ב-2003 - הביאו לחריגות מתקרת השכר, בין השנים 2005 ו-2008. "הסכמים יש לאכוף גם באמצעות תמריצים", אומרים באוצר. "על כן, מובן מאליו כי כאשר חורגת חברה ממחויבויותיה בהסכמים, עליה לשלם קנס".
הרכבת: הקמת אגף בטיחות הביאה לחריגות (צילום אילוסטרציה: עידו ארז)
ההסבר שמציגה רכבת ישראל שונה: ברכבת אומרים כי הסיבה לחריגות היא חוסר התאמה בין תקרת השכר שנקבעה בהסכם מ-2004, ומבנה החברה הנוכחי. בחברה מציינים כי לאחר תאונות הרכבת הקטלניות ברבדים, אחוזם ובית יהושע - ב-2005 ו-2006 - הוקם אגף בטיחות ייעודי. בגלל הקמת האגף, כך אומרים ברכבת, נפרצה תקרת השכר שנקבעה בהסכם הסובסידיות.
תוכנית ההתייעלות שהתעכבה
על-פי משרד האוצר, מקור החריגות הוא קשיים בביצוע ההסכם הקיבוצי משנת 2003, שנחתם כאשר הופרדה הרכבת מרשות הנמלים והרכבות, והפכה לחברה ממשלתית. במסגרת ההסכם, התחייבה הרכבת לבצע תוכנית התייעלות מקיפה, שאחד מסעיפיה קבע כי 150 עובדים יפרשו מהחברה.
אלא שתוכנית הפרישה עליה סוכם, יצאה לפועל רק ארבע שנים לאחר מכן, בעיקר בגלל מאבקים בין ועדי העובדים והנהלת החברה. למעשה, רק באוקטובר 2007, נחתם לבסוף הסכם בין הנהלת הרכבת והוועדים, במסגרתו נקבעו תנאי הפרישה של העובדים. העובדים שפרשו קיבלו פיצויים שנעו בין 300 אלף שקל ו-750 אלף שקל לעובד, בהתאם למסלול הפרישה הנבחר. עלות התוכנית נאמדה ב-2007 בסכום של כ-75 מיליון שקל.
יש לציין כי תנאי ההעסקה ברכבת ישראל מושכים תשומת לב ציבורית מזה תקופה ארוכה. מנהלים בחברה מופיעים מזה מספר שנים בדו"ח השנתי שמפרסם אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, ובו מתבצע מעקב אחר חריגות שכר לכאורה. למעשה, רכבת ישראל היא אחת משלוש חברות בלבד שבהן נמצאו חריגות לכאורה שלוש שנים ברציפות, בין 2005 ו-2007.
"חריגה טכנית, שאושרה בדירקטוריון"
מרכבת ישראל נמסר בתגובה כי "בעקבות התאונות ברבדים ובבית יהושע, בשנים 2005 ו-2006, הוחלט על הרחבה משמעותית בכוח האדם העוסק בבטיחות ברכבת. כתוצאה מכך, נוצרה החריגה המוזכרת, אשר נבעה מנוהל סובסידיה לא מעודכן. חריגה זו אושרה על-ידי הדירקטוריון והגורמים המוסמכים ברשויות, ומוגדרת כחריגה טכנית".ממשרד האוצר נמסר כי "כחלק מהסכם הסובסידיה שנחתם עם חברת רכבת ישראל בשנת 2004, נקבעה תקרה לגובה השכר אותו רשאית חברת רכבת ישראל לשלם. בגין כל חריגה מתקרת שכר זו, נקבע קנס - הבא לידי ביטוי בהקטנת היקף הסובסידיה השנתית לה זכאית חברת הרכבת. לאורך השנים 2005 עד 2008, לא ביצעה רכבת ישראל את תוכנית הפרישה האמורה, ועל כן שילמה קנס שכר".
עם זאת, במשרד האוצר מביעים אופטימיות באשר לעתיד: "במהלך שנת 2009 יצאה אל הפועל תוכנית הפרישה, ועל כן סביר כי בעתיד לא תשלם החברה קנס מסוג זה. במסגרת תוכנית הפרישה פרשו למעלה מ-150 עובדים".
לפנייה לכתב/ת 
משרד האוצר: "כאשר חורגת חברה ממחויבויותיה, עליה לשלם קנס"
צילום: אלכס קולומויסקי
