רדו מהקצינים הבכירים
תעצרו את הטירוף: בכירי המטכ"ל שמגנים עלינו בגופם, עושים טעויות ככל בן אנוש. זו לא סיבה להיפרד מהם
הפרשיות האחרונות שבהן נחשפו בקלונם קצינים בכירים, הדגימו סיטואציה שהיא בגדר אבסורד, במה שנהוג לכנות "גזירה שהציבור לא יכול לעמוד בה". אלא שאנחנו, אזרחי מדינת ישראל, איננו יכולים לעמוד על נפשנו ללא אותם קצינים בכל שדרות הפיקוד ובכל הדרגים. וזה לא עומד להשתנות. אז תנו להם את תנאי השירות, רדו מהם. אל תדחפו אותם למצבים שבהם הם נדחקים אל הקיר ומשקרים במקום שרבים מאיתנו מחשיבים כשקר לבן. אם כל נהג שהיה משקר לרשויות בעקבות עבירות תנועה שביצע היה מפוטר מעבודתו, האבטלה היתה מרקיעת שחקים.
במקרים שנחשפנו אליהם, מדובר בטובי הקצינים, אלו שהיו אמורים להיות אלופים ולשבת סביב שולחן המטה הכללי ואולי אפילו לעמוד בראשו בעוד כמה שנים. אלו אנשים שנתנו את חייהם ומיטב שנותיהם למדינה ולשירות. הם כמעט לא נמצאים בביתם, ועל כך יעידו בני משפחותיהם של מפקדי אוגדת עזה לדורותיה, או מפקדי עוצבת הגליל לגלגוליה. מי שמכיר בנים של גנרלים יודע שהם גדלו בלי אבא. יאיר אלעזר חשף זאת בצורה ישירה ונוגעת ללב בסרטו התיעודי על אביו, דדו ז"ל.
והנה, אבא בבית סוף סוף, ושבת, ובנו של צ'יקו תמיר, ככל נער, חפץ לנהוג בטרקטורון הצה"לי. אתם יודעים מה? קצת זמן איכות וגיבושון בין האב לבנו המתבגר. נכון, זה אסור. אבל רגע, רבותיי, אבות רבים כל כך נתנו לנו לנהוג כשהיינו נערים, בשבת בבוקר באיזה חור. למה להיתמם? במיקרה שלי תפס אותנו שוטר בכביש נידח מאחורי נתב"ג, ושיחרר אותנו רק לאחר תחנונים. הוא ודאי היה רואה את פוטנציאל המינוף של עצמו אילו אבי היה קצין בכיר. הוא לא היה, תודה לאל.
לקציני השטח, אלו שעובדים הכי קשה, יש ג'יפ ורכב חפ"ק וכלים מבצעיים שונים. רכב הליסינג משמש אותם כרכב תנאי שירות. הרי סוד ידוע הוא שרכב זה משמש כמכונית משפחתית לכל עניין, ואין כמעט דבר בינו לבין צרכי הביטחון של מדינת ישראל.
אז עימאד פארס השאיר את היונדאי לאשתו, ומה לעשות, היא עשתה תאונה בדרך לסופר. תעצרו רגע את הטירוף. הוא היה צריך לבוא איתה לקניות בסופר כדי שהענין יהיה חוקי? או לחילופין, מה אתם מצפים, שהיא תיקח מונית? עם השקיות והכל? הרי רבע מיליון בני אדם בישראל נוהגים ברכב צמוד מהעבודה שחלות עליו שורה של הגבלות. מי באמת מקפיד עליהן קלה כחמורה?
אם אדם מוכשר ובעל זכויות אין קץ כפי שמתאר אותו הרמטכ"ל, היה מממש את כישוריו בשוק האזרחי הוא היה צריך לתת דין וחשבון למישהו על אשתו הנוהגת ביונדאי?
תאמרו: הבעיה היא לא המכונית, אלא השקר. אך ריבוי המקרים חושף שתי בעיות - אחת במישור המשטר הצה"לי והאמינות כערך עליון שאי אפשר להתפשר עליו. במיוחד כשמדובר במפקד. הבעיה השנייה היא החוק המטופש שבני משפחה אינם יכולים לגעת בהגה, אלא אם הקצין או הפקיד הבכיר עצמו במכונית. מהחוק הזה עלינו להיפרד. זה לא אומר שמחר מותר לבנו של הקצין, חייל ברגילה, להעמיס את החבר'ה ולרדת לאילת כי הדלקן סובל הכל, אבל איך הוא אמור לצאת ביום שישי בערב כמו אלפי צעירים שלוקחים את האוטו של אבא?
אני מניח שלא כל פרטי הפרשיות מונחים לפנינו, כמו מקרהו של אל"מ ישראל דניאלי שנחשף כאן ובעניינו קיים חשד לשימוש לא ראוי בציוד צבאי בנוסף לכך שאשתו נהגה במכונית. זה לא משנה כשמכוונים לעיקרון.
אינני קצין, אפילו לא קרבי. אבל אני מעריך ומכבד את אלו שבחרו בקריירה צה"לית, שבמקרים רבים היא גם מתגמלת יפה, וטוב שכך. כי אנחנו רוצים את הטובים ביותר. ולטובים ביותר פתוחות הזדמנויות רבות יותר. אז תנו להם תנאי שירות בלי תנאים.
יגאל רביד, עיתונאי ומגיש בערוץ 1
