אופנה עולמית: באוגוסט מרגישים את הסתיו

חודש אוגוסט מסמל את סוף הקיץ, לפחות במדינות עם יותר מעונה אחת, וכך הוא הופך במגזינים של חו"ל לחודש שבו נפרשים הטרנדים של עונת הסתיו הקרובה. כך קורה שכל המגזינים מתהדרים בערך באותם תכנים: הפקות רחבות ידיים שמציגות את העיצובים והמעצבים השונים, לצד פרשנות מדוקדקת.

ילדות ופטריוטיות באל

במגזין ELLE של אוגוסט שוררת רוח פטריוטית שבמסגרתה ניתנה במה רק למעצבים ניו-יורקים. אין סיבה ממשית לבחירה הזו, לפחות לא ברמת התוכן,

 שכן הקולקציות של שבוע האופנה האחרון בניו יורק לא הפגינו רוח חדשה ולא התמודדו עם הדרישות של המשבר הנוכחי. את השער של אל קיבלה לא אחרת ממיילי סיירוס, שמנסה כנראה להפריד בין הדימוי הציבורי שלה לבין גילה האמיתי (16). מצד המגזין, החיבור בין ההפקה הפטריוטית לבין ילדת הפלא לא יכול היה להיות מושלם יותר. ככלות הכל, היא תוצר אמריקאי מובהק. מעבר לכך, בהפקה שבתוך המגזין עשו העורכים כל מה שצריך כדי שסיירוס תאבד את גילה אל מול המצלמה.

אל משחקים בפטריוטיות (מתוך המגזין)

בת 16 הייתי. מיילי סיירוס על דפי מגזין אל

בינלאומיות ופריזאיות בווג

אם באל החליטו לתת את הבמה לקבוצה מצומצמת יחסית של מעצבים ולהעמיד את הלאום על פני השטח, הרי שהווג הבריטי מתאפיין בפלורליזם

 חובק גבולות, לפחות גבולות של ערים שיש בהן שבועות אופנה מרכזיים. ההפקה העצומה של הבריטים כוללת עשרות מעצבים שקיבלו במה לפי ארץ המוצא שלהם. את ההפקה צילם פטריק דמרשלייר, שהצליח להפגין את ההבדלים בין הבירות השונות. עדיין, ולמרות הריבוי, הן ההפקה והן הראיון עם המעצב אלבר אלבז מבהירים שנית כי פריז היא השולטת בכיפה, אף על פי שהמעצבים ששולטים בבתי האופנה שלה הם ממש לא צרפתים.

חוסר הרצון או היכולת להחליט, שמאפיין את הבריטים במהדורה הנוכחית, זלג גם לפרשנות של המגמות השונות. ברוב המקרים ווג לא הצליחו לאתר הלכי רוח ונצמדו לחומרים ולצבעים של העונה. ביניהם: פרווה, עור, צבעי אינדיגו, כתפיים מודגשות, מעילים בצבע קאמל והמראה הפריסאי. נכון לכתיבת שורות אלה, עדיין לא הצלחתי להבין מהו הטרנד הפריסאי. הלך הרוח הבורגני ברור, אך העובדה שהמגמה הזו מאגדת בתוכה כמעט את כל המגמות שמנינו, הופכת אותה למאולצת קמעה.

מה בין פריז ללונדון (מתוך מגזין ווג)

שאריות ואבזרים ב-W

הכי פחות נעים היה לדפדף החודש במגזין W, שבימים כהרגלם נוטה דווקא לתת את הטון. כבר נוכחותה של הדוגמנית לארה סטון על השער, תחת הכותרת "איט גירל", לא יכלה לבשר טובות. סטון כבר כיכבה בכל המגזינים האפשריים, וגם כתבות שכתבו על היותה עוף מוזר בשטח האופנה נכתבו בכל מקום. העובדה ש-W הסתפקו בשאריות של סטון הפכה את המהדורה הנוכחית לפחות רלוונטית. גם הניסיון של המגזין להתעקש על שונות מול סיקורי הטרנדים של המגזינים האחרים לא עלה יפה. במקום פרשנות וצילומי מסלול בחרו העורכים להתמקד אך ורק באקססוריז של העונה הקרובה. האבזרים מוצגים על רקע אפל וכהה, ללא דוגמנית, כמו אובייקטים בגלריה. התוצאה הסופית נבלעה בין עמודי הפרסומות בדיוק כמו שהפריטים השחורים נבלעו ברקע הכהה.

ההפקה השחורה ב-W. האבזרים נעלמים (מתוך המגזין)

לארה סטון במגזין W. שוב נערת האיט

מה יהיה בלי המשבר

ברי כי החודש האחרון, ממש כמו קודמו, היה רחוקים מלהסב נחת לקורא הצמא למשב רוח רענן. יש לכך כמה סיבות, הראשית שבהן קשורה לעונה הנוכחית, שבה כולם נופשים יותר מעובדים, מה גם שהעיתונים מתכוננים למהדורות ספטמבר עבות הכרס. מעבר לכך, נראה שהמיתון הנוכחי השתלט על כל חלקה טובה. הקריאה האחרונה העלתה את השאלה: איך נראתה האופנה לפני המיתון? על מה כתבו בעתות נטולות משברים? אם כשהמשבר התחיל כולם תהו איך עולם האופנה יתמודד איתו, עכשיו אני מתחילה לתהות איך עולם האופנה ישרוד בלעדיו.

המגזינים התקבלו באדיבות עולם הירחונים, דיזנגוף סנטר תל אביב, 03-6201399, 03-6291506