שתף קטע נבחר

נכונים לעכשיו

התוכנית של עינב גלילי וגורי אלפי בגל"צ היא סיבה טובה לוותר על שנת צהריים. לאחר שחטפו מהלומות בפריים טיים, הם מאוהבים בתוכנית החדשה שלהם, "יחס חם", ומדברים על למה "משחק מכור" לא תחזור ולמה הלקאה עצמית זה אחלה

"גורי סיפר פעם משהו על בדיקה שעברתי אצל הגניקולוג", מרחיבה עינב גלילי את הדיון בנושא גבולות חופש הביטוי בתוכנית 'יחס חם' שהיא מגישה עם גורי אלפי. "מדובר בבדיקה רפואית אינטימית והוא גולל אותה במיקרופון. אני פשוט לא האמנתי שזה קורה".

 

גורי: "מבחינתי, כל דבר שנאמר בחדר הזה הוא לשידור, אלא אם כן היתה אזהרה מפורשת שהוא לא. אשתי הילה מסמסת לי לפעמים בשידור על דברים שהיא לא רוצה שאגיד, היא גם סימסה לעינב פעם שתפסיק לרכוב על עניין הילדות שלנו".

 

עינב: "בוא נקרא לזה בשמו: ההולדה הקומפולסיבית שלך. אני אשה עם תודעה פמיניסטית, כאבה של הילה נוגע לליבי. מדובר באשה מבריקה, מלאת פוטנציאל שגמרה תואר שני והוא מפרה אותה כל שנה. מעולם לא ראיתי אותה לא בהריון".

 

 

גורי: "נו, והיא לא יפה בהריון?".

 

עינב: "יחסית כן, אבל האמת היא שאף אשה לא יפה בהריון. גם אני לא".

 

גורי: "בעיניי זה יפה. גם לעינב יש תכונת הריון מאוד יפה, היא מתחילה ישר מהחודש השביעי".

 

עינב: אין אצלי התלבטות אם לספר לאנשים או לא כי הם מברכים אותי במתי זה יקרה כבר בשבוע ה־15. אני פשוט נראית כאילו אני כורעת ללדת בצומת. כשסיפרתי לגורי שאני בהריון הוא לא הופתע. אני יושבת עם חזה מידה דאבל די ואומרת 'שיישאר בינינו', אבל הוא לא היה בהלם".

 

כיף עם הציצים האלה?

עינב: "זה לא ציצים, זה מוטציה. אני שונאת את ז'אנר הרוטנות, הריון זה לא מחלה סופנית, אבל מנגד אני חוששת שאין לי חלק גם באסכולת ה'נשית והפורחת'. כל העניין של להצטלם עם יד שמוטה על הפטמה וצעיף הודי, אני לא חלק מזה. אני מקנאה במי שמצליחה לטעון את ההריון במשמעות מיסטית, אבל אני לא. אני בעיקר אוכלת כל הזמן. בימים אלה אני מגיעה לגלידריות בחריקת בלמים בלי לתכנן בכלל, ומעמיסה".

 

ואיך הילדה, גורי?

גורי: "איזו מהן?".

 

הטרייה.

גורי: "היא יצאה סבבה. מתוקה כזאת. אנחנו לא מכירים עדיין, אבל היא עושה רושם טוב, מנקה אחריה שזה די מדהים, אורזת את החיתול של עצמה ומעבירה מגבון".


מעדכנים את המאזינים בכל מה שבא להם (צילומים: ליאור נורדמן) 

 

בסך הכל בדרנית שבאה לעשות קצת גוד טיים

היחס החם שנותן לתוכנית היומית של אלפי וגלילי בגלי צה"ל את שמה עובר במידה רבה דרך הביבים - או כך לפחות הם רוצים שנחשוב. גלילי כהרגלה, תעשה בראיון הזה מאמץ לגרום לנו להאמין כי היא לא מחזיקה מעצמה משהו מיוחד, בסך הכל בדרנית שבאה לעשות קצת גוד טיים.

 

אלפי יוריד מעצמו את הנטל הכבד "סאטיריקן" ("אני לא אפרים סידון ולא אבי כהן, ואף פעם לא הייתי"), ויסביר שוב ושוב כי יותר חשוב לו לעשות את מה שהוא אוהב מאשר את מה שמצליח בטבלאות הרייטינג. לכל אחד מהם ניסיון קודם ברדיו.

 

גלילי תרמה ליצירת השפה של "היפות והאמיצות" המיתולוגית ברדיו תל אביב עד להתאבדותה של הפרטנרית מיכל ניב בשנת 2000; אלפי שידר במשך ארבע שנים עם לירון תאני את תוכנית המוזיקה "עסק שחור" בגל"צ ובקיץ שעבר נחת בתחנה הצבאית כדי להגיש לצד ליעד מודריק את "תוכנית מילוט".

 

במתכונת הנוכחית, כבר ארבעה חודשים השניים מבלים יחד מדי יום בין 14:00 ל־15:00, משחיזים דיאלוגים מבדחים, מעדכנים את המאזינים בכל מה שבא להם: התקדמות ההריון השני שלה וההריונות שבדרך שלו (בתו השלישית של גורי נולדה לפני חודשיים ואף אחד לא מאמין שהוא מתכנן להפסיק).

 

פשוט נורא נהנים להיות יחד

הם גם מנדבים פרשנות פרועה לאירועי היום ומנווטים בין פינות של חברים כמו עמית בחובר, שחר סגל ושי אביבי (גורי: "הוא האיש הכי קלולס וסוטה בעולם, שמסביר איך לחסוך כסף במיתון"). מסתמן כי לפנינו קאלט רדיופוני מתהווה, אבל בינתיים אלפי וגלילי מוכנים רק להתחייב על כך שהם פשוט נורא נהנים להיות יחד.

 

גורי: "נורא כיף לנו לראות זה את זה כל יום, אפילו בתקופת 'משחק מכור' לא היינו נפגשים במידה כזו. אז נפגשנו רק בימי צילום".

 

עינב: "מה שיפה ברדיו זה שאין שום סיבה אחרת לעשות אותו מלבד הכיף. זה לא לעשות קמפיין לבנק למען כסף או תנאים, שכפי שאת רואה אין פה. זה פאן וכיף, במיוחד כהפוגה אחרי טלוויזיה. אני גם לא צריכה להתלבש באופן מיוחד, אני יכולה לבוא ככה כמו שאני, אבל הקטע הזה באמת פחות דרמטי לגברים. גורי תמיד נראה אותו דבר למרות שהיום הוא קצת השקיע בשביל הראיון".

 

גורי: "למה את אומרת את זה?".


מסתמן כי לפנינו  קאלט רדיופוני מתהווה

 

עינב: "כי לא לבשת טי שרט של אחת הבנות שלך. לפעמים הוא בא עם חולצות לוני טונס. ויש את כל סוגיית המכנסיים הקצרים שלו, זה משהו שעדיין לא קיבלנו עד הסוף".

 

גורי: "יש לה בעיה ברגע שאני חושף ברך, אבל לא נפתח את זה".

 

עינב: "בוא נשאיר את הכביסה המלוכלכת בבית".

 

מתי הכרתם לראשונה?

גורי: "היא התקשרה אליי, עבדתי אז במחלקת הפיתוח של רשת".

 

עינב: "הוא היה אדמיניסטרטור במשך ארבע דקות, זו היתה תקופה שהוא לא יכול היה לבוא לעבודה בחולצה של לוני טונס".

 

גורי: "היא אמרה שהיא רוצה לעשות משהו, אז יאללה, ופיתחנו את 'משחק מכור'".

 

עינב: "בהתחלה חשבתי שהוא ילד טוב ומתוק. לקח לי זמן להבין איזה פה ג'ורה יש לו. בגלל החזות הזו מותר לו להגיד דברים שאם אני אגיד יעצרו אותי על שידול לזנות. תורמת לזה גם העובדה שהוא התחתן בסמוך לחגיגות הבר מצווה שלו".

 

גורי: "וזה עושה אותי ילד טוב?".

 

עינב: "אני לא רוצה לערער אותך, גורי, אבל אתה לא בדיוק חי חיים של רוק'נ'רול. וזה מאפשר לך להגיד דברים שאחרים לא יכולים. וגם זה שהוא עיראקי, זה יתרון עצום, אם אני אדבר כמוהו על עדות זה ישר מכתבים ליצחק טוניק (מפקד גל"צ - ה.ב)".

 

אם היית מתחתנת עם גבר מזרחי, זה היה סוגר לך את הפינה הזו.

עינב: "נכון, אבל לא הסתייע".

 

גורי: "אבל היית עם הרבה מזרחים, לא?".

 

עינב: "יהיה קשה למצוא מגזר שלא נדגם על ידי. אני רואה את עצמי כחוקרת, אני מדענית".

 

גורי: "אולי פעם היית, אבל הנה, גם את הפכת ליאכנע".

 

גורי: "אני נהנה לעבוד עם נשים"

אתם נהנים לעלוב זה בזו.

עינב: "אבל אף פעם לא רבנו, וזה מוזר. כשמישהו הוא חבר, בדרך כלל יש שם משהו מורכב. אני מתה על אברי והיה לי כיף לעבוד איתו, אבל יש שם עניינים, זה לא פשוט. וגם מיכל כמובן היתה מורכבת ומסוכסכת, אבל עם גורי אין את זה".


גלילי עם אברי גלעד. "היה לי כיף לעבוד איתו" (צילום: קוקו)

 

גורי: "אני נהנה לעבוד עם נשים, זה ניכר בינינו".

 

עינב: "זה שאנחנו גבר ואשה נותן לנו עוד תדר, עוד קומה שאפשר לשחק עליה. אבל מתח מיני אין, נכון גורי?".

 

גורי: "כשהבטן שלך חשופה אני בטירוף, אבל חוץ מזה לא ממש".

 

עינב: "היינו אמורים לנסוע לאילת לשדר וחשבתי שאם היינו חולקים יחד חדר במלון, בטח היינו עושים כפיות והולכים לישון".

 

גורי: "זה לא בגלל שאין מתח מיני, זה פשוט כי אנחנו מעדיפים שינה על סקס. שנינו אנשים עייפים מאוד".

 

עינב: "אני הייתי מעדיפה לראות איתו 'כוכב נולד' מאשר לעשות איתו סקס. אני מכירה אותו טוב מדי, זה היה מביך אותי למוות".

 

עינב: "רגילה לחשוב על עצמי כמישהי לוהטת"

מה שעוד מביך את גלילי זה הגילוי שהיא חננה משעממת. זו לפחות הדיאגנוזה שהיא ניפקה בעקבות השימוש בטוויטר, שמפרק את היומיום שלך לכדי מספר דיווחים של עד 140 תווים.

 

"בגלל שהיו לי שנים של רווקות וגירושין סוערות ופרועות אני רגילה לחשוב על עצמי כמישהי די לוהטת, אבל כשאתה מפרק את החיים שלך לעדכונים ואתה מנסה לא להבריח עוקבים פוטנציאליים, זה מחריד. אחרי שבוע תפסתי את בעלי עופר לשיחה ואמרתי לו, תגיד, זה נכון שהפכתי לאשה ממש ממש משעממת? אני משעממת אותך עד דכדוך ואפרוריות מינית? הוא אמר שלא, כי למזלי שנינו הפכנו את אותו תהליך. זה אחד היתרונות של נישואין".

 

וכך הגענו לאחד המרעננים הבודדים באוגוסט המעיק הזה - ההוכחה כי השטויות קודמות לרצינות, או בשמה הרשמי: תחרות ה"למי יש יותר עוקבים בטוויטר" שניהלו השניים מול צמד העיתונאים של "המקור", עפר שלח ורביב דרוקר. גלילי ואלפי ניצחו, בין השאר בזכות שימוש בנשק לא קונבנציונלי כהקלטת גרסה משלהם לקלאסיקה "היה לי חבר, היה לי אח" בקריאה נואשת לציבור להצטרף אליהם.

 

אשטון קוצ'ר לימד את CNN לקח דומה, עם הבדל קטן: בעוד שהוא ניצח עם מיליון חברים, כאן מסתפקים בהישג של אלפיים וקצת חברים בלבד.

 

אם גלילי למדה על עצמה שהיא משעממת, מה שאלפי למד הוא בעיקר על יצר התחרותיות המפותח של הקולגה.

 

עינב: "זה התחיל אגבי, כפרובוקציה של שלח ודרוקר, אמרנו מקסימום זה יגדיל את יחסי הציבור לתוכנית".

גורי: "עד שעינב התחרפנה".

 

עינב: "יצאתי מדעתי. לא ידעתי שזה יקרה לי, זה היה מביך".

 

גורי: "היא הפחידה אותי בכמה היא רצתה לנצח. אבל גם אני לקחתי את זה ברצינות, עבדנו בזה ואני עדיין מעדכן לילה ובוקר".

 

ומה עם הפרטיות?

גורי: "זה לא שאין פרטיות, אני כותב מה שאני רוצה. צילמתי את הספגטי בולונז שעשיתי לבנות שלי כי זה יצא בטקסטורה מעניינת, זה לא חומרים שאם פפראצי היה תופס הייתי רודף אחריו ברחוב".

 

אבל זה לא פוגע בדימוי הסלב הבלתי נגיש?

גורי: "כן, זה הפך אותנו למינוס סלב. האמת היא שזה יכול לגרום לאפקט דומינו שבו כולם יהיו רגילים בסוף, אני מפחד מעידן כזה".

 

עינב: "היה מעניין לבדוק אם אפשר בשטויות לנצח עבודה עיתונאית חשובה וזה היה היתרון בסופו של דבר, אנחנו יכולים להרשות לעצמנו להתבזות, מה שקשה לאנשים כמוהם".

 

משלימים זה את זו

בין אם קוראים לפרטנרים הילה אהרון (אשתו), עופר דורון (בעלה), אסי כהן או אברי גלעד, אלפי וגלילי הם אנשים מאוד זוגיים, והם יודעים היטב - מאז הוצתה ביניהם אש בהערות המתגרות שלה כלפיו ב"משחק מכור" בשנת 2004 - שזוג מנצח הוא כזה שבו משלימים זה את זו.


אנשים מאוד זוגיים. אלפי עם שותפו הקודם, אסי כהן (צילום: איציק בירן)

 

אלפי הוא הילד הסורר של גלילי, זה שאומר את מה שהיא לא תמיד מעזה, אחרי שהפכה את פני הפוקר הנוקשות שלה לסמל מסחרי. ובשבילו, גלילי היא מופת לאשת עבודה, גם אם היא יכולה להרוג את עצמה תוך כדי התהליך.

 

"אני הכי מקנאה בגורי על הקלות שבה הוא עובד", מתוודה גלילי. "יש לו קלילות נפשית כזו, אין לו פחד מלעבוד, בזמן שאני מקבלת שיתוק. למרות שאחרי שראיתי ב'מחוברות' איך דנה ספקטור כותבת טור, הבנתי שאני מאוד קלילה".

 

גורי: "ברדיו זה קשור לחינוך שקיבלתי עוד ב'עסק שחור' במשך ארבע וחצי שנים עם לירון תאני. באנו להתחרע על המיקרופון ולעשות הכל הכי ספונטני וטבעי ולא מתוכנן ואחרי שעברת כזה דבר אתה לא רוצה לבוא עם דף A4 מסודר, אתה רוצה את החיות הזאת. לעינב יש בעיה, יש בה משהו...".

 

עינב: "תיזהר".

 

גורי: "סיזיפי. היא יכולה לגלגל את אותה אבן שמאל וימין עד שהיא מוכנה".

 

עינב: "אני כבדה ורצינית בניגוד אליך, שאתה פרחח".

 

  • עוד על היחסים המיוחדים של עינב וגורי, למה "משחק מכור" לא תחזור והתוכניות העתידיות, בגיליון פנאי פלוס החדש

 


 

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
אלפי וגלילי על שער פנאי פלוס החדש
צילום: ליאור נורדמן
לאתר ההטבות
מומלצים