זיהום גובר, עלייה מטורפת של סרטן - והתעלמות

ביולי האחרון הכריזו כותרות העיתונים בארה"ב כי "עלייה בשיעורי סרטן בלוטת התריס מדהימה את המדענים‭."‬ הסיבה לתדהמה נובעת מהגידול הבלתי מוסבר בשיעור המקרים החדשים המאובחנים מדי שנה בארה"ב – גידול של ‭6.5%‬ בשנה מ‭1997-‬ ועד ‭,2006‬ מה שהופך אותו לאחת ממחלות הסרטן הגדלות בקצב המהיר ביותר.

אבל זוהי אינה מחלת הסרטן היחידה שבה נצפו בעשורים האחרונים עליות מדאיגות. כך למשל השכיחות של סרטן האשכים, שהחולה הכי מפורסם בו הוא רוכב האופניים לאנס ארמסטרונג, והנפוץ בקרב גברים צעירים בני ‭,44-15‬ הוכפלה ב‭40-‬ השנים האחרונות בעולם המערבי. גם השכיחות של לימפומה מסוג נון-הודג'קין כמעט הוכפלה מאז שנות ה‭.70-‬ לדברי פרופ' עופר שפילברג, מנהל המכון להמטולוגיה במרכז דוידוף בבילינסון, בישראל שכיחות המחלה דומה. "בשנים האחרונות המחלה גם הפכה אגרסיבית יותר‭,"‬ הוא אומר. "כתוצאה מכך, למרות כל הטיפולים שפותחו, איננו רואים עלייה בהצלחת הריפוי‭."‬ זאת ועוד: בחודש שעבר הוצגו ממצאים של מחקר שנערך בבית הספר לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית בשיתוף עם בית החולים הדסה, שמצא עלייה חדה בשכיחות של סרטן בלוטת הפרותיד – בלוטת רוק הממוקמת מתחת לאוזן.

עלייה במקרי התחלואה, ובחומרת המחלות (צילום: ויז'ואל/פוטוס)

לא אבחון מדויק יותר, אלא עלייה אמיתית

לכל העליות האלה יש דבר משותף אחד - המדענים אינם מצליחים להסביר אותן. במקרה של סרטן בלוטת התריס, למשל, התיאוריה שהייתה שלטת עד כה גרסה שהעלייה פשוט משקפת את השיפור באמצעי האבחון. אולם כעת מבינים המומחים שזה לא כל הסיפור, שכן העלייה בשיעור המקרים החדשים אינה רק בגידולים קטנים, כאלה שהשיפור בטכנולוגיות ההדמיה יכול להסביר, אלא גם בגידולים הגדולים מארבעה סנטימטרים. "אי אפשר פשוט להסביר זאת על ידי סריקות מוגברות‭,"‬ כתבה ד"ר איימי צ'אן, החוקרת הראשית במחקר של ה‭,NCI-‬ במאמר שפורסם ביולי בכתב העת ‭.'Cancer'‬ "מדובר בעלייה אמיתית‭."‬

בכל המקרים, המחקרים מצביעים על סיבה לדאגה. ההוכחות המשכנעות ביותר לקשר בין סרטן למזהמים סביבתיים קיימות לגבי לימפומה נון-הודג'קין. מחקרים רבים הוכיחו קשר מובהק בין התפתחות המחלה לבין חשיפה לחומרי הדברה בחקלאות, בתעשייה ובעיקר בשימוש הביתי‭".‬החומרים האלה פוגעים ישירות בדי-אן-איי של הרקמות, ויש להם זיקה מיוחדת למערכת הדם, ובעיקר ללימפוציטים של תאי ‭,B‬ שבהם מתפתחות רוב הלימפומות מסוג נון-הודג'קין‭,"‬ מסביר פרופ' שפילברג.

נוסף על כך נמצא במחקרים קשר בין שכיחות המחלה לבין ‭,PCBs‬ דיוקסינים ופוראנים – חומרים הנפלטים לאוויר בתהליכים תעשייתיים של חומרים אורגניים המכילים כלור ובתהליכי שריפת פסולת. "החומרים האלה מגיעים לגופנו דרך הנשימה ובאמצעות שרשרת המזון, כשהם נמצאים בבשר, בדגים, בחלב ובביצים שאנו אוכלים‭,"‬ מסביר ד"ר ג'ימי קריקון, ביולוג המתמחה באיכות הסביבה ויו"ר הקואליציה הישראלית לבריאות הציבור. "הם נספגים ברקמות, ואפילו בריכוזים נמוכים גורמים לסוגי סרטן רבים, פוגעים במערכת החיסון ומשבשים את פעילות המערכת ההורמונלית. מחקרים רפואיים הוכיחו שאין למעשה רמת חשיפה לדיוקסין שהיא בטוחה לבני אדם‭."‬

"נקים מנגנון רישוי כימיקלים"

במקרה של סרטן בלוטת הפרותיד, מחקר שערכה ד"ר סיגל סדצקי, מנהלת המחלקה לאפידמיולוגיה של הסרטן במכון המחקר הלאומי גרטנר למדיניות בריאות, מצא קשר בין השימוש בטלפונים סלולריים לבין גידולים ממאירים ושפירים

 בבלוטה זו. החוקרים גילו שלאחר יותר מחמש שנות שימוש בטלפון סלולרי חלה עלייה של ‭34%‬ בסיכון לפתח גידול בבלוטות הפרותיד באותו צד של הראש שבו מחזיקים המשתמשים את הטלפון הנייד.

לבקשתנו הגיב המשרד לאיכות הסביבה על הטענות שהועלו בכתבה: "המשרד להגנת הסביבה פועל זה 20 שנה להפחתת רמת המזהמים‭,"‬ טוען ד"ר יוסי ענבר, מנכ"ל המשרד. "אנו משתדלים להתעדכן ולאמץ את התקנים המחמירים ביותר, בעיקר אלה שקיימים באירופה.

"כיום אנו נמצאים בתהליכי הכנה להצטרפות ישראל לארגון ה‭OECD-‬ (ארגון שבו חברות כל הארצות המפותחות) ואנו פועלים לאימוץ תקנים ונהלים מחמירים ולהסתכלות שונה לחלוטין על הטיפול במניעת זיהום. כך למשל, חוק אוויר נקי, שייכנס לתוקף בעוד כשנה, מחייב אותנו להכין תקני סביבה חדשים, מחמירים מהקיימים כיום. המפעלים יידרשו להשקעות של מאות מיליוני דולרים כדי לשדרג את עצמם‭."‬

האחריות על מזהמים המצויים במוצרים יומיומיים, כגון חומרי הדברה, מוצרי פלסטיק וחומרים שנמצאים במי השתייה, מסביר ד"ר ענבר, מתחלקת בין המשרד להגנת הסביבה לבין משרדי הבריאות והחקלאות.

לא הגיע הזמן שתשתפו פעולה כדי שנושאים כאלה לא ייפלו בין המשרדים?

"כבר כיום אנו עובדים בצמידות עם משרד החקלאות ומשרד הבריאות, וכל משרד משתתף בכל הוועדות, אך עדיין לכל משרד יש אחריות משלו. בהמשך, במסגרת ה‭,OECD-‬ נקים מנגנון רישוי כימיקלים שיאחד את כל הנושאים. זהו תהליך שלוקח זמן. עם זאת, המצב עדיין אינו מספק ואנו נדרשים כמובן להמשיך ולפעול‭."‬ 

"כשאנשים בריאים, הם לא מתעניינים בזיהום"

יום ההולדת ה‭40-‬ של דלית חי היה העצוב ביותר בחייה. דלית, אם לשתי בנות ומורה במקצועה, שהתגוררה במשך שנים ביישוב נשר הסמוך לחיפה, בדיוק עברה עם משפחתה לדירה חדשה בטבעון, כשהתגלה הגוש בצווארה. "חלית בסרטן מסוג נון-הודג'קין‭,"‬ בישרו לה הרופאים.

בהתחלה הם היו אופטימיים. הכימותרפיה הצליחה לגרום להפוגה קצרה בהתפשטות המחלה, ודלית הייתה מועמדת להשתלה עצמית של מוח עצם. אך מהר מאוד הבדיקות הראו שהמחלה מפושטת מאוד, והתקווה היחידה שלה הייתה השתלת מוח עצם מתורם זר. היא הוכנסה למאגר החולים בהמתנה. "קשה לתאר מה עובר עלייך במצב כזה‭,"‬ היא מספרת. "כל הזמן הרצתי בראש תסריטים על הסיכוי למצוא תורם. הרופאים אמרו לי שללא תרומת מוח עצם נותרה לי שנה לחיות. בינתיים קיבלתי טיפולים כימותרפיים קשים מאוד כדי לקנות עוד קצת זמן.

"למזלי, כעבור כמה חודשים נמצאה עבורי תורמת מתאימה. את ההשתלה עברתי בהדסה עין-כרם. זה היה תהליך קשה.

 במשך יותר מחודש הייתי מאושפזת בבית חולים בחדר סגור. נדבקתי גם בווירוס שפגע מאוד בתהליך ההחלמה. רק כעבור שנה התחלתי להתאושש‭."‬

דלית, שבמשך שנים התגוררה ביישוב נשר, שעל פי רישום נתוני הסרטן מהשנים ‭1998-1997‬ הוא האזור המוביל בארץ בשיעור המקרים החדשים של לימפומה מסוג נון-הודג'קין, הפכה לאחר שהחלימה ללוחמת סביבה והיא פעילה בארגון 'אדם טבע ודין' ובוועדת איכות הסביבה בטבעון.

"הבעיה היא שכשאנשים בריאים, הם לא מתעניינים בזיהום הסביבתי‭,"‬ היא אומרת. "הם נמצאים במרוץ אחר עבודה, כסף. אלה שכבר חולים נמצאים בהתמודדות עם מלחמה אחרת. הרבה מאוד חולים נפטרו סביבי בזמן שהתמודדתי עם המחלה. כשהחלמתי, החלטתי שאני אזעק את הזעקה שלהם.

"לצערי, הרבה מאוד פוליטיקה, כסף ותככים מעורבים בתחום הזה. התעשיות המזהמות הן אמנם מקורות תעסוקה, אבל הן גם קוברות אנשים, ומשרדי הממשלה מאפשרים להן לזהם. זה מרתיח אותי. משקיעים הון בטיפולים ובהשתלות כדי להציל את אלה שכבר חלו, אבל במניעה לא עוסקים"‭.

כל הכתבות בסדרה:

זיהום לוקאלי: זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?

זיהום אוויר והסוכרת: כך עולה הסיכון שלנו לחלות

הפרעות קשב וריכוז: גם חומרי ההדברה אשמים