30 לרצח בבר-נוער: מאות צעדו בתל-אביב

כ-500 בני-אדם צעדו הערב (שבת) לציון חודש לרצח בבר הנוער של אגודת ההומואים, הלסביות, הביסקסואלים והטרנסג'נדרים בתל-אביב. את הצעדה, שיצאה מרחוב נחמני - מקום משכנה של האגודה - אל המרכז העירוני הגאה בגן מאיר, יזמו אנשי פורום אדום-ורוד של חד"ש, וחברי פורום גאות במרצ.

חבר הכנסת לשעבר מוסי רז (מרצ), שלקח חלק בצעדה, הסביר כי בחר לקחת חלק על-מנת להבהיר לפוליטיקאים הרבים שגינו את הרצח כי חובתם לא להסתפק בגינוי זה, אלא לפעול לקידום זכויות הקהילה הגאה. 

נר לזכר הנרצחים (צילום: עופר עמרם) 

לדבריו, "האלימות שהתגלתה בבר נוער היא קצה הקרחון באלימות נגד הקהילה ואלימות פוליטית בכלל, של יצחק רבין ושל אמיל גרינצוויג. יש קשר מוחלט בין המקרים, זה רצח על רקע כלשהו. אני לא יודע מי היה הרוצח, יכול להיות שהיה הומו או מטורף, אבל זה רצח שכוון לקהילה מסויימת, בדיוק כמו שהרצח של גרינצויג כוון נגד אנשי שלום עכשיו. הרוצח ידע בוודאות שהוא בא לבר נוער, שזה מועדון של הקהילה". 

אור שי, ממארגני האירוע, סיפר כי "מטרת ההפגנה היתה להשאיר על סדר היום הציבורי את נושא האלימות, ההומופוביה, והמאבק למען זכויות אדם בישראל ונגד איומים על המרחב הדמוקרטי. הגיעו מגוון רחב של אנשים, גם מהקהילה וגם מחוצה לה- כל מי שאכפת לו מצדק חברתי ושוויון. צעדנו ברחובות העיר וצעקנו "לא נחזור לארון - אין דמוקרטיה בלי שוויון", ו"כולנו ביחד, בגאווה בלי פחד".

בסיום הצעדה התכנסו המפגינים לעצרת זיכרון, שנפתחה בדקת דומיה לזכרם של ניר כץ וליז טרובישי ז"ל. "הרצח הוציא אותנו מאיזו תרדמת שהיינו בה, מאיזו בועה שחשבנו שגם אם אין שוויון מלא ישראל מתקדמת מספיק", אמר שי, "אבל כנראה שישראל היא פחות מתקדמת משחשבנו". 

אלון לי גרין, שנמנה אף הוא על מארגני הצעדה, אמר כי "צריך להזכיר לציבור הישראלי שהמאבק הוא לא רק של הקהילה הגאה, אלא מאבק למען הדמוקרטיה הישראלית. הפשע התבצע במקרה הזה נגד הקהילה הגאה, אבל הוא חלק מאותם פשעים שמתרחשים נגד כל מיני מיעוטים וקבוצות שמוגדרות שונות. אנחנו באנו להגיד שדי, עד כאן, את הצמצום והפגיעה במרחב הדמוקרטי צריך לעצור".  

צועדים בגאווה ובמחאה (צילום: עופר עמרם)

"אני לא רוצה להפנות אצבע מאשימה כלפי מגזר או אוכלוסיה מסוימת, אבל מה שאני כן יודע זה שבחודשים והשנים שקדמו לפשע הזה, ובאווירה הציבורית שקיימת בישראל גם בימים האלה, אנו שומעים התבטאויות מפי אנשים שנמצאים בפוליטיקה שמאשימים הומואים ברעידות אדמה, ומנסים לפנות את הקהילה הגאה מהמרחב הציבורי בישראל", הסביר גרין.

ומה אומרים הצועדים? "היה חשוב שהנושא לא יישכח ולא ירד מסדר היום הציבורי", הסבירה אילאיל קופלר, פעילה לסבית-פמיניסטית שלקחה חלק בצעדה. "היה חשוב לי כלסבית לצעוד ולהגיד שזה משהו שעדיין מטריד אותנו. אנחנו עדיין מפחדים לצעוד ברחוב, אבל חשוב לנו לבטא מחאה נגד האלימות. אני באופן אישי נתקלתי בהטרדות ברחוב, חברים שלי הותקפו אחרי המצעד בירושלים, אני מכירה את חלק מבני הנוער בבר נוער, זה משהו שמסביבנו כל הזמן".

לדברי קופלר, "הקול שנשמע בתהלוכה היה מאוד משמעותי בעיניי, כי הוא ביטא הרבה חיבורים בין מאבקים. הרבה חברי כנסת שהיו שם דיברו על החיבור של המאבק בהומופוביה למאבק בגזענות ומאבקים שונים, דוגמת המאבק נגד גירוש מהגרי העבודה. זה היה משמעותי. הייתה תחושה של איחוד, אבל בהחלט לא מספקת. הייתי שמחה אם זו תהיה קריאה לקהילה להגיע למשהו מאוחד יותר, גדול יותר".