יצחק שמיר הלך לעולמו בגיל 96

יצחק שמיר, מי שהיה ראש ממשלת ישראל בשנים 1983–1984 ו-1986–1992, הלך היום (שבת) לעולמו והוא בן 96. שמיר שהה בשנים האחרונות במוסד סיעודי בתל אביב, בשל מצבו הבריאותי. לפני כשנה, איבד את אשתו, שולמית, שהייתה בת 88 במותה. בני הזוג הותירו אחריהם שני ילדים וחמישה נכדים. בנו יאיר קיבל את ההודעה בעת ששהה בארצות הברית, ועלה על טיסה לארץ. הלווייתו של שמיר צפויה להיערך ביום שני.

"הוביל את מדינת ישראל תוך נאמנות עמוקה לעם ולארץ"(צילום: דוד רובינגר)

בכירים רבים במדינה ומחוצה לה הביעו צער עם פרסום הידיעה על פטירתו. "יצחק שמיר שייך לדור הנפילים שהקימו את מדינת ישראל ונלחמו על חירותו של העם היהודי בארצו", ספד לו ראש הממשלה בנימין נתניהו. "הוא היה מופת לנאמנות לארץ ישראל ולערכי הנצח של העם היהודי".

7.6.1985(מתוך ידיעות אחרונות)

(צילום: דוד רובינגר)

13.2.1987(מתוך ידיעות אחרונות)

בתו גלעדה סיפרה ל-ynet כי "אבא היה איש מדהים, איש משפחה במלוא מובן המילה, אדם שהקדיש את עצמו למדינת ישראל אבל לא שכח ולו לרגע אחד את בני משפחתו". לדבריה, "הוא שייך לדור אחר לגמרי של מנהיגים, אנשים עם ערכים ואמונה, ואני מקווה שיהיו לנו עוד אנשים כמותו גם בעתיד".

הבת הוסיפה כי "אין ספק שהעשייה המדינית שלו השאירה חותם על מדינת ישראל. הוא היה אדם מיוחד במינו, איש ערכי מאוד שתמיד חרט על לבו את ערכי המשפחה ופשוט כואב לנו הלב על לכתו והגעגועים הם גדולים מאוד. אחד הסיפורים שהכי מאפיינים את אבא, היה כשהיה במוסד ונסענו לשליחות לפריז, לנו כמשפחה היה רע מאוד שמה. שנים לאחר מכן הוא כתב בספרו האישי כי המרד היחיד שצלח נגדו היה המרד של ילדיו בתקופה שהיינו בפריז. הוא הקשיב לנו מאוד והיה אדם רגיש. בעוד שבועיים אנו מציינים שנה למותה של אמי ואין ספק שזה היה לו קשה גם. הם היו זוג נפלא עם אהבה גדולה שהייתה ביניהם כל השנים".

שמיר ופרס, 1984(צילום: הרניק נתי, לע"מ)

שמיר, שרון וקצב, 1990(צילום: AFP)

יצחק יזרניצקי, לימים שמיר, נולד ב-1915 בעיירה הפולנית רוז'ינאי, להורים ציונים שומרי מסורת. בגיל 14 הצטרף לתנועת בית"ר. התחנך בבתי הספר של "תרבות" וסיים את לימודיו התיכוניים בגימנסיה העברית בביאליסטוק. לאחר מכן החל ללמוד משפטים באוניברסיטה בוורשה. בשנת 1935 הפסיק שמיר את לימודיו ועלה לארץ ישראל. בהגיעו לארץ החל בלימודי מדעי הרוח באוניברסיטה העברית, אך תוך זמן קצר התמקד בפעילות במחתרת האצ"ל.

יצחק שמיר ב-1977, בזמן שכיהן כיו"ר הכנסת(צילום: יעקב סער, לע"מ)

שמיר נואם בוועידת מדריד(צילום: איי אף פי)

ב-1940, בעקבות הפסקת פעולות האצ"ל נגד הצבא הבריטי, פרש מן הארגון והיה שותף בהקמת המחתרת החדשה, הלח"י (לוחמי חירות ישראל) בהנהגתו של אברהם (יאיר) שטרן. את כינויו המחתרתי "מיכאל" בחר בהשראת מייקל קולינס, איש המחתרת האירית. ב-1941 נעצר שמיר על-ידי הבריטים ונכלא במחנה המעצר "מזרע" בעכו. שנתיים מאוחר יותר ברח והפך להיות מפקד הלח"י, לאחר הריגתו של שטרן על-ידי הבריטים. כמפקד הארגון הורה שמיר לאנשיו להתנקש בחיי הנציב העליון הבריטי הרולד מק מייקל (ההתנקשות נכשלה) ובחייו של הלורד מוין, הנציג הבכיר של בריטניה לאזור המזרח התיכון (ההתנקשות הצליחה, אך מבצעיה נתפסו והוצאו להורג).

שמיר על הלח"י:

ב-1946 נעצר שנית והוגלה לאריתריאה שבאפריקה, משם ברח כעבור שלושה חודשים והגיע למושבה הצרפתית ג'יבוטי, שם זכה למקלט מדיני. שמיר חזר לישראל ימים ספורים לאחר קום המדינה במאי 1948, וככל הנראה היה מעורב בצורה כלשהי ברצח הרוזן פולקה ברנדוט בירושלים. עם פירוק המחתרות פנה לעסקים פרטיים בתחום הנהלת החשבונות.

מהמוסד לכנסת

ב-1955 גויס למוסד ופעל כסוכן באירופה. ב-1970 הצטרף לתנועת "חירות", בראשותו של מנחם בגין, והתמנה לראש מחלקת העלייה ולאחר מכן לראש מחלקת הארגון. ב-1973 נבחר מטעם מפלגת הליכוד לראשונה לכנסת, והיה חבר בוועדת החוץ והביטחון. 

יצחק שמיר ושמעון פרס חותמים על הסכם האחדות ב-1988(צילום: מגי איילון, לע"מ)

אחרי המהפך ב-1977 הוא נבחר ליו"ר הכנסת. במסגרת תפקידו אירח בכנסת את נשיא מצרים אנואר סאדאת, אך נמנע בהצבעה על הסכם השלום עם מצרים. ב-1980 התמנה לשר החוץ בעקבות התפטרותו של משה דיין.

באוגוסט 1983, בעקבות פרישתו של בגין מהחיים הפוליטיים, נבחר שמיר לראש הממשלה ולמנהיג הליכוד. אחרי הבחירות לכנסת ה-11 ב-1984, הקימו הליכוד והעבודה את ממשלת האחדות הלאומית. על-פי הסכם הרוטציה, שימש שמיר כשר החוץ וכממלא מקום ראש הממשלה ולאחר שנתיים הפך לראש הממשלה, כאשר החליף את שמעון פרס. בתקופת כהונתו הזו כראש ממשלה פרצה האינתיפאדה הראשונה.

"קרב הצעקות" בין שמיר לשרון:

אחרי הבחירות לכנסת ה-12 ב-1988 הוקמה ממשלת האחדות השנייה בראשות שמיר, הפעם ללא רוטציה. בזמן מלחמת המפרץ הראשונה בחורף 1991, הנהיג שמיר מדיניות של איפוק, וזכה בכך להערכה רבה מארה"ב. בתום מלחמת המפרץ ותחת לחץ אמריקני כבד, יצא שמיר בראש המשלחת הישראלית לוועידת מדריד באוקטובר 1991. במהלך הוועידה ובשיחות

המשא-ומתן שנוהלו לאחריה, התווה מדיניות של האטת המשא-ומתן, מתוך רצון להימנע מוויתורים ושמירה על ההתיישבות הישראלית בשטחי יהודה, שומרון ועזה.

בבחירות לכנסת ה-13 ב-1992 ניצחה מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין. לקראת הבחירות ב-1999 הודיע שמיר כי הוא פורש מהליכוד על רקע התנגדותו להמשך הנהגתו של בנימין נתניהו.

ביולי 2011 הלכה לעולמה רעייתו שולמית שמיר ז"ל, לה נישא ב-1944. היא הייתה בת 88 במותה. לבני הזוג שני ילדים וחמישה נכדים.

Read this article in English