שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    חברוּת נשית: כגודל הקירבה, כך גודל הפגיעה

    נשים מעדיפות שיחות נפש ביחסים פנים אל פנים, ובגלל רמה גבוהה של השקעה רגשית, הן מפתחות ציפיות גדולות יותר ל"מושלמוּת" בחברות. לוותר על מיתוס "החֲבֵרָה האידיאלית"

    ההבדלים בין המינים מתחילים בחצר המשחקים. בגיל צעיר הבנות מתגודדות בשיחות קלילות או עמוקות על חוויות נפשיות, בעוד הבנים מתלכדים סביב האינטרס המשותף בפעילות. גברים מפתחים מילדוּת מערכות יחסים שבהן אינטימיות פירושה לחלוק את אותן הפעילויות, כמו ספורט, משחקים, סרטים, בדיחות. ככלל הם מעדיפים קבוצות יותר גדולות, משתמשים ביותר מרחב ומשחקים במקומות ציבוריים וברחובות. בנות, לעומתם, מעדיפות משחקים אינטימיים, עם חברה אחת או שתיים בחצר או בבית, כשהאינטראקציה ביניהן היא של התחלקות בסיפורים ובסודות. ככלל הבנות יותר מנומסות בהשוואה לבנים, משחקות לפי תור ומקשיבות זו לזו.

     

    בגדול, החברות הגברית עומדת בסימן העשייה, ואילו והחברות הנשית - בסימן הכמיהה למיזוג רגשי. הדיבורים הם הדבק של הקשר ביניהן גם בגיל ההתבגרות וגם באמצע חייהן.

     

    הואיל ובחברוּת של נשים יש יותר אינטימיות ועומק, יש בה גם רגשנות גבוהה וציפיות גבוהות לנאמנות ולמחויבות. הן הרבה יותר טוטאליות בציפיות שלהן לגבי שמירת סודיות, דיסקרטיות, תמיכה אמוציונלית, תמיכה מעשית ופרגון במצבי הצלחה.

     

    בכל גיל וגיל בנות רבות כשהחברות אינן ממלאות את הציפיות הגבוהות שלהן. לכן, כדי לשמר את הקשר וליהנות ממנו, צריך קודם כל להכיר בכך שאין מושג כזה "חברות מושלמת". לוותר על המיתוס של "החֲבֵרָה האידיאלית" פירושו של דבר לא לצפות מחֲבֵרָה אחת לנאמנות בכל המבחנים ללא תנאים וללא מגבלות זמן. לא לצפות מחֲבֵרָה אחת להעדיף תמיד ובכל מחיר את צורכי חברותיה וילדיה על פני צרכיה שלה. הרגע שבו מוותרים על האם ועל החֲבֵרָה המושלמת ומקבלים את האם והחֲבֵרָה "המספיק טובה" יכול לקרות בכל שלב בחיים, אלא שבדרך כלל זהו תהליך התפכחות המאפיין את אמצע החיים. בגיל הזה לומדים ליהנות גם מ"חברוּת חלקית", כזו שמתאימה לענייני בילויים, סודות, ושיחות נפש.

     

    מהו סוד החברוּת שמתמשכת מגיל הנעורים ועד לאמצע החיים? מרטין בובר מגדיר אותה כ"דיאלוג אמיתי": דו שיח שבו מקפיד המדבר לזכור את אישיותו ואת צרכיו של הזולת. תקשורת כזו נותנת כבוד לשינויים וצמיחה גם במצבי משבר וגם במצבי הצלחה. סוג של רגישות וגמישות כלפי השינויים שמתרחשים בחייה של "החֲבֵרָה הכי טובה". בשפה פשוטה מכנים זאת סיוע במשבר ופירגון בהצלחה. באופן טבעי, ככל שהחברוּת נתפשת כקרובה יותר, מערכת הציפיות עמוסה יותר. מי שמתחבר בפייסבוק אינו מצפה לאותה מערכת יחסים כמו זו שמתגבשת וצומחת ביחסים ממשיים.

     

    מי שהחמיצה מפתחת סוג של נכות רגשית

    נשמע פשוט, אבל אליה וקוץ בה: הרגישות לצרכים של אחרים מתפתחת בגיל הילדוּת, ומי שהחמיצה מפתחת סוג של נכות רגשית. מסיבות אלו חברויות רבות מתנפצות כשהבנות מתקשות להשלים עם העובדה שלחברות הוותיקות יש חברים וחיים חדשים משלהן.

     

    בכל הרמות של הקשר פגיעות במיוחד אותן בנות שהן יותר מדי אגוצנטריות או נרקיסיסטיות. בנות כאלו מתקשות לעיתים קרובות לתפוש שהחברות אינן תמיד פנויות עבורן ואינן מסוגלות לעמוד תמיד לרשותן, להכיל אותן בכל מצב, מפני שאין אפשרות לבלעדיות ולטוטאליות. היכולת לגלות אמפתיה לצרכים של האחר מתפתחת בגיל הילדות, לכן ומי שחינכו אותו בילדותו להיות אגואיסט, שום עצות לתחזוק החברוּת לא יסייעו לו בבגרותו.

     

    כשהחבילה נפרמת, רבות מהחברות נוטות לפתור את הסכסוך על פי מודל הזוגיות להפגת מתחים שחוו בבית. בהתאם לאותו הדפוס הן נוטות "לדבר על זה" או "להניח בצד", להתנצל או להתחפר בעמדתן. בכל מקרה של הפסקת חברוּת עוזר מאוד לחלוק מחשבות עם אחרים. נקודת מבט של צד שלישי מספקת אלטרנטיבות נוספות של שיפוט המצב ודרכים לפתרונו. לפעמים, עצם העובדה שפורטים מצבים טעונים לפרטי פרטים מאפשרת פרספקטיבה יותר מאוזנת של העניינים. וכשיש פרספקטיבה רחבה יותר, משתפרת היכולת להגיע לדרכי הבנה ופתרון יצירתיים של קונפליקטים. לפעמים אפשר ללמוד מדפוסים של מריבות חוזרות אם מדובר בקונפליקטים שמקורם בהבדלי אופי, הבדלי טמפרמנט, קנאה ותחרות, ורק אחר כך להגיע למסקנות הרצויות.

     

    אם אחד הצדדים אינו מסוגל בשום אופן להתנצל או לסלוח, חשוב לברר אם מדובר בחשש מפני הכרה בטעות או בקושי להתנצל - או בעניין מהותי ומשמעותי באמת. לפעמים נחוץ אומץ לב להכריז דווקא על התנתקות כשהחברות מתבררת כלא רצויה.

     

    לא פעם שמעתי את ההערה שתככנות בין נשים משולה ל"שק של נחשים". לעניות דעתי אין הבדל כמותי בכמות הרוע בין המינים, כמו הבדל מהותי ברמת התחכום. הייתי אומרת שבנים מרביצים בידיים, ואילו בנות מרביצות במילים.

     

    • ד"ר דפנה כצנלסון בנק היא פסיכולוגית קלינית בכירה.

     


     

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מהו סוד החברוּת שמתמשכת מגיל הנעורים ועד לאמצע החיים?
    צילום: index open
    הכרויות
    כתבו לנו
    מומלצים