נפגעי השביתה: למה לשבות על הגב שלנו?

פקקים בכביש לירושלים, אשפה שלא נאספה וגם תלמידים בבתי הספר שזכו ליום חופש כמה ימים לאחר פתיחת הלימודים - כך הורגשה השביתה שערכו היום (א') ראשי הרשויות המקומיות. 

שי לויתן, תושב מודיעין שעובד בחברת היי-טק בירושלים, כבר יודע לקחת מקדמה של חצי שעה כשהוא יוצא מדי בוקר לעבודה, אבל לפקקים שציפו לו היום בכביש 443 המוביל לבירה, הוא לא יכול היה

לצפות. "כמעט שעה עמדתי בפקק שנוצר בשל הכבאיות. שמעתי על המאבק של הכבאים ואין לי טענות כלפיהם. להיפך, מבחינתי הם צודקים בדרישתם לקבל עוד תקציבים, אבל למה על הגב שלי? מה עשיתי רע? אני בסך הכול מנסה להגיע לעבודה, להתפרנס בכבוד. יש תחושה במדינה הזאת שכל הבעיות באות על חשבון מעמד הביניים, האנשים הפשוטים, שבעצם מחזיקים פה את המדינה על הרגליים. גם השביתות ברשויות המקומיות פוגעות קודם כל בנו".

ר' מאשקלון, שיצא מביתו מעט לאחר 7:00 בדרך לירושלים, סיפר על הדרך לירושלים שנמשכה הפעם זמן רב מאוד. "קודם ניסיתי לעלות לכביש 1, שם הפקקים התחילו עוד לפני מחלף לטרון. כשנואשתי פניתי לכביש 443 מאזור מודיעין, הפקקים נמשכו לאורך כשבעה ק"מ עד לנקודת המעבר של הקו הירוק. משם חזרתי וניסיתי להגיע דרך מחלף נחשון באזור בית שמש, אך גם דרך זו לא צלחה ונתקעתי באזור צומת שמשון. ירושלים נראתה רחוקה מתמיד".

זמן הנסיעה לירושלים התארך (צילום: אוהד צויגנברג)

ומה עם חלק מהתלמידים שזכו ליום חופש? מאיה, תלמידת כיתה י"ב מהגליל, התכוונה לנצל את היום לטובת סיבוב קניות בתל-אביב. זו הפעם הראשונה שיוצא לה לנסוע ברכבת - שנסעה היום לאט מהרגיל. "לא הייתי אף פעם בהודו, אבל אני בטוחה שככה היא היתה נראית. אנשים ברכבת ממש ישבו אחד על השני. אם הייתי תיירת מחו"ל הייתי בורחת מהארץ. באירופה זה לא היה קורה. אני ממש עוברת משביתה לשביתה - ומרגישה שהכל זוועה במדינה הזאת".

חלק מההורים נאלצו להפסיד יום עבודה, מפני שהגן של ילדיהם היה סגור. מיקי, אם לילדה מאזור פרדס חנה, מצאה עצמה מתמודדת גם עם השיבושים שהורגשו היום בתנועת הרכבות: "אחרי שהבנתי שעומדת להיות שביתה, התקשרתי בבוקר למוקד העירוני ואכן

התברר לי כי הגן סגור. החלטתי לנסוע לסבא וסבתא בצפון והתקשרתי לרכבת לשאול האם יהיו שיבושים. במוקד אמרו לי בפירוש שהכול כרגיל, מה שכמובן התברר כלא נכון, אלא אם כן איחור של 25 דקות בשבילם זה כרגיל. הרכבת שהיתה אמורה לצאת ב-9:50 בבוקר יצאה לבסוף ב-10:15. היה עומס מטורף, אנשים ישבו על הרצפה ואני עמדתי עם ילדה קטנה בין הקרונות. אם נעשה פה צדק אז הוא בטח לא לטובתנו, תושבי הפריפריה. הבוקר הזה רק המחיש את הפער העצום שקיים במדינה. ועם ערים גדולות לא מסוגלות אפילו להביע הזדהות אז שאף אחד לא ידבר על שוויון".

ויש גם כאלה שמרוצים ההשביתה. עידו בן 23 מקריית-מוצקין, הוא כזה: "האמת, אין לי מושג על מה השביתה, אבל חשוב שעכשיו אני יכול לחנות איפה שבא לי, כי אין פקחים. לא שיש פה איזה מצוקת חנייה כמו בתל-אביב, אבל תמיד כיף לחנות מול הבנק ממש ולא כמה רחובות ליד. מצדי, שתהיה שביתה כל השנה".