הרגשתי כמו בתוך ירחון אופנה, מוקף דוגמניות
היו שם עשרות צעירות זוהרות. הכל שם היה מוקפד ומדויק: החל מזווית הרימל בעין ועד לצורת אחיזת כוס היין. אפילו החיוכים שהן שיגרו מעת לעת היו מחושבים. הבל היופי, שקר החן?
לפני כמה שנים הבנתי עד כמה שקר היופי, הבל החן. אשה שלא הסתדרה עם מודל היופי שרציתי שברה לי את המוסכמות ולימדה אותי דרך אגב פרק במשמעותה של האימרה המושמצת "יופי פנימי".
עד אז די נמשכתי לבנות שנראות "טוב", ורצוי צעירות. כן, גם אני נפלתי במלכודת שטמנו לי הדחפים האבולוציוניים ושטיפת המוח השיטתית שכולנו עוברים בחסות עולם האופנה ומשרדי הפרסום. בקטע הזה אין מה לעשות, כולנו קורבנות אופנה, כנועים לתכתיבי המגזינים.
לדיקטטורה של היופי הצטרף באחרונה מחקר שהתפרסם ב"דיילי טלגרף" - פסיכולוגים מאוניברסיטת רדבוד בהולנד מצאו כי סטודנטים ששוחחו עם נשים יפות "איבדו את הצפון". במחקר הוכח חד משמעית כי ישנה ירידה דרמתית ביכולת הקוגניטיבית של הגברים במבחני זיכרון שנעשו להם. בקבוצת הנשים, לעומת זאת, לא דווח על שום שינוי ברמות הקוגניטיביות. במחקר צויין שהסיבה לבילבול נעוצה בעובדה שהגברים מתוכנתים, מאז ראשית הבריאה, למציאת זיווג מתאים.
עם נתוני פתיחה כאלו הכרתי בדרך מקרה את אותה בחורה שבמבט ראשון נראית לא מי יודע מה, אבל במבט שני הסקס-אפיל והקסם שהפגינה חיפו על הכל. יצאנו כמה חודשים, הייתי מאוהב בה, לבסוף היא שברה את ליבי - ושמחתי על כך. היא לימדה אותי פרק ב"יופי פנימי מהו" ועוד כמה דברים שלקחתי איתי הלאה.
גם חבר טוב שלי למד פרק קשה בהלכות "אל תלך אחר קסם השווא של היופי וההתאהבות". בתחילה זה נראה כסיפור רומיאו ויוליה קלאסי: היא היתה נערה עם יופי אקזוטי ואינטלקט בשמיים. הוא היה האביר שלה, גבוה, בלונדיני ולא מסופר. בלהט ההורמונים והדיבורים על אהבה אידילית הוא איבד את הראש. לא עבר שבוע שהם לא היו רבים, מתווכחים וכועסים. אפילו על אופן הנחת הכוס במטבח הם היו יכולים להעביר לילה שלם של ויכוחים וטחינת מילים. נדרשו לו שבע שנים תמימות להבין שזה לא זה. המדהים הוא שחודשיים אחרי שנפרדו הוא הכיר באינטרנט את הנגטיב שלה. היא אולי לא תדגמן ל"ספורטס אילוסטיירטד", אבל ההבנה והחיבור ביניהם שווים את הכל. דרכה הוא חווה את התיקון.
עוד מבט:
היופי הנשי המעשי בא עם תאריך תפוגה
האמת העירומה
כשאני רואה צעירות יפות ברחוב מתחשק לי להסביר להן את מה שאני, בסך הכל מספר שנים יותר מבוגרת מהן, יודעת היום. היופי הנשי הוא נצחי, אבל סוג היופי שצריכים בשביל דייטים הולך ומתפוגג עם הזמן. ראי ראי, איך בזבזתי את יופיי
עוד שיעור על יופי קרה לי כשהוזמנתי לערב סגור של סוכנות הדוגמנות היוקרתית "עלית מודל". בפעם הראשונה בחיי אני מוצא את עצמי מוקף עשרות דוגמניות צעירות, אופנתיות, זוהרות. הכל שם היה מוקפד ומדויק: החל מזווית הרימל בעין ועד לצורת אחיזת כוס היין. אפילו החיוכים שהן שיגרו מעת לעת היו מחושבים. שוטטתי לי ברחבי הבר המעוצב והרגשתי כאילו אני מדפדף בגיליון של "ווג".
ניגשתי לדבר עם דיטריך, בחורה שחומה עם שיער אסוף וחזה מרשים, שהיתה יכולה להיות נערת ג'יימס בונד. על ידה היו חברות שלה, בלונדינית ושחרחורת, שאתה לא יודע מי מהן יותר יפה. דיטריך סיפרה לי שהיא עוסקת בנדל"ן ושהיא מרוצה מהעבודה שלה. היא הגיעה כי החברה שלה מדגמנת. ראיתי שהשיחה לא ממש זורמת, שכן כל רגע היא הסתכלה לצדדים לראות אם יש משהו טוב יותר בסביבה. בשולחן אחר פגשתי את קיילה וספיר, בנות 19 מהרצליה. קיילה, בבגד גוף כחול צמוד, מדגמנת כבר שנה בסוכנות. "אני מאוד אוהבת את זה", היא אומרת. כשאני שואל אם זה החלום שלה, היא עונה: "אני בטוחה שאני אעשה עוד משהו, אבל בינתיים זה טוב לי". היא אומרת לי תוך שהיא מצחקקת עם חברה שלה. לשאלתי מה הגבול שלה היא עונה: "חינכו אותי בבית לצניעות, יש לי גבולות, ואני אעמוד עליהם". אני לא בטוח עד כמה היא מודעת לקשיים וללחצים שמפעילים בענף הקשוח הזה, שבו נשים ניצבות לרגע אחד על פסגת האולימפוס ורגע לאחר מכן נזרקות כחפץ משומש.
"יש פה אנרגיות לא טובות"
חבר שבא איתי מגלה קוצר רוח. "המקום הזה לא בשבילי", הוא אומר, "יש פה אנרגיות לא טובות". ככה זה כשאתה גבר כשכבר חצה את גיל 30, וליד בנות ה-20 הזוהרות האלה נראה קצת, איך לומר זאת בעדינות, לא קשור.שעה לאחר מכן מצאתי את עצמי בעקבות המלצה של חבר ב"בר היהודי". זה מקום שפתחו כמה חרדים צעירים, שמציעים מעין אלטרנטיבה לברים נוטפי ההורמונים. במקום אפשר לאכול צ'ולנט ולשתות וודקה רד בול עם פלפולי גמרא והרצאה על כוח האמונה.
לאחר מתקפת הדוגמניות היה מאוד מרענן למצוא שם גם כמה בנות שנראות ממוצע. עם אחת מהן יצא לי לשוחח בפתיחות וכנות כפי שלא חוויתי מזמן. היא בסוף שנות ה-20 לחייה, והיא היתה, לדבריה, סוג של נערת רוק - משתוללת, מעשנת גם כמה דברים. עם החבר האחרון שלה "זה היה רק פיזי", היא אומרת בצער, "לא יכולה לזכור שיחה עמוקה אחת בינינו". באחרונה היא התקרבה לדת, שומרת שבת ונגיעה, אבל מוזיקת רוק היא לא הפסיקה לאהוב.
מומלצים
