שתף קטע נבחר

עוזרים לחברות הנופלים: "גם להן מגיעה הכרה"

יותר מעשור פועלת העמותה שתומכת בצעירות שבני זוגן נפלו בשירות הצבאי. העומדות בראשה מבקשות להפנות זרקור אל הבנות שנדחקות לפינת עולם השכול, ולסייע להן להשתקם. "אומרים שזו אהבה ראשונה, והכל יעבור, אבל ההיפך הוא הנכון"

מותו של בן זוגה, אסף רמון ז"ל, הפך את עדי מגן בעל כורחה לחלק מתודעת השכול הלאומית. כמו בנות זוג רבות אחרות של נופלים, היא לא תזכה להכרה רשמית מצד משרד הביטחון, אבל חברות שכולות שכמותה מוצאות לפחות אוזן קשבת וכתף להישען עליה, בדמות העמותה לתמיכה נפשית לחברות חללי צה"ל.

 

"חשוב מאוד שהציבור יידע שיש בכלל גוף כזה", אמרה ל-ynet קרן אברהמי מעמק יזרעאל, שאיבדה את בן זוגה, אסף, בפעילות ליד טול כרם לפני שש שנים וחצי. "אנשים אומרים לחברה שכולה, 'זאת אהבה ראשונה, הכל יעבור', אבל זה בדיוק להיפך. יש משהו באנשים צעירים, שלא יודעים איך להתמודד עם אירוע כזה. דווקא בגלל שזאת אהבה ראשונה, יש לה כל כך הרבה כוח. לא מבינים את ההשלכות של זה על כל החיים", היא מסבירה.

 

את העמותה הקימו לפני 11 שנים פיליס חיימוביץ' ובתה, עו"ד תמר ריכטר-חיימוביץ', שאיבדה את בן זוגה, סרן אבי בוק ז"ל, בלבנון ב-1997. העמותה מפעילה קבוצות תמיכה, שמנוהלות על-ידי מנחות לטיפול בשכול, ומטרתן לשקם את החברות השכולות מבחינה נפשית.

 

"לבנות אין צורך בהכרה כספית, אלא בתמיכה נפשית - שיבינו שגם להן היה חלק גדול בחיי החייל", מסבירה רינה כהן, אחת משלוש המנכ"ליות של העמותה. "יש הרבה בנות שלא רוצות לחיות עוד. הן מצאו את אהבת חייהן, בחרו שמות לילדים, ובנו חיים עם בן הזוג. פתאום הן נופלות לבור שחור, ואין מי שיעזור.

 

"יש בעיה, כי החברה מחבקת את המשפחה השכולה הכואבת, אבל יש חברות שלא מקבלות חיבוק", היא אומרת. "קודם כל מודיעים למשפחה על נפילתו, ואף אחד לא מודיע לה. מתייחסים לנושא של אלמנות צה"ל, אבל כשאין מלחמות, הצעירים הם שמשלמים בחייהם, ואף אחד לא זוכר את זה. החברה היא הבן-אדם שאיתו היה החייל בקשר יומיומי, וממנה הוא קיבל תמיכה".

 

"עוזר להן לדעת שזה קרה לעוד נשים"

"גם אסף רמון הזכיר את החברה שלו כשקיבל את הכנפיים בסוף קורס הטיס, ואמר שהוא מודה לה. התמיכה של חברה מאוד משמעותית, אבל כשבן הזוג נופל, יש חברות שהן חיילות, ולא תמיד מאפשרים להן לצאת להלוויה או לאזכרה", היא מלינה. "ימי השבעה של החייל נלקחים מימי החופשה הרגילה שלהן".

 

מאז הקמתה מסייעת העמותה ליותר מ-280 בנות. רק במלחמת לבנון השנייה, כדי להבין את היקף הסיוע, הצטרפו למקבלות התמיכה בנות זוגם של 43 חיילים שנפלו. הטלפון שמציע תמיכה מגיע בדרך כלל אחרי השבעה. "אנחנו מלטפות אותן נפשית, עוזרות להן, ומדברות אתן. הן יודעות שאנחנו מבינות אותן לחלוטין. גם לחברתו של רמון נציע עזרה", אומרת כהן.

 

"אליי הגיעו דרך קצינת העיר. לפני כן לא ידעתי על קיומה של העמותה הזאת,

לא ידעתי שמישהו בכלל דואג לחברות שלא מוכרות כאלמנות ומטפל בהן", מספרת אברהמי. "הכוח הוא בקבוצת התמיכה. ברגע שקורה לך משהו בגיל כל כך צעיר, ואת מבינה שלעוד נשים זה קרה, זה עוזר לעבור את היום-יום. גם כשיש בן זוג אחר כך, טרגדיה כזאת משפיעה על כל החיים. היא מתישה, וההשלכות שלה ניכרות על החיים. את אדם דואג יותר וכואב יותר, וזה מסייע להתמודד".

 

"הציבור צריך להבין שחברה היא חלק מהמשפחה", היא מסכמת, "כך לפחות אני הרגשתי. בני זוג הם הבן אדם הקרוב ביותר לחלל. היו לי מאז בני זוג, אבל המקום הזה תמיד נשאר. זה צל שמלווה אותך".

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עדי מגן. "נציע לה עזרה"
צילום: עופר עמרם
רינה כהן. "הרבה בנות לא רוצות לחיות עוד"
מומלצים