שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    "תפסיקו לשרת את הילדים ותתחילו לחנך"
    "הילד שלי מרביץ? לא יכול להיות". איך קורה שילד נתפס על חם כשהוא מציק, נוהג באלימות או בבריונות וההורה - במקום לחנך אותו, מכחיש, מתווכח ורב עם מנהל בית הספר? פרופ' עמוס רולידר מבקש מההורים לחזור לחנך את הילדים

    הטלפון צלצל בבית משפחת גומא. אביו של תומר בן ה-12 הרים את השפופרת והקשיב בקוצר רוח לדבריה של מנהלת בית הספר, שסיפרה לו שתומר מציק ללא הרף לתלמיד אחר בכיתה עד כי אותו ילד מסרב לצאת לחצר במהלך ההפסקות. האב הודה למנהלת, הבטיח לה לבדוק את הנושא עם בנו, הניח את השפופרת במקומה ומלמל לעצמו": "שוב נטפלים לבן שלי".

     

    כשדינה באה לאסוף את בתה מהגן, ביקשה הגננת לשוחח עימה וסיפרה לה כי ביתה שוב הסיתה את הבנות כנגד גילי, תוך שהיא מנצלת את מעמדה הרם בקרב חברותיה בכדי שאף אחת לא תסכים להתרועע עימה. דינה הביטה בגננת במבט כעוס ובטון מתריס אמרה: "קשה לי להאמין. מעשים כאלה לא מתאימים לבת שלי. בדקת מי התחיל?"

     

    הוריו של גיא נקראו ב-3 לפנות בוקר לחדר המיון בבית החולים בעירם בכדי לקחת את בנם הצנום בן ה-16, ששכב שם מחוסר יכולת לקום על רגליו, מפאת כמות האלכוהול המופרזת ששתה. בדרך הביתה במכונית, רגע לפני ששקע בתרדמה על בירכיה, הזכירה לו אימו שהיא ביקשה ממנו אין ספור פעמים, לא לצאת לבלות עם החבר'ה האלה, המשפיעים עליו לרעה.

     

    לצד הילדים - בכל מחיר

    אנשי חינוך, מנהלי בתי ספר, רופאים בחדרי מיון ושוטרים בתחנות המשטרה, עומדים המומים ונבוכים ולא מאמינים למראה עיניהם ומשמע אוזניהם מול הורים התומכים ומגוננים על ילדיהם גם כשאלו נתפסים על חם. גם כשהם מציקים, אלימים, מתנהגים כבריונים חסרי מוסר ובושה בניגוד לחוק ועושים מעשים המסכנים את בריאותם, בטיחותם ולעיתים אף את חייהם.

     

    הורים אלה אינם מהססים להתווכח, לכעוס ולנסות להוכיח את המבוגרים אשר תפסו את ילדם בקלקלתו. הם ימשיכו לטעון כי הם טועים וכי אם אכן התנהג כפי שהם מדווחים כנראה הייתה לו סיבה ראויה ומוצדקת לכך. הורים אלה לא יהססו גם לשקר עבור ילדיהם בני ה-16 ולהסתיר את מעשיהם מאנשי החוק והרווחה, גם כאשר האלימות והתנהגויות הפשיעה שלהם מופנים כלפיהם וכאשר הנפיחות סביב עינו של האבא או המכונית מחוסרת הפגוש הקדמי אינם מתירים מקום לספק באשר לזהות המבצע.

     

    כיצד קורה שהורים שומרי חוק, בעלי השכלה, אנשים מחונכים ותורמים לקהילה, אנשים טובים המתעצבנים וכועסים כאשר מישהו מנסה לעקוף אותם שלא כחוק, המקטרים ללא הרף על המדינה שאינה יודעת להגן על אזרחיה, הקובלים על החינוך הלקוי אותו מקבלים ילדיהם במערכת החינוך - אינם מהססים להתייצב לצד ילדם האלים? יתרה מכך, לא רק שהורים אלה אינם מתייצבים לימינם של אנשי החינוך והאכיפה, אלא לא אחת אף מאשימים אותם, בנוכחות ילדם, בסילוף האמת ובהתנכלות מכוונת לילדם החף מכל אשמה.

     

    מיהם ההורים הללו?

    התשובה לשאלה עצובה אך לא מסובכת, מורכבת או קשה כלל. פרקטיקה בלתי ראויה זו היא תוצאה של הסתירה והקונפליקט התמידי בו נמצאים הורים רבים בין הרצון להעניק, לשמור ולתמוך בילדים לבין חוסר הזמינות שלהם והגישות המנוגדות בין בני הזוג בהקשר לדרך החינוכית הנכונה.

     

    כאמור, מחד מוכנים ההורים לקרוא ולהקשיב לרזי ההורות הנכונה, עושים ככל יכולתם למען רווחתם ועושרם החומרי של ילדיהם, מוכנים ללא היסוס להיכנס לחובות כספיים ובלבד שבנם ילמד במסגרת החינוכית היוקרתית ביותר. הורים אלה ירשמו את ילדם לכל חוג ופעילות חוץ ביתית אשר יחפוץ וידאגו להסיע אותו בבוקר לבית הספר (גם כאשר מדובר במרחק הליכה מהבית) ולהחזירו הביתה מכל מקום גם כאשר מדובר בשעות הקטנות של הלילה.

     

    מאידך, הורים אלה, דאגנים ומסורים ככל שיהיו, מבצעים חלק נכבד מההורות שלהם בשלט רחוק, כאשר הם אינם זמינים ונוכחים פיסית בביתם. חלק הולך וגדל של ההורים כיום עושים שימוש נרחב ב"קבלני משנה" (צהרון, מטפלת, סבא וסבתא). אלו מתבקשים לדאוג במקומם כי ילדם יכין את שיעורי הבית, יאכל אוכל מזין, לא יתמכר למרקע הטלוויזיה ולאתרים לא ראויים, ילך לישון בשעה מתאימה לגילו ויפתח יחסי כבוד וסובלנות עם אחיו ואחיותיו.

     

    ההורים פשוט לא נמצאים בבית בצמתים ובדקות בהם חייב להתרחש החינוך האמיתי ומפאת רגשות האשם ובעקבותיהם הצורך העז לפצות, חלק מההורים עברו מחינוך להענקת שירות. כמשרת נאמן מקפיד ההורה על שני כללי השירות הבסיסיים: "הקליינט תמיד צודק" ו"אסור להרגיז את הקליינט".

     

    ההורה עסוק בלחפות על ילדיו ויהי, מה תוך שהוא מקפיד לא לסרב לבקשותיהם, מקבל בהכנעה ביטויי התנהגות בלתי ראויים, משמש להם כסנגור בשעת הצורך ומקפיד לא להיכנס איתם לעימות בכדי לא להרגיזם ולאכזבם. להורות משרתת כזו יש יתרון אחד: הילד יודע כי אהבת הוריו אליו אינה מותנית בהתנהגותו, ביחסו אליהם או לזולת. ילד להורים כאלה יודע כי הוריו תמיד (כל עוד הם בחיים) יהיו שם בכדי לתמוך בו ולעמוד לצידו.

     

    זוהי תחושה נעימה, המקנה לילד מחד ביטחון וכוח להתמודד עם אתגרים רבים, אך כאשר מדובר בילדים המפגינים התנהגויות בלתי נאותות, תחושה זו מספקת לילד רוח גבית ומובילה אותו למעשים מסוכנים, להתנהגות אלימה, לאימפולסיביות ולאבדן דרך.

     

    הילד מבקש גבולות

    מחקרים הבודקים עמדות של אנשים בוגרים בהקשר לחינוך אותו קיבלו מהוריהם, כמו גם שיחות רבות עם בני נוער, חושפים עובדה פשוטה אחת והיא שהילד מצר על כי הוריו חוששים ממנו והוא מבקש מהם להיות סמכותיים. הוא מבקש מהם להקנות לו ערכים של איפוק, הבלגה, שליטה עצמית וסובלנות ומבקש מהוריו להחזיר לו את יראת הכבוד מפניהם.

     

    מה שהוא מבקש מאיתנו בעצם זה להגדיר לו בבירור מה מותר ומה אסור בסביבות השונות בהם הוא נמצא (לעומת "תחליט לבד. אתה כבר גדול"), הוא מבקש מאיתנו שננחה אותו ללא היסוס וחשש פן יכעס עלינו. הוא מבקש כי נחזק אותו ונפרגן לו וכי לא נתעלם ממנו כאשר הוא מפגין התנהגות בוגרת המבטאת גילויי איפוק, הבלגה וסובלנות הדדית.

     

    הוא גם מבקש מאיתנו להציב לו גבולות ברורים, בעיקר באותם מפגשים שיש לו עם גורמים המפתים אותו למעשים רעים ולבסוף הוא גם מבקש מאיתנו לא לחשוש לאכוף בשקט, ללא צעקות ואיומים, בקור רוח ובנחישות ולא בפאניקה ובודאי ללא רגשי אשם - את הגבולות שנקבעו. ובמיוחד הוא מבקש, לא להתרגש יתר על המידה מהתנגדותו (הרגעית), תהיה חריפה וכואבת ככל שתהיה. הילד שלנו זקוק נואשות למסגרת ולקירות יציבים, אשר בתוכם ימצה את מלוא הפוטנציאל האישי הגלום בו.

     

    אז בבקשה מכם, הורים יקרים, בפעם הבאה שמנהל בית הספר מטלפן לביתכם, הודו לו על כי אכפת לו מילדכם, הקשיבו בסבלנות לדבריו והציעו את שיתוף הפעולה שלכם ואת תמיכתכם בתגובה תקיפה של בית הספר להתנהגותו הבלתי ראויה של בנכם. במקביל, בדקו בקור רוח עם הילד את נכונות פרטי האירוע ופעלו באופן משולב עם (ולא כנגד) הגורמים החינוכיים (כולל המשטרה), בכדי שבנכם ילמד לא לחזור שנית על התנהגותו וכך יהפוך אירוע עגום להזדמנות פז ללמד את בנכם לנהל תסכול ביתר איפוק והבלגה.

     

    גם אם זה לא נראה כך, יום אחד, מוקדם יותר משאתם חושבים, ילדכם יודה לכם ויהיה גאה בכם על כי כך נהגתם עימו ברגע האמת.

     

    אז בפרוס השנה החדשה, בואו נפסיק לשרת ונתחיל לחנך. שנה טובה.

     

     

     

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מחשבוני בריאות
    פורומים רפואיים
    מומלצים