שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    בדיקת ynet: להיכן נעלמו הרוגי תאונות דרכים

    לא פחות מ-10 בני אדם שנהרגו בתאונות דרכים בחודשיים האחרונים, חסרים מדיווחי הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. מי מחליט על השמטת הרוגים, מי נותן לזה יד ואת מי זה משרת. בדיקת ynet חושפת את משתתפי משחק המספרים הציני

    האם מספר הרוגי תאונות הדרכים נמוך מהמציאות? בדיקת ynet מעלה כי לא פחות משש תאונות דרכים קטלניות, וחמור מכך, 10 הרוגים, נעדרים מדו"חות רשמיים של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. האם מדינת ישראל מנסה להציג תמונה חיובית מהמצב בפועל, ולהראות כי לפעולות שמבצעים גופים שונים יש השפעה ישירה על רמת הבטיחות בכביש?

     

    יש ירידה, אבל מדוע

    זה לא סוד: מתחילת השנה ניכרת ירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות דרכים. זה קורה כמעט בכל העולם המערבי, וכל הנתונים הסטטיסטיים מעידים על כך. עם זאת, הסיבות לשיפור המרשים עדיין אינן ברורות מספיק. בעולם, לצד משבר כלכלי ושיפור בבטיחות כלי רכב ומערכי טראומה, נרשמת גם הסברה יעילה ושדרוג האכיפה והענישה.

     

    אלא שלפחות בישראל, שיעור הירידה במספר ההרוגים רחוק מלהיות כה ברור וחד-משמעי כפי שהוא מוצג: בדיקת ynet לגבי החודשיים האחרונים בלבד, מעלה כי שש תאונות קטלניות שאירעו בין ה-17 ביולי וה-10 בספטמבר - בהן נהרגו 10 בני אדם - אינן מופיעות בסטטיסטיקה.

     

    ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, הגוף האמון על איסוף המידע והפצתו, מסבירים ל-ynet כי שש התאונות הקטלניות ועשרת ההרוגים, כלל לא דווחו על-ידי אגף התנועה במשטרה. ומאחר שהרשות אוספת נתונים שוטפים מהמשטרה בלבד, לא נכללו ההרוגים והתאונות בסטטיסטיקה הרשמית.

     

    יש לציין כי על-פי נתוני הרשות, מתחילת השנה ועד אתמול (ב') נהרגו 246 בני אדם בתאונות דרכים. זאת לעומת נתונים הנאספים באופן שוטף על-ידי ynet ומבוססים על דיווחי תאונות רשמיים, לפיהם נהרגו בתקופה זו 269 בני אדם.


    תאונת הקטנוע ביפו, שבה נהרג בני גופמן (צילום: בני ישראלי - HNN.CO.IL)

      

    שש תאונות, עשרה הרוגים

    מאז תחילת השנה, מצהירים כל הגופים העוסקים בבטיחות בדרכים - ובראשם, הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים ואגף התנועה במשטרה - על ירידה משמעותית במספר ההרוגים בתאונות. בסיכום "מגמות בבטיחות" שפורסם לאחרונה, ציין המדען הראשי של הרשות, פרופסור דוד שנער, כי במחצית הראשונה של השנה נרשמה "ירידה מובהקת" במספר ההרוגים - במלים פשוטות, הירידה אינה מקרית או עונתית, אלא מצביעה על מגמה ברורה וחד-משמעית.

     

    שנער צודק, וירידה מובהקת אכן נרשמת. אך מתברר כי ירידה זו כנראה אינה מספיקה - לפניכם פירוט של 10 הרוגים ש"נעלמו" מדיווחי הרשות הלאומית:

     

    • ב-10.9, צעיר בן 20 נהרג לאחר שהתהפך עם מלגזה, בזמן שפרק סחורה ממשאית.
    • ב-6.9, בתאונה בין שני כלי רכב בקרבת מחסום ג'נין, נהרגו חמישה בני אדם: שלוש אזרחיות ישראליות, ושני פלסטינים.
    • ב-27.8, נהג משאית נמחץ למוות בקריית גת, לאחר שמשאיתו הידרדרה לאחור בזמן העמסת סחורה.
    • ב-30.7 נהרג בשדרות ירושלים ביפו בני גופמן, רוכב קטנוע בן 18 אשר החליק ונהרג.
    • ב-29.7 נפגע באורח אנוש צעיר בשנות ה-20, לאחר שנמחץ תחת מלגזה בירוחם. יום לאחר מכן, מת מפצעיו.
    • ב-18.7 נפטרה אישה בת 70, שנפגעה יום קודם לכן (17.7) בהתהפכות רכב שטח בכביש 6.

     

    מלגזה היא כלי רכב?

    שתי התאונות הקטלניות בהן היה מעורב רכב מסוג מלגזה, מוגדרות על-ידי המשטרה כתאונת עבודה. מדובר בכלי רכב שנועד לטיפול בסחורה ולא הסעת נוסעים, אומרים שם כבר שנים. אלא שקביעה זו, גם אם יש לה בסיס כלשהו, אינה מקובלת על בתי המשפט.

     

    למשל, בית המשפט לתעבורה בתל-אביב גזר בשבוע שעבר עונש מאסר לתקופה של שנה וחצי על נהג מלגזה, שפגע והרג הולך רגל בשטח מפעל. דברי השופטת מעידים על התייחסות לתאונת המלגזה כאל תאונת דרכים לכל עניין ודבר: "תאונות הדרכים הקטלניות הפכו כבר למכת מדינה", ולכן "על בתי המשפט להילחם עד חורמה באותם נהגים עבריינים, המסכנים ברשלנותם את הציבור". מלבד זאת, מה על מלגזות שמתהפכות במהלך נסיעה בכביש הציבורי?

     

    גם התאונה שבה נהרג נהג משאית כתוצאה מהידרדרות המשאית, ראוי היה שתסווג כתאונת דרכים. על-פי עדויות, אותן הציג קצין משטרה, הנהג ביקש לרתום עגלה למשאית. "המשאית הידרדרה כנראה לאחר שהוא לא משך את מעצור היד", העריך קצין המשטרה. "כשהוא רץ לכיוון הקבינה, בכדי לעצור אותה המשאית מחצה אותו אל הקיר למוות".

     

    מרדף אינו תאונה?

    בעניין התאונה ביפו, שבה נהרג רוכב הקטנוע בני גופמן, החליטה המשטרה כי מדובר באירוע פלילי שבו ברח הרוכב משוטרים. לכן, התאונה כלל אינה נחקרת בהיבט התעבורתי. גם כאן, כמו במקרה תאונת מלגזה, ההחלטה שלא להתייחס למקרה כאל תאונת דרכים אינה "מיישרת קו" עם בית המשפט.

     

    מקרים רבים מסוג זה נידונים בבתי משפט לתעבורה, ולפי חוקי התעבורה. במקרה המדובר, התאונה כנראה אירעה בגלל שהרוכב איבד שליטה על הקטנוע. גם אם זו הייתה בריחה מהמשטרה - וגם אם מדובר היה בהשתוללות חסרת סיבה - חובה לחקור מדוע אירעה התאונה. זה בדיוק מה שצריך לעשות גוף המנסה לבדוק את הסיבה לתאונות קטלניות.

     

    של מי השטח הזה?

    לכאורה, התאונה הקטלנית בסמוך למחסום ג'נין, שבה נהרגו חמישה בני אדם, מעלה שוב את בעיית הדיווח על תאונות בשטחים שמעבר לקו הירוק. העברת האחריות בחלק משטחי יהודה ושומרון לאחריות פלסטינית, מאפשרת "גמישות" מסוימת בכל הנוגע לאיסוף נתונים: ההחלטה האם לכלול תאונה מסוימת במניין התאונות "הישראלי", מתקבלת בהתאם למיקום, הגורם המפנה או בית החולים המטפל.

     

    אלא שלמרות זאת, לא ברור מדוע לא מופיעה התאונה בדו"חות הרשות. שלוש מההרוגות היו בעלות אזרחות ישראלית, התאונה אירעה בסמוך למחסום (ולא בעיר ג'נין, כפי שהועבר לכלי התקשורת), ואל זירת התאונה הגיעו כוחות ישראליים רבים - ובהם כוחות צבא וכיבוי אש. גם המטפלים בפצועים היו ישראלים, ורופא ישראלי אף קבע את מותם של חלק מההרוגים. גם אם את הפינוי מהמקום ביצעו לבסוף אמבולנסים של הסהר האדום, נדמה כי אין בכך סיבה מספקת להתעלמות מוחלטת מתאונה קטלנית שכזו. 

     

    המדד העיקרי להצלחה

    חשוב להדגיש כי הפערים בנתוני הסטטיסטיקה אינם משנים את מגמת הירידה הברורה במספר ההרוגים. עם זאת, הם מקטינים את שיעור הירידה במספר ההרוגים. כדאי לזכור כי על-פי החלטת ועדת שיינין - שקבעה ב-2005 תוכנית לאומית למאבק בתאונות - נמדדת הצלחת הגופים העוסקים בבטיחות בהתאם לירידה במספר ההרוגים. לפיכך, שינויים במספר ההרוגים יכולים להמעיט מהצלחתם של גופי הבטיחות השונים, ובראשם הרשות ואגף התנועה במשטרה.

     

    כמובן שפערים בין נתוני סטטיסטיקה שונים אינם תופעה ייחודית לישראל. ב-2006 פרסם באנגליה "מועצת הסטטיסטיקה" - גוף ציבורי העורך ביקורת לנתונים סטטיסטיים של הממשלה - דו"ח רשמי, בו נמתחה ביקורת חריפה על כך שהמשטרה מעבירה במתכוון נתונים שגויים, ש"עזרו" לה ולמשרד התחבורה לעמוד ביעדים לצמצום מספר הנפגעים בתאונות. "מה שצריך לעורר את דאגת הציבור", נכתב בדו"ח, "הוא שהנתונים הסטטיסטיים האלה משמשים לעקוב אחר ההתקדמות והצלחה של היעדים השאפתניים להפחתת מספר התאונות".

     

    סייע בהכנת הכתבה: איציק לוי מאתר hnn

     

    לפנייה לכתב/ת
     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    האם מלגזה אינה כלי רכב?
    צילום: עזרא ארבלי
    ynet רכב בפייסבוק
    לוח winwin
    מומלצים