לבלוע ולשכוח: 50 שנה למהפכת הגלולה
בשבת הקרובה 26 בספטמבר, יצוין בעולם יום אמצעי המניעה הבינלאומי. גם הגלולה למניעת היריון תחגוג בקרוב 50 שנה לקיומה, אך הוויכוח סביבה מסרב לדעוך. דפנה לוי מנסה לעשות קצת סדר
הגלולה למניעת היריון תחגוג בקרוב יומולדת 50. אם נדפדף באלבומי הילדות שלה, נגלה שעם הזמן היא השתנתה לא מעט; מי שנולדה כפצצת הורמונים, התמתנה לאורך השנים והיום מכילה כעשירית מכמות ההורמונים שהיו בה בראשית הדרך; מי שעשתה צעדים ראשונים מהוססים מאוד בעולם הרפואה, נאבקה על הכרה וזכתה לאישורים רק אחרי קרבות מתישים, היא היום הילדה המקובלת, מלכת הכיתה של אמצעי המניעה, שמאה מיליון נשים ברחבי תבל משתמשות בה בקביעות.
אז מה בכל זאת נותר קבוע לאורך חמישים שנות הגלולה? המחלוקת. בקהילה המדעית, בחוגים פמיניסטיים, בקרב רופאים וסוציולוגים, יש לגלולה מעריצים ושונאים, מחקרים בעד ומחקרים נגד, מאמינים וכופרים. ב-49 השנים מאז הוצגה לראשונה, שימשה הגלולה נושא ללא פחות ממאה אלף מחקרים. בארצות הברית משתמשות בה 8 מכל 10 נשים, והנתונים דומים מאוד בשאר ארצות המערב. 50 אחוז מהנשים בוחרות בה כאמצעי המניעה הראשון שלהן, כשהן מתחילות לקיים יחסי מין.
יחד עם זאת, לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי, צעירות בנות 19-15 חוששות להשתמש בגלולה, משום שהן חוששות מהשמנה ומשעירות יתר. 25% מאלה שהחלו להשתמש בגלולה, מפסיקות אחרי שנה בגלל חשש מסרטן. אלה, אגב, מדווחות שבתקופה שלקחו את הגלולה נהנו יותר ממין, כי לא סבלו מחרדה מפני הריון לא רצוי.
במזרח אירופה ובברית המועצות לשעבר המצב באמת עגום למדי. גם כיום שיטת תכנון המשפחה הנפוצה ביותר היא ההפלה. נשים בגיל הפוריות עוברות בממוצע ארבע הפלות, ואינן משתמשות בגלולות נגד הריון. ביפן, רק אחוז אחד בלבד מהנשים משתמש בגלולה, משום שהיא לא אושרה שם לשימוש עד לפני עשור.
לקחת אחריות על חיינו
אז מהי למעשה המהפכה הגדולה? הרי מדובר בגלולה זעירה, המכילה שני הורמונים נשיים - אסטרוגן ופרוגסטרון – ומייצרת בגוף מצב המדמה הריון, ועל ידי כך מונעת ביוץ, ומאפשרת קיום יחסי מין בלי חשש להרות. לכאורה, עניין פעוט. בפועל זוהי מהפכה חברתית ותרבותית רבת משמעות. יעילותה המוכחת של הגלולה (כשמשתמשים בה נכון, כלומר לא שוכחים לקחת אותה - היא מונעת99.9% מההריונות) מאפשרת לנשים לקיים יחסי מין באופן מנותק לחלוטין מתוכניות הרבייה שלהן. הן יכולות להיות פעילות מינית גם אינן רוצות להקים תא משפחתי וללדת ילדים. הן יכולות לדחות את גידול הילדים ולהתמקד קודם בלימודים, התבססות כלכלית ובניית קריירה, ובעיקר – הן אחראיות לגופן ולמתרחש בו.מנגד, הופעתה של הגלולה הפכה את הנשים לאחראיות הבלעדיות למניעת הריונות לא רצויים. השיטות הקודמות והפחות יעילות, החל משיטת הימים הבטוחים וכלה בשימוש בקונדומים, נדחקו לשוליים, ועמן הצורך לשתף את הגבר באחריות. כל כך התרגלנו שהבעיה היא שלנו בלבד, עד שאפילו בצה"ל הודיעו לפני כשנתיים על כוונה לחלק לחיילות את גלולות הבוקר שאחרי, אלה שמונעות את קליטת הביצית, לטובת מי שלא לקחה גלולות בזמן ובכל זאת עשתה סקס. למה צה"ל לא מחלק קונדומים, כדי שי היו זמינים לפני האקט, וגם יגנו על חיילים וחיילות מפני מחלות מין? מפני שאמצעי המניעה נתפסים כתחום שהוא באחריות האישה.
ריבונות מוחלטת על הגוף
ד"ר רוני הלפרן מהחטיבה ללימודי נשים ומגדר באוניברסיטת תל אביב, לא רואה כאן בעיה. "אני מודה לאלוהים על המצאת הגלולה", היא אומרת. "אני רוצה ריבונות מוחלטת על גופי. אני מעדיפה לקחת אחריות בעצמי ולבדי, ולא להיות תלויה ברצונו של מישהו אחר או ביכולותיו. כל אמצעי המניעה טובים בעיניי, ולא אכפת לי שהם מטילים עליי את כל האחריות, כל עוד אני יכולה ללמוד איך להפעיל אותם, והם לא מקודדים ערכית כמשהו לא מוסרי או בזוי".
מה דעתך לגבי המחקרים הרבים שטוענים שלגלולה יש תופעות לוואי מזיקות והשפעות לטווח ארוך?
"כל עוד המידע הזה זמין לנשים והן יכולות להחליט מה מתאים להן, זה בסדר. בעיניי זה נפלא שאנחנו לוקחות אחריות מלאה על חיינו, על ניהול חיי המין שלנו, על הפגישות שלנו עם הווסת. תופעות לוואי וכימיקלים יש גם במזון שאנחנו אוכלות - הכול מרוסס, מעובד, מועשר. מחובתנו להבין מה אנחנו צורכות ולהחליט".
הטענה המרכזית נגד הגלולה אומרת שהיא הפכה אותנו מיצורים שחוששים ליהנות ממין ליצורים שחייבים להיות זמינים מינית תמיד, כי אין לנו "תירוץ" להימנע כשאנחנו לא רוצות.
"זה נושא מורכב, שתלוי רבות במה שאנחנו אומרות לעצמנו. אני חושבת שבסיכום הכללי, אין לנו אפשרות לוותר על הגלולה, כי לאן זה יחזיר אותנו? אני מעדיפה להתמודד עם ציפיות חברתיות מאשר לאפשר בעלות משותפת למישהו על החלטות שקשורות לגוף שלי בלבד".
ואיפה הגלולה לגבר?
המצב בישראלסקר על בנים, בנות וגם אמהותדפנה לוילקראת יום אמצעי המניעה הבינלאומי שיתקיים ביום שישי, 26 בספטמבר, נערך בארץ סקר ראשון מסוגו, שבדק את ההתנהגות המינית והשימוש באמצעי המניעה בקרב נערות ואימותיהן. עיתון לאשה מגיש: על הסקר, חשיבות המניעה ומצב ההפלות הישראל
אבל איך קרה שהגלולה נותרה בודדה כל כך, ובמהלך כמעט חמישים שנותיה לא הצטרפה אליה על המדף גם גלולה לגבר? דיבורים על כך היו ויהיו, אבל ציבור הגברים מעולם לא התלהב מנטילת הורמונים שישנו משהו במערכת הפריון שלו. קל לדמיין איזו חרדה תתקוף גברים שרמת הטסטוסטרון שלהם, למשל, תרד. מה עוד שייצור הזרע הוא עניין יומיומי, לעומת הביוץ החד חודשי שלנו. ונדמה גם, שהתשובה לשאלה הזו פשוטה במיוחד: אנחנו לא נסמוך עליהם. מאחר שהם לא עלולים להיכנס להיריון אם ישכחו לקחת גלולה, רובנו מעדיפות לקחת את העניינים בידיים.
צעירים נזהרים
מחר, בשבת 26 בספטמבר זהו יום אמצעי המניעה הבינלאומי. מטרתו היא לשפר את המודעות, בעיקר של בני הנוער ביחס לאמצעי מניעה ולמין בלתי מוגן, המוביל להריונות בלתי מתוכננים ולמחלות המועברות במגע מיני. זאת במסגרת קמפיין עולמי שנתי שיצא לדרך משנת 2007.
השנה הוקם אתר אינטרנט ייעודי לבני נוער וצעירים בגילאי 15-19 במטרה לספק מידע מהימן ואמין בנושאים של יחסי מין , מיניות , מניעת היריון והגנה מפני מחלות מין, וכן הופקה חוברת עם מידע שתופץ לבני הנוער במהלך החודש.
חברת באייר שרינג פארמה, המייצרת את הגלולה יסמין, מימנה את הקמפיין וגייסה ידוענים ודוגמניות, שנרתמו על מנת לקדם את הנושא ולהוות מודל חיובי לבני נוער. קלי אוסבורן היא הפנים שמובילות את הקמפיין העולמי, ובישראל נבחרה הדוגמנית יוליה שטנר לפרזנטורית של יום אמצעי המניעה.
קלי אוסבורן עם הלוגו של הקמפיין והאתר (צילום: יח"צ)
יוליה שטנר. נבחרה לקדם את המודעות של הנוער הישראלי
