אל תראו לנו את הקלטת
תמונת נחשון וקסמן - מפוחד תחת קנה הרובה של שוביו עוד מרצדת מול עיני כשאני חושב על גלעד שליט. הם יחככו ידיים בהנאה למראה ההיסטריה שתשתולל כאן אם ישדרו את הקלטת
ראש הממשלה, שר הביטחון - עשו לנו טובה, אל תחשפו את גלעד שליט. כאשר ישחרר החמאס את הקלטת שלה מחכים בישראל בכיליון עיניים כבר שלוש שנים, אסור לחשוף אותה לציבור.
לומר זאת כעיתונאי זה "לנסר את הענף"..."לירות ברגל"..."לחטוא למקצוע". אבל הבטן אומרת שגלעד לא צריך להיחשף בשעותיו הקשות. תמונת נחשון וקסמן ז"ל קשור, מפוחד, מבוהל, תחת קנה הרובה של שוביו, עוד מרצדת מול עיני כשאני חושב על גלעד ועל העובר עליו בשבי. ובעיקר אני חושב על שוביו שיחככו ידיים בהנאה למראה ההיסטריה שתשתולל כאן.
אל תחשפו את הקלטת. למען משפחתו. למענו. למעננו. מצבו הגופני ומצב רוחו חשובים מאוד למשפחתו ולנושאים ונותנים על גורלו. אותנו הם רק בגדר "מעניינים".
את החמאס תשמש הקלטת הזאת להמשך מלחמת התעמולה על חוסנה של החברה הישראלית. המשך ישיר של נאום קורי העכביש, של תרגיל מתיחת משפחות גולדווסר ורגב לגבי גורל בניהם. כותרות העיתונים שלנו יזכו ללגלוג הקבוע בצד הפלסטיני, שידורי הטלוויזיה שלנו יענגו את הנייה ושריו. חאלד משעל ירקוד בדמשק ומוחמד ג'עברי יתכנן כבר עכשיו את החטיפה הבאה.
מעבר לכך, עלינו לזכור את שבויי מלחמת יום הכיפורים. רק בשנים האחרונות הם נחשפים לאיטם במשדרי תעודה מוקפדים וזהירים. מספרים על העינויים, על מחשבות ההתאבדות, על ההשפלות, על הייאוש, על טירוף הדעת על הלם הקרב שמלווה אותם מאז ועל לילות של סיוטים שחוזרים אליהם שוב ושוב. אילו היינו רואים אותם אז בבית הכלא המצרי או הסורי, האם זה היה על דעתם? האם היו מוכנים להיחשף בשעתם הקשה? רבים מהם ביקשו להצטלם בעת השבי, כדי שקרוביהם ידעו כי הם חיים. זה מה שחשוב למשפחת שליט ולשם כך גם תגיע הקלטת לידיהם. אבל אסור שהיא תשמש למטרות אחרות.
סבלו של גלעד ישרת רק את תעמולת החמאס ואת הלחץ הנמשך על ממשלת ישראל לגבי מחיר שחרורו. כל מכתביו של גלעד ופרסומי קולו עד כה מעידים כי היה נתון תחת לחץ שוביו ואמר את מה שנדרש לומר, כנראה כשנשק מכוון אל ראשו. האם הציבור בישראל ובעולם צריך להעמיד את גלעד שליט גם במבחן החשיפה הציבורית? כיצד הוא נראה, מתנהג ומחזיק מעמד בשבי? כוח הסבל נדרש לו לעמוד מול שוביו ולשמור על שפיותו, הוא לא חייב בשעה קשה זו גם להציג את פחדיו מפני המוות, או את אימת החשש שלא יחזור, קבל עם ועולם.
ככל שזה תלוי בצד הישראלי, חשוב לשמור על חיסיון מצבו. הוא מצוי עדיין במצב מלחמה. אילו היה במבצע צבאי לא היה הרמטכ"ל מאפשר לחשוף צילומים מהמבצע ממש בעת שהוא מתנהל. לא היו מאפשרים לחשוף את פציעות החיילים בשידור טלוויזיה אלא לכל היותר את הפינוי המוסק שלהם לבית החולים לאחר שכוסו בשמיכה וקיבלו טיפול רפואי. גלעד מצוי ממש בסיטואציה הזו. פצוע, שבוי, במלחמה של שלוש שנים. אין לחשוף אותו כך.
סביר להניח שהחמאס ישחרר את הקלטת בעצמו לכלי תקשורת זרים ואלה ישדרו את התמונות. אם אכן כך יקרה ראוי היה שעורכי התכניות והעיתונים בישראל ימקמו את החשיפה בהקשר הנכון. יחשפו את התנאים האנושיים שבהם מוחזקים מחבלי החמאס בבתי הכלא בישראל, לעומת מצבו של גלעד, ואת הניסיון של חמאס לבצע פשע תעמולתי על גבו של שבוי מלחמה.
