שתף קטע נבחר

שמרו על הערבים הישראלים

למרות שהאוכלוסייה הערבית מגדירה עצמה כפלסטינית, היא חלק בלתי נפרד מהמדינה. אם ישראל תזנח את הרעיון, היא תשלם מחיר כבד

בפעם הראשונה מאז קום המדינה הודיעו נציגי סגל דיפלומטי זרים, שבכוונתם להשתתף בתהלוכת מחאה של ערביי ישראל לציון תשע שנים למהומות אוקטובר 2000. רק בעקבות פניות של נציגי המדינה לשגרירויות הזרות, פניית השר ברוורמן לנציגי ועדת המעקב וההד התקשורתי, בוטל לבסוף המהלך.

 

השתתפות דיפלומטים זרים באירועים שמקיימים האזרחים הערבים בישראל, היא תפנית ביחס המדינות הזרות אליהם.

 

בעשור האחרון אנו עדים לתופעה של התחזקות הזהות הפלסטינית והיבדלות מהזהות הישראלית בקרב אזרחי ישראל הערבים. הם נוקטים בצעדים מקבילים במטרה להפוך את ישראל למדינת כל אזרחיה, להכיר בזכויותיהם הלאומיות ולהשיב את העקורים לכפריהם. מימושם של צעדים אלה, עלול ליצור קנטונים פלסטיניים לאומיים בתוככי המדינה.

 

ועדי העקורים לדוגמה, משתתפים בקונגרסים בנושא הפליטים הנערכים בעידוד האו"ם ויוצרים קשרים עם ארגוני זכויות אדם אירופאים לצורך הפעלת שדולות לחץ על ישראל.

 

כך גם תובעת עמותת "זוכרות" מהמדינה להכיר בזהות הפלסטינית של הכפרים הנטושים בתוככי ישראל, ולהשיב אליהם את יושביהם המקוריים. ודוגמה נוספת לכך אפשר למצוא בכנס שערכו ארגונים פלסטיניים בקופנהגן, שקראו להקים קרן למימון השיבה ולהפעיל לחץ על ארה"ב ועל האיחוד האירופי להתערב בנושא.

 

מחזיק תיק העקורים והפליטים באש"ף, עבד אל-רחמן, טען בעבר כי האזור בו שכנו רוב הכפרים הערביים ואינו מיושב בכמות קריטית של יהודים - הגליל והנגב - הוא כר מתאים לקליטת הפליטים.

 

נציגי ועדת המעקב, תנועת בל"ד, וגם התנועה האסלאמית הצפונית, שואפים לכך שבסופו של דבר, ערביי ישראל ישיגו אוטונומיה לאומית מלאה. התנועה האסלאמית לפלגיה השונים רואה באדמת ישראל חלק מאדמת פלסטין המקודשת, שמרגע שהפכה לחלק מאדמת האיסלאם, סופה שתשוב, במוקדם או במאוחר, לשליטה מוסלמית. הפלג הדרומי סבור כי יש לעשות זאת באמצעות השתתפות בבחירות, בנועם מילים ובהידברות, ובצורה הדרגתית, בעוד שלעומתו, הפלג הצפוני בראשות השייח ראאד סלאח סבור כי כל הכרה בקיומה של הישות הציונית ובריבונותה כמוה ככפירה בעיקר.

 

ב"מסמך החזון" שהפיצו ב-2006 הגורמים המרכזיים בחברה הערבית בישראל ובראשם ועדת המעקב ומועצת הרשויות המקומיות הערביות, מפורטים צעדים אופרטיביים להכרה בזכויות המיעוט הערבי ולהפיכתה של ישראל למדינת כל אזרחיה, תוך שמתקיים יחס שווה בין המרכיבים הפלסטיניים והמרכיבים היהודיים של אוכלוסייתה.

 

בעקבות בג"ץ קעדאן נפגעה יכולתה של המדינה להקצות קרקעות להקמת יישובים יהודיים בעזרת הסוכנות היהודית. כעת דורשים הם להמשיך במלאכה, ולהביא לביטול אופייה הציוני של המדינה, באמצעות ביטול ההכרה שלה במוסדות הציוניים (הסוכנות היהודית, קק"ל). במקביל, הם שואפים לכך שישראל תיסוג מכל השטחים, תממש את זכות השיבה ותקים מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים. כך, סוגיית ערביי ישראל הופכת לאט לאט להיות חלק בלתי נפרד מהאסטרטגיה הכוללת לפתרון הסוגייה הפלסטינית.

 

הדרישה להכרה באזרחים הערבים כבמיעוט לאומי, כפי שדורשת תנועת בל"ד, תוביל לדרישות אירידנטיות מצדם ולדרישה לספח למדינה פלסטינית עתידית כל שטח שיוכר כערבי. בדרישה זו אין מבדילים בין יישוב או שכונה ערבית ובין אתר דתי או היסטורי. לבסוף ייתבע כל מקום בעל זהות פלסטינית ערבית.

 

בעוד הוויכוח הציבורי בישראל נסוב סביב החזרה לגבולות הקו הירוק, רוב מדינות העולם מכירות באופן רשמי בישראל של גבולות הצעת החלוקה מנובמבר 1947, שירושלים ורובו של הגליל אינם חלק מהם. לכן אגב השגרירויות הזרות ברובן אינן שוכנות בירושלים.

 

העולם גם מכיר בהחלטה 194 של האו"ם העוסקת בזכותם של הפליטים והעקורים לשוב למקומות יישובם בגליל, בנגב ובמשולש. ולכן, מימושה של זכות השיבה בשטחי ישראל הריבונית אינו אופציה תיאורטית בלבד. רוצה לומר שמימושה של זכות השיבה בעכו, חיפה, רחובות או מושב בן עמי הוא אפשרי בהחלט.

 

על ישראל להבהיר בצורה נחרצת שעניינים הקשורים לערביי ישראל הם עניין פנימי שאינו חלק מהסכסוך הישראלי-פלסטיני. למרות שהאוכלוסייה הערבית מגדירה עצמה כפלסטינית, היא חלק בלתי נפרד מאוכלוסיית המדינה, שיישוביה היו ויישארו חלק אינטגרלי משטחי ישראל הריבונית, ולכן ישראל לא תסכים להתערבות זרה בענייניה. אם נסכים לה, אנו עלולים להתעורר למציאות שבה גבולותיה של המדינה מקוצצים וזכות השיבה ממומשת.

 

ד"ר יחיאל שבי, מזרחן המתמחה בסכסוך הישראלי-פלסטיני

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
עצרת מחאה בעראבה
צילום: זום אאוט הפקות
יחיאל שבי
מומלצים