רווקה - הכיני את עצמך לקראת החורף
מי שמעשן שתי קופסאות ביום רושם שהוא מנסה להפסיק, גרוש/ה בלי ילדים מחשיב את עצמו רווק לכל דבר ועניין, כולם תמיד מרוויחים מעל הממוצע, כאילו אין אבטלה בארץ, כולם משכילים מאוד, אף אחד לא מחפש סטוצים, כולם כבר לא משחקים משחקים, והכי חשוב, כולם מחפשים אותך!
פעם הייתי ממש מתרגשת מכל דייט ודייט, היום הבנתי שזה ממש מעייף להיות דייטרית. יש אנשים שפיתחו תיאוריות בנושא, קוראים ספרים, עושים סטטיסטיקות. יש כאלה שהפכו את הנושא לעיקר עבודתם, יש כאלה שכבר נותנים טיפים לאחרים. הכי מדליק זה אלה שמצאו איך לחסוך זמן וכסף ולהגיע לכמה שיותר תפוקה במינימום משאבים: קבלו את הספיד-דייט!
ערב אחד, 16 רווקים ורווקות נואשים למצוא דייט לחורף, משלמים 150 שקל בממוצע. זה כדאי מאוד: שמונה דייטים במחיר כזה, ואחרי הכל, שבע דקות אכן מספיקות כדי לדעת אם זה שמולך בעל פוטנציאל לערב נוסף או לא. משהו כמו מרכז הערכה לפנויים פנויות.
כולם נורא מתבאסים מזה שהרומנטיקה פסה מן העולם
הדבר הכי יפה ששמתי לב אליו היה שלרוב הבחורים הנבוכים שעברו ליד שולחני היה דפוס מאוד דומה: כולם נמצאים בערב כזה פעם ראשונה בחייהם (כן בטח) וכולם נורא מתבאסים מזה שהרומנטיקה פסה מן העולם. כולם מחפשים את הבחורה הפשוטה, "אולד פאשן". ואני שואלת - איך תמצא אותה כאן? אתה נמצא במקום הכי מכני שיש, רומנטיקה בטוח לא קיימת בשבע דקות שבהן אינך יודע אפילו את מי אתה עתיד לפגוש. וכמו שאני עשיתי טובה למירב והגעתי מפני שלא היו מספיק בנות, אני בטוחה שלפחות עוד חמישה אנשים משתוקקים שהשעתיים המייגעות יסתיימו כבר...
למרות סלידתי המוצהרת מכל נושא הדייטים האלה החלטתי לצאת השנה למרדף יחד עם עוד מיליון בנות 29 תל אביביות שמחפשות אהבה. כמו כל דייטרית מתחילה, רכשתי אופניים חדשים והתחלתי לדווש בשדרות רוטשילד, עד מהרה הבנתי שחוץ מליפול פעם אחר פעם ולחייך במבוכה לכל מי שעובר הדבר היחיד שאני משיגה כאן הוא כאב עצום במפשעות, זיעה מיותרת ורצון עז להשאיר את האופניים בסוף הירידה כדי שמישהו אחר יעלה אותם חזרה. לאופניים היתה תוחלת חיים של חודשיים בדיוק, מתוכם עשרה סיבובים בשדרה לכל היותר.
לפני שנרשמים לכל אתרי ההיכרויות יש עוד מוצא – לאמץ כלב. כאן ההישגים היו כבר קצת יותר מרשימים, ואפילו יצאתי למספר נחמד של דייטים, שם גיליתי את תופעת ההורות ההזויה - בעלי הכלבים נוטים לדבר ללא הרף על כלבם הצעיר, על פעלוליו ועל חוכמתו הבלתי נלאית, ואת לפעמים לא בטוחה עם מי את יוצאת, עם הכלב או בעליו?
אחרי הדייט העשירי החלטתי על שביתה. הבנתי שכנראה עדיף לא לחפש, אולי זה יבוא לבד, ידפוק לי בדלת ויגיד: הנה הגעתי, אני החצי השני שלך, איפה אפשר להניח את המזוודה?
השביתה החזיקה מעמד בדיוק כמו הדיאטה שלי - חודש שלם. שני זוגות אופניים, שני קילו פחות, שתי כלבות והמון ציניות.
אחר כך מתחילה מסכת השקרים של השאלון המפורסם
ואז הגעתי שוב לאזור הדמדומים, אתרי ההיכרויות. בוחרים תמונה שמשדרת כמה את סקסית, ושלא יראו את הקילוגרמים המיותרים. יש כאלה ששומרים על המסתורין ושמים משקפי שמש, יש את אלה שרושמים שהם ממש לא פוטוגניים ובמציאות הם הרבה יותר יפים, ויש את אלה שממש משקיעים ומצטלמים בסטודיו. אחר כך מתחילה מסכת השקרים של השאלון המפורסם. טוב, נו, לא שקרים, "עיגולי פינות"- מי שמעשן שתי קופסאות ביום רושם שהוא מנסה להפסיק, גרוש/ה בלי ילדים מחשיב את עצמו רווק לכל דבר ועניין, כולם תמיד מרוויחים מעל הממוצע, כאילו אין אבטלה בארץ, כולם משכילים מאוד, אף אחד לא מחפש סטוצים, כולם כבר לא משחקים משחקים, והכי חשוב, כולם מחפשים אותך! את זאת שתשנה להם את החיים.
סיימתי לענות על השאלון המייגע ועכשיו להתלבטות: לעשות מנוי או לא? לשלם על שלושה חודשים, או חודש בחודשו? כמו כל רווקה בעלת ביטחון עצמי גבוה את מתחילה ללא מנוי - שיפנו אלייך ולא ההפך. מהר מאוד את מתייאשת ורוכשת מנוי, אבל לחודש אחד, כי הרי בטוח תמצאי את אהבת חייך, והרי יש בערך 20 אתרים (לא משנה שכולם רשומים בכולם). עכשיו לוחצים "אישור". ואפשר להתחיל.
העיקר לא להגיע לסילבסטר לבד
פרויקט הכן עצמך לחורף עומד בפתח. את מבינה שהכי חשוב זה להיות כל הזמן אונליין, להתכתב עם כמה שיותר, מכינה נושאי שיחה שונים, קונה בגדים חדשים, מייצרת מציאות חדשה, לומדת לקחים, יוצאת יום אחרי יום, לפעמיים אפילו פעמיים ביום, עושה הכל - העיקר לא להגיע לסילבסטר לבד. הרי את יודעת, בדיוק כמו שאר הרווקים והרווקות, שהנשיקה של חצות היא הסימן אם הצלחת או לא. וכולם מגיעים לקו הסיום עם לשון בחוץ, עייפות בלתי הגיונית ורצון עז לקבל את פרס הניצחון - את זה שיהיה איתך בלילות החורף הקרים וייצא מחייך בדיוק כשיתחיל להתחמם מעט.
כי כולנו יודעים שלהיות דייטר הפך להיות מקצוע שלא מביש בעליו. בלעדינו בעלי בתי הקפה, אתרי ההיכרויות, השדכנים, המסעדות, כולם למעשה היו פושטים רגל מזמן. אנחנו בסך הכל עוזרים לכלכלת המדינה.
האימייל של מאיה
