לאן חותר השייח סלאח?
הוא דורש להכיר בזכויות המוסלמים בירושלים, אך בה בעת שולל כל זכות היסטורית או דתית של העם היהודי בעיר ובארץ ישראל כולה, ומטיף לג'יהאד לחיסולה של המדינה
הפרות הסדר בהר הבית בשבוע האחרון מיקדו את תשומת הלב הציבורית בתנועה האיסלאמית בישראל ובמנהיגה השייח ראאד סלאח, שנעצר בחשד להסתה ולהמרדה. שרים קראו להוצאת התנועה מחוץ לחוק, וח"כ כרמל שאמה (ליכוד) אף טען כי "אין הבדל בינו לבין בן-לאדן". מנגד, טוענים סלאח והתנועה האיסלאמית, שישראל פוגעת בשיטתיות ובמתכוון בחופש הדת של המוסלמים בירושלים בכלל ובמסגד אל-אקצה בפרט, ותובעים ממנה לכבד את זכויות המוסלמים.
האם התנועה האיסלאמית כנה בדרישתה להכרה בזכויות המוסלמים במסגד אל-אקצה, או שמא מדובר בארגון קיצוני חתרני הפועל למוטט את מדינת ישראל? עיון במשנתו של סלאח מגלה, כי מתחת למעטה של מאבק לשוויון ולהכרה בזכויות המוסלמים באל-אקצה, ניצבת תפיסה דתית איתנה שאינה מדברת כלל על שוויון זכויות לכל הדתות, אלא שוללת באופן נחרץ כל זכות היסטורית או דתית של העם היהודי בירושלים. בית המקדש, לדידו של סלאח, לא היה ולא נברא והוא בגדר פיקציה היסטורית שהמציאו היהודים.
את הכותל המערבי הוא מגדיר כחלק אינטגראלי של מסגד אל-אקצה, בעצם קיומם ונוכחותם, הכותל המערבי או העיר העתיקה ככלל "מטמאים" - כך בלשונו - את המקומות הקדושים לאיסלאם. לשון הטומאה בה בוחר סלאח משמשת קוד הרומז לשאלת הדרך בה המוסלמים צריכים לנקוט כדי למנוע את "חילול הקודש".
סלאח אינו טוען לבעלות מוסלמית על ירושלים בלבד. לתפיסתו, "בית אלמקדס", היא ירושלים, וקצוותיה ("אכנאף") הן כולן שטח הקדש מוסלמי אשר חייב להיות משוחרר מידי הכובש הזר ולעבור לשליטה בלעדית של המוסלמים. במילים אחרות, עצם קיומה של ישראל בחלק כלשהו משטח פלסטין ההיסטורית הינו בלתי לגיטימי ביסודו.
הפתרון לבעיית ירושלים ולבעיה הפלסטינית בכלל, סבור סלאח, נמצא בליכוד כוחות איסלאמי אליו הוא מטיף בשיטתיות ובהפעלת לחץ "בכל המישורים" על ישראל. הוא מייחד לחכמי הדת המוסלמים ברחבי העולם תפקיד חשוב בפעולה ההכרחית להעיר ולהניע את הציבור המוסלמי לפעולה למען שחרור ירושלים ומסגד אל-אקצה. את כוונותיו ארוכות הטווח מבהיר סלאח בקריאה להקים חליפות אסלאמית שתבטל את פיצול העולם האסלאמי למדינות ובבחירת ירושלים כבירתה של החליפות.
דינה של ישראל בחזון הזה הינו להיעלם מהמפה ולהיות מוחלפת בשלטון איסלאמי השולט בהתאם לשריעה (ההלכה האיסלאמית). במילים אחרות - סלאח מעוניין לראות מציאות בה כוחות האיסלאם מצליחים להכריע צבאית את ישראל. הוא מזהיר את שלטונות ישראל מפני מלחמת דת כתוצאה מפעולותיה בירושלים, אך משתמע מדבריו שאזהרתו היא שאיפתו.
ישראל אינה התחנה הסופית במשנתו. היא רק שלב אחד במימוש החזון האיסלאמי הגלובאלי. תפיסת עולם סדורה לו באשר לחזון ההשתלטות האסלאמית על הנצרות, אירופה והמערב בכלל. בסדרת מאמרים שפרסם מסביר סלאח, כי ההיסטוריה צועדת על פי נבואות האיסלאם לקראת כינונה של "החליפות העולמית שבירתה ירושלים", אשר תהיה "השלב האחרון בהיסטוריה של האומה האיסלאמית עד אחרית הימים". בתקופתה של החליפות יופיעו סימני הגאולה ובהם הופעת האימאם המושיע ("אל-מהדי") ותתקיים הלכה למעשה גם המסורת האסלאמית המדברת על השמדתם הפיזית של כל היהודים (חדית' האבן והעץ). הגאולה השלמה תתאפשר, לדבריו, רק לאחר מימוש נבואת מוחמד שתצא לפועל בהכנעת הנצרות ובכיבושן מחדש של שלוש הערים ירושלים, איסטנבול ורומא בירת איטליה ומשכן הוותיקן.
הנה כי כן, שחרור ירושלים (במלחמה או בשלום) בידי כוחות האיסלאם לא יביא לשיטתו של סלאח (העולה בקנה אחד עם זו של חמאס, האחים המוסלמים ואל-קאעידה), לשלום עולמי או לדו-קיום עם העם היהודי בפלסטין. אדרבא, יהא זה רק צעד ראשון להכרזת הג'יהאד הכולל נגד הנצרות והכופרים בכלל. ליהודים צפוי בהקשר זה דין השמדה מוחלטת (ג'נוסייד) בידי המוסלמים. קריאותיו המתלהמות לעולם המוסלמי של סלאח לשחרר את ירושלים כמימוש לנבואת האיסלאם, אוגדת בתוכה את כל המשמעויות המגולמות בחזון אחרית הימים האיסלאמי. בקרב המוסלמים היא עשויה להיתפס כקריאה לג'יהאד נגד ישראל.
יהונתן דחוח-הלוי, חוקר בכיר ועמית במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה ומנהל המחקר ב-Orient Research Group
לפנייה לכתב/ת 
