שתף קטע נבחר

הכי מטוקבקות
    זירת הקניות
    תל-אביב של מעלה
    בשנות השיא פעלו בה 400 בתי כנסת תוססים, אולם הגירה שלילית והזדקנות רוקנה בתי כנסת, בתי ספר דתיים וסניפי בני-עקיבא בעיר העברית הראשונה. באחרונה מדווחים פרנסי העיר על מגמת התחדשות - "יש פה כמות שיעורים כמו בני-ברק", אומרים במועצה הדתית. ומה צופן העתיד?

    הרבה דברים נאמרו על העיר העברית ראשונה, תל אביב - שהיא בועה, והיא עיר ללא הפסקה, ושאין בה חניה, אבל בין שלל נושאי השיחה על העיר כמעט ואינם מוזכרים הדתיים שבחרו לגור בה. אבל 100 שנה לתל אביב. זה גם 100 שנים של בתי כנסת, ישיבות, בני עקיבא, בתי ספר של ממ"ד ושיעורי תורה. כל אלה יקבלו ייצוג במופע "תל אביב של מעלה" שיעלה הערב (ד') במוזיאון תל אביב בו יגוללו את סיפור חיי הדת בעיר.

     

    הציבור הדתי של תל אביב הוא אולי לא הבולט ביותר בעיר, אבל ביאליק הנהיג בה את מסורת "עונג שבת" שהפכה ללהיט בתקופת טרום המדינה; הרבנים החשובים ביותר קבעו בה את חצרותיהם ובשנות השיא פעלו בה 400 בתי כנסת של כל העדות והזרמים. בשנות ה-90' הגירה שלילית לצד הזדקנות של האוכלוסיה גרמה להתרוקנות בתי כנסת גדולים ולירידה דרסטית במספר התלמידים בבתי ספר הדתיים בעיר. יחד עם זאת, בעשר שנים האחרונות נרשמת התאוששות מרשימה ואם במרכז שוסטר ברמת אביב הוקם מקווה וקולנוע גורדון הפך לבית כנסת זה אומר שבבועה יש מקום לכולם.

     

    באדיבות חיים גליס

     

    "נכון שצעירים דתיים עזבו את העיר", אומר ל-ynet אלדד מזרחי, יו"ר המועצה הדתית של תל-אביב, "אבל אנחנו רואים פה בשנים האחרונות תהליך של התחדשות. התגבשו פה קהילות חדשות שהביאו לפעילות דתית מחודשת ולפריחה. יש לנו ישיבת הסדר, גרעינים תורניים,

    המון ארגונים כמו ערכים, שורשים ומודעות שעוסקים ביהדות. ראש יהודי הקים פה קהילה, קבוצה של עולים דתיים מצרפת התמקמו כאן. יש את הגרעין התורני ביפו. את בתי הכנסת שהתרוקנו בעבר בשל הזדקנות ועזיבה ממלאים עכשיו קהילות חדשות. נכון שיש בתי כנסת במרכז העיר שמתקשים להשלים מניין, אבל גם שם כבר חלק מהמניין הם אנשים חדשים. יש פה משהו שהוא יותר מטרנד, יש פה תהליך שקט של התקרבות ליהדות. יש פעילות תורנית מגוונת. אם תראי את לוחות המודעות המפרטים את השיעורים שניתנים פה תחשבי שאת בבני ברק. נכון שזה נבלע בעיר, אבל במקביל מתקיימת פה עיר ללא הפסקה גם במובן הרוחני"

     

    המדד הכי טוב לעניין הם כמובן הילדים. במועצה הדתית מדווחים כי בשנים האחרונות בכל שנה נפתח בין גן דתי אחד לשניים ואפילו בית הספר הממלכתי-דתי מוריה, שמספר התלמידים בו ירד, החזיר לאחרונה עטרה ליושנה. " מספר התלמידים בבתי הספר של ממ"ד עולה משנה לשנה", טוען מזרחי, "יש לנו עשרות גני ילדים של החינוך הממלכתי דתי, שזה

    מספר מאוד מרשים וכמובן שיש עוד מוסדות חינוך של החינוך העצמאי".

     

    ובינתיים מוקדי הכח של הכיפות הם בדרום העיר. ועל אף הסערה שעוררה קהילת חב"ד שהתיישבה בצפון הישן, בשכונות המבוססות הם עדיין מיעוט בולט. "האזור הדתי הכי תוסס זה באופן ודאי דרום תל אביב", מבהיר מזרחי, "יד אליהו, שכונת שפירא, תל כביר. לעומת זאת בשכונות החדשות בעבר הירקון אין ספק שיש מקום להרחיב את הפעילות. בכל רמת אביב יש 60 אלף תושבים ועד לאחרונה לא היה שם מקווה עד שחב"ד הקימו מקווה במרכז שוסטר על יד הסופר פארם. בכל מקרה אנחנו יודעים שהמבחן האמיתי יהיה לאורך זמן אם הקהילות החדשות יקבעו את מקומם בעיר לתמיד". 

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    מומלצים