קונצנזוס מוחלט בישראל: גולדסטון מוטה
- אבל כמה תומכים בהחלטה להחרים את הוועדה מטעם האו"ם? מדד המלחמה והשלום
הוויכוח הבינלאומי והאזורי סביב דו"ח ועדת החקירה בנוגע למבצע "עופרת יצוקה" בראשות השופט גולדסטון משך ככל הנראה את תשומת הלב של הציבור היהודי בישראל, אך הרבה פחות את תשומת הלב של הציבור הערבי. כך, 61% מהמרואיינים היהודים - לעומת רק 22% מהערבים - ענו כי הם יודעים מהי המסקנה העיקרית של הדו"ח.
בקרב המרואיינים היהודים, שהשיבו כי המסקנה העיקרית ידועה להם, קיימת תמימות דעים כמעט מלאה (93.5%) וחוצת מחנות פוליטיים כי הדו"ח היה מוטה נגד צה"ל. עמדה זו עולה בקנה אחד עם ההתנגדות הרחבה וחוצת המפלגות - 79% מכלל הציבור היהודי - לקביעה של דו"ח גולדסטון כי במהלך מבצע "עופרת יצוקה" צה"ל ביצע פשעי מלחמה. שלא במפתיע, בציבור הערבי רק 5% התנגדו לקביעה זו של הוועדה.
בניגוד לקונצנזוס באשר לתוכן הדו"ח, הציבור היהודי חלוק בשאלה האם החלטת ממשלת ישראל שלא לשתף פעולה עם ועדת גולדסטון הייתה מוצדקת או בלתי מוצדקת: 46% חושבים שההחלטה הייתה מוצדקת, 20% שהיא לא הייתה מוצדקת, כנראה בגין ההערכה כי שיתוף פעולה עם הוועדה היה יכול לרכך את מסקנות הקשות שלה נגד צה"ל, ו-34% אינם יודעים. בציבור הערבי רק 6% חושבים שההחלטה הייתה מוצדקת, 22% שהיא לא הייתה מוצדקת ולרוב המכריע - כ-70% - אין דעה בנדון.
נושא אחרת שעמד החודש על סדר היום הציבורי הייתה הקלטת שהעביר החמאס
לידי ישראל ובה נראה גלעד שליט. מהממצאים עולה כי הרוב בציבור היהודי (50%) סבור כי העברת אינה מעלה ואינה מורידה את הסיכוי לשחרורו, לעומת 37% המאמינים שהיא מגדילה את הסיכוי ו-4% שהיא מקטינה אותו. בציבור הערבי הדעה השכיחה - 49% - היא שהעברת הקלטת מגדילה את הסיכוי לשחרור. 12% מהמרואיינים הערבים סבורים כי היא מקטינה אותו, וכרבע מעריכים כי ההעברה אינה משנה את סיכויי השחרור.
ומה באשר לחזון שתי המדינות כפיתרון לסכסוך? כשני-שלישים (64%) מהציבור היהודי תומכים בו, לעומת כשליש המתנגדים. אבל כשני-שלישים (60%) סבורים שהמשך הבנייה בהתנחלויות אינו מקטין את הסיכויים למימוש הפיתרון או מוביל בפועל למדינה דו-לאומית - רק כשליש חושש מתוצאה שכזו.
"מדד המלחמה והשלום", באחריות פרופ' אפרים יער ופרופ' תמר הרמן, ממומן על ידי תוכנית אוונס ליישוב סכסוכים וגישור באוניברסיטת תל-אביב. את הראיונות הטלפוניים ביצע מכון ב. י. כהן בהשתתפות 514 אזרחים, המייצגים את האוכלוסייה הבוגרת בארץ.
