כשאין ביניכם סקס טוב זה לא "זה". נקודה
יש שם בחוץ בחורים טובים. בחורים שלא מעניין אותם החשבון, גודל האיברים והמכונית. יש שם בחוץ בחורים טובים, שמנסים למצוא זוגיות רצינית. שבמהלך חיפוש זה, הם לפעמים קצת פוגעים, קצת מזייפים, אבל בסך הכל הכוונות שלהם טובות
המילים האלה באו מידידה טובה שלי, בחורה שמכירה אותי טוב ויודעת שאין בי פסיק או שבב של רצון להרע לאף אחת, בטח שלא לאחת עם פוטנציאל.
"אני לא אפגע בך..." אמרה תוך כדי ניסיון חיקוי (לא מוצלח!) של קולי וטון הדיבור שלי. "העיקר אתה זורק לבחורה הצהרות שווא", היא נענעה את ראשה בחוסר סיפוק וישבה מולי כאילו היא המורה המחנכת שלי. "מחפש קשר רציני... ציק ציק ציק". שוב, נענעה את ראשה תוך כדי ציקצוק בלשונה, מבטה בוחן את התגובה שלי.
אז מה קדם לזה בעצם? אתחיל בקצת רקע.
אני בחור טוב. יש שיחלקו עלי, אין לי מה לעשות בקשר לזה, אבל אני משתדל ללמוד מהטעויות שלי ולא לחזור עליהן, כדי שלא יהיו נוספים שיחלקו על דעה זו. רמות המוסר שלי גבוהות, ואני תמיד חושב על מה הצד השני היה עושה במקומי, איך היה מרגיש, ובהתאם לכך אני מקבל את ההחלטות שלי. א-ב-ל, למרות זאת, אני צריך לחשוב קודם כל על עצמי ועל מה שטוב לי. זו לא אנוכיות, זה בדיוק כמו שנכתב במגילת העצמאות של ארצות הברית: "שהרי כל בני האדם נבראו שווים, ויוצרם העניק להם זכויות שאין לקחת מהם, ביניהן: חיים, חירות והחתירה אחר האושר" (תרגום שלי, איתך הסליחה, הדוד סם). אז אני חותר לאושר שלי. לא על ידי רמיסה של אנשים אחרים, אלא בנסיונות להלך בין השברים, לא לפגוע ולא להיפגע.
אני לא נוהג להתחיל עם כל מה שזז
כאן אני מתחבר לדברי ידידה שלי הנ"ל, ולמקרה שקרה לי לא מזמן עם בחורה יקרה. פגשתי בחורה (לא להתרגש, זה קורה לכולנו). בחורה חמודה, מצחיקה ואיכותית. אני לא נוהג להתחיל עם כל מה שזז, אבל מכיוון שהיתה כימיה מהרגע הראשון, החלטתי לנסות את מזלי והצעתי לה לצאת איתי. בפעם השנייה היא נענתה (לא תרם לביטחון העצמי שלי...). אז יצאנו, והיה באמת נחמד וזורם וסיימנו, כמו הרבה דייטים בעברי, באוטו, מתמזמזים. היה כיף והיתה כימיה. הרבה כימיה. כימיה גבוהה של לימודים אקדמיים. ומכיוון שהיא מצאה חן בעיניי מאוד, לא העליתי אפילו את רעיון בילוי הלילה במשותף.
בדייט השני היה גם נחמד מאוד, אם כי עצור במידה, ובסופו של הדייט היא שאלה אם אני מבטיח שלא אפגע בה. אמרתי שאשתדל, ומכיוון שאני לא נוטה להבטחות שווא ואני אומר, על פי רוב, את כל האמת, הוספתי שאינני יכול להבטיח דבר. אבל עם חיוך מאוזן לאוזן.
מה זה לא אוהבת לק באוזן? מה?
בדייטים הבאים כבר העליתי את בילוי הלילה אצלי - וגיליתי רתיעה מצידה. לאחר שיחה כנה של "יחסינו לאן" לא רצינית של תחילת מערכת יחסים, היא נשארה ו... עם גודל הציפיה כך גודל האכזבה. הכימיה שהיתה נעלמה כלא היתה. הרגשתי שהיא לא אוהבת את מה שאני עושה (מה זה לא אוהבת לק באוזן? מה? גם לא ביס בטוסיק? קיבינימט!) ואני לא נהניתי ממה שהיא עושה (בחייאת, לא עם השיניים, אייייי). הכל היה מוזר, כאילו שני תלמידי תיכון בתולים נפגשו לסקס של פעם ראשונה.
אבל מזוכיסט שכמוני לא מוותר על משהו טוב ללא שני ניסיונות לפחות. לא אמרתי כלום. סקס יכול להשתפר במידה רבה, עם קצת אימון והרבה אמון בין שני בני זוג. בפעם הבאה שבילינו את הלילה יחד, נשברתי (לא רוצה שאני ארד לך???). אמרתי לה שאני חושב שכדאי שנסיים את היחסים האלה, כי הם לא יובילו לשום מקום. המילים, שלמשך דקה ארוכה כאילו ריחפו מעלינו באוויר וחיכו שהנורה תידלק ותאותת להן להיכנס לתוך אוזניה, שקעו בסופו של דבר. מילה אחת חתכה את המבוכה שחשתי.
"למה?" אמרה לחלל החדר, ודמעות החלו להיקוות בעיניה.
בחורה בוכה ממיסה אותי, אני לא מצליח להתרכז, רק רוצה ללטף ועובר למצב "ריצוי". נתתי לעצמי סטירה מנטלית ואיפסתי את עצמי. אני צריך לומר לה למה. אז אמרתי למה. הסברתי שאני לא מרגיש שיש בינינו משיכה, שהכל מוזר, שאחרי מספר דייטים מכובד היא לא מרגישה פתוחה ונינוחה איתי ושזה כנראה סימן מנבא רעות. הסברתי. באמת הסברתי. בלמתי את הדמעות שלה ברוחי ואמרתי את האמת. את מה שהרגשתי.
היא יצאה מחיי בטריקה מאחוריה, שהשאירה את ידית הדלת רטובה מדמעות שניגבה עם ידה.
ההיגיון שלי אמר שעשיתי את הדבר הנכון
למרות תחושת ההקלה, לא ישנתי בלילה. הרגשתי כאילו עשיתי משהו רע, למרות שההיגיון שלי אמר שעשיתי את הדבר הנכון. את מה שהכי טוב לשנינו.
בסוף השבוע הגיעה ידידתי ושמעה את קורותיי בשבועות האחרונים. המשפט שכתבתי בפתח הטור הזה היה הדרך המוזרה שלה לעודד אותי. בחורות נוספות הקרובות אלי שזכו לשמוע את הסיפור טענו גם הן שאני גבר טיפוסי ושהייתי לא בסדר. שאם הייתי מחכה ומשקיע יותר - היה נגלה בפניי עולם ומלואו.
אז אני מהרהר כאן בקול רם. כל הסיכויים שלא היינו מתואמים מינית. לכן, אם הייתי ממשיך את הקשר הזה עוד ורק אז נפרד, היה נגרם עוול גדול יותר, לא?
בדיוק כמותכן, בנות, גם לנו חשובים כל מיני דברים. דברים שעל פי הם אנחנו בוחנים אתכן. יש כאלה שמחפשים עבודה, כסף וסקס, ויש כאלה שמחפשים התאמה.
יש שם בחוץ בחורים טובים. בחורים שלא מעניין אותם החשבון, גודל הזין (או גודל הכוס), העקבים והמכונית. יש שם בחוץ בחורים טובים, שמנסים למצוא זוגיות רצינית. שבמהלך חיפוש זה, הם לפעמים קצת פוגעים, קצת מזייפים, אבל בסך הכל הכוונות שלהם טובות - אז אל תחזיקו את זה כנגדם. הם מנסים. הם אלה שלא נעלמים, אלא מסבירים למה זה לא "זה", כמו שכתבה הדס פרידמן.
ומה זה "זה"? "זה" זה השיחה, המבט, החיוך, הטוסיק, החזה, המגע, וגם... כן, אין מה לעשות, הסקס. כשאין סקס טוב זה לא "זה". נקודה. מצד שני גם סקס טוב לא אומר שזה "זה" (אוף. החיפוש הזה קשה!).
את ההסבר הזה נתתי לכל מי שרצתה הסבר להתנהגות ה"נלוזה" שלי. וכולן הבינו אותי בסוף. כולל זו שקראה לי נלוז.
אדם חכם פעם אמר לי "כשהסקס טוב, הוא מהווה 20 אחוז מהקשר. אבל כשהסקס לא טוב, הוא מהווה 80 אחוז מהקשר".
הבחורה הזו הראתה לי עד כמה הוא צדק.
לפנייה לכתב/ת 
