עולים: ברוסיה הבטיחו, כאן לאף אחד לא אכפת

מי יקיים בישראל את ההבטחות שניתנו לעולים בארץ מוצאם? בסוכנות היהודית ובמשרד הקליטה אמנם יודעים להתפאר במבצעי עלייה מוצלחים, אבל משפחות ששוכנעו לעלות לארץ מתלוננות בשיחות עם ynet על יחס מעליב וחוסר אכפתיות.

"ברוסיה הבטיחו והבטיחו, היחס היה מעולה, הם רצו שנעלה ונהפוך לחלק מהסטטיסטיקה מוצלחת. עכשיו לאף אחד לא אכפת", אמר ל-ynet איגור רוטמן, שעלה לארץ ביחד עם עשר משפחות צעירות של אקדמאים, במסגרת תוכנית מיוחדת של משרד הקליטה והסוכנות. לדבריו, "בסוכנות אומרים שהם כבר לא אחראים עלינו ובמשרד הקליטה טוענים שאינם אחראים על מה שהובטח על ידי הסוכנות".

כשהמשפחות הביעו רצון לעלות לארץ, שליחי הסוכנות היהודית הציעו להן לעלות במסגרת התוכנית "בית ראשון במולדת" ונתנו שורת הבטחות: מגורים בקיבוץ בצפון, לימודים באולפן ובית ספר לילדים - למשך

חמישה חודשים. התוכנית אמורה לכלול גם טיולי היכרות בישראל, תרגום של התעודות המקצועיות לעברית וסיוע בהכוונה מקצועית או לימודית.

המשפחות היו אמורות לעלות ארצה באפריל, ונאמר להן שבמסגרת תוכנית חדשה, "עלייה קהילתית", יוכלו לקבל מענק כספי. כשהגיעו לישראל בחודש מאי, תקציב המדינה עוד לא עבר ונאמר להם שאין מהיכן לממן את המענק ולסבסד את שאר ההבטחות.

כאשר שאלו לגבי התוכנית הראשונה שהוצעה להם, לאיש לא היו תשובות. פקידי משרד הקליטה אמרו שאין להם מושג מה הובטח להם על-ידי הסוכנות - ושם טענו מאידך כי העולים בישראל נמצאים בטיפולו הבלעדי של משרד הקליטה. העולים המיואשים שלחו מכתב לשרת הקליטה, סופה לנדבר, וליו"ר הסוכנות היהודית, נתן שרנסקי, אך טרם קיבלו תשובה.

איך מגיעים באוטובוס למשרד הקליטה?

"התנאי להשתתפות בתוכנית 'עלייה קהילתית' הוא גיל צעיר (עד 45) ושאחד מבני הזוג יהיה אקדמאי", מספר רוטמן. "בין היתר הבטיחו לנו לתרגם את התעודות שלנו לתעודות ישראליות כדי שנוכל להתחיל כאן בקריירה מקצועית או להמשיך באקדמיה. ארגנו לנו אוטובוס לחיפה כדי שנעשה את זה במשרד החינוך, אך שעה לפני היציאה מהקיבוץ, הנסיעה בוטלה. גם אם היינו רוצים לעשות את זה לבד, במשרד החינוך נאמר לנו שאין באפשרותם לקבל אותנו ללא ליווי. גם עוד לא למדנו עברית ברמה מספיק גבוהה".

לדברי רוטמן, התחושה היא ש"הביאו אותנו לכאן ופשוט שכחו אותנו. המערכות לא מתואמות ולא עובדות בשיתוף הפעולה". עולה אחר סיפר כי התקשר למשרד הקליטה ושאל את הפקידה כיצד ניתן להגיע למקום באוטובוס. היא ענתה שאין לה תשובה מכיוון שהיא עצמה מגיעה לעבודה במכונית. "איך היא עונה כך לעולה שנמצא שבועות ספורות במדינה ואין לו מושג איך הדברים מתנהלים כאן?", שואל רוטמן, "זו אולי דוגמה קטנה, אבל היא מדגימה היטב איך הדברים מתנהלים ואיזה יחס מקבלים העולים אחרי שהם מגיעים לישראל. זה פשוט אטימות וחוסר אכפתיות".

בלשכת שרת הקליטה אומרים כי טרם התקבלה אצלם פנייה בנושא. נמסר כי "השרה מדגישה שעם כניסתה לתפקיד שרת הקליטה, במשרד הוקם מערך פניות הציבור המטפל בפניות העולים בשפת אמם. כל פנייה מטופלת באופן פרטני, מקצועי ומיידי. לכן, השרה פונה בזאת לכל העולים בבקשה להפנות את הערותיהם, דרישותיהם, תלונותיהם ושאלותיהם למשרד הקליטה, ולא לנסות לתקשר אתה דרך כלי התקשורת".

"באשר לתוכן הפנייה", אמרו בלשכתה של לנדבר, "ככל הנראה מדובר בפרוייקט עידוד העלייה, אשר מהווה פיילוט-פרוייקט המיושם בשיתוף פעולה בין הסוכנות היהודית לבין המשרד לקליטת העלייה,

ואשר השתתפות בו של העולים החדשים מוגבלת בקריטריונים מספר, הנוגעים הן לכמות המשתתפים (1050), הן לזמן ביצוע הפרוייקט (החל מיולי 2009) והן לפרמטרים אחרים (גיל, רמת השכלה, מקצוע ועוד). כפי שניתן להסיק מפניית המשפחות כאמור, התוכנית אינה חלה עליהן ולו מפאת קריטריון הזמן".

מהסוכנות היהודית נמסר: "קבוצת העולים הנ"ל עלתה לארץ במאי 2009 במסגרת פרויקט 'בית ראשון במולדת' של הסוכנות היהודית בקיבוצים בעמק הירדן וסיימו אותה לשביעות רצונם. עקב תאריך עלייתם, עולים אלו אינם זכאים להשתתף בתוכנית המענקים לעולים מחבר המדינות של הסוכנות היהודית ומשרד הקליטה שהחלה ביולי 2009. תוכנית זו החלה לפעול כמתוכנן עם אישור תקציב הממשלה".