שתף קטע נבחר
הכי מטוקבקות

    אתמול היה טוב

    איזה מזל שגרי אקשטיין זכה לראות את נבחרת החלומות שניצבה על הבמה כדי להעניק לו את הכבוד הראוי. מי יתן והכנסות המופע יסייעו להשיב את היכולות המוזיקליות המופלאות שלו

    ערב שכזה ראוי היה להיצעק מכל גג של אוהב רוק ישראלי. נבחרת חלומות נדירה, שעברה בשרשרת על הבמה, התכנסה כדי לחלוק כבוד לגרי אקשטיין, אחד מאבני הבניין של הרוק. ועדיין, אותו אירוע חד-פעמי שנערך אמש (שבת) בהאנגר 11 בתל-אביב, היה נחלתם של מאות בני מזל בלבד.

     

    זמן רב מאוד לא נראתה התגייסות כל כך מוחלטת של אמנים מהשורה הראשונה, שעצרו הכל ובאו לשפוך את אהבתם והערכתם בחיקו של גיבור הערב, כשזה עוד יכול לחייך בתודה ולקחת חלק במתרחש. שלמה ארצי וריטה, צביקה פיק ולהקת תמוז, תיסלם ומוניקה סקס, עוזי פוקס ושלישיית בודגוב-נץ-רומנו - העניקו כולם יחד ערב נפלא ובלתי נשכח, שהעלה צמרמורות עונג אחת לרבע שעה.


     

    אקשטיין עם ארצי. הערכה גלויה (צילומים: דודו אזולאי) 

     

    כן, ראינו כבר הרבה ערבי מחווה לאמנים, מהמופע המסורתי של מאיר אריאל, דרך הציון השנתי ליום מותה של ענבל פרלמוטר ואף ערבי ההתרמה ליצחק קלפטר. אבל לא זכור כינוס כזה של כוכבי על, מז'אנרים שונים ועשורי פעילות שונים, שעצרו הכל ובאו להתנדב למען המטרה הנעלה.

     

    איפה הייתם עד עכשיו?

    ההזדמנות להחזיר לתודעה בזמן אמת אדם שהזיכרון קצר הטווח של אוהבי המוזיקה דחק לשוליים, היתה חד פעמית. כאן המקום גם להכות על חטא: עד שעבר אקשטיין שבץ מוחי שניטרל את יכולת השירה, וגרוע מכך, יכולות הגיטרה המופלאות שלו, איפה היו כל המתגעגעים?

     

    מלבד דודו טסה, שאירח אותו בהופעותיו ב-2006 והסינגל היפהפה שיצר אקשטיין עם ראובן חיון מלהקת "אנזים" ב-2005, לא באמת שמענו מספיק על האיש, "גיבור הגיטרה" של פיטר רוט והאיש שהעניק הזדמנות ראשונה ליזהר אשדות, כשזה היה עוד חייל בגלי צה"ל.


     

    ריטה. לא עבדה עם אקשטיין אך באה לתת כבוד

     

    ההערכה הגלויה של שלמה ארצי וצביקה פיק לנגן המלווה שלהם וההצדעה של אריאל זילבר לבן המחזור שלו, התקבלו בהתרגשות על ידי גיבור הערב כבד התנועה, שלא הראה סימני עייפות גם אחרי שלוש שעות וחצי של דיסטורשן, בין היתר באדיבות פרשנות הדור הצעיר יותר לקלאסיקות המופלאות שחיבר.

    רונית רולנד הזכירה את היופי הצרוף של "רק הקטנים", דודו טסה העלה באוב את "אני ישן בסלון", מיי פיינגולד זעקה את "בוגי איתי הלילה" ומוניקה סקס האטו את "היום זה היום".

     

    מה יש לומר, הלוואי שהכנסות המופע הזה יוכלו לסייע לכשרון הזה לחזור ולהפליא באצבעותיו את הפתיח הבלתי אפשרי כמעט ל"אני הולך לבית שאן". וגם אם לא, טוב שידע שיש מי שמוקיר אותו.

     

     תגובה חדשה
    הצג:
    אזהרה:
    פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
    אקשטיין ודני בסן. העניק הזדמנות לאשדות
    צילום: דודו אזולאי
    לאתר ההטבות
    מומלצים