מעדיפים בפיתה: קווים לדמותו של האכלן הישראלי

בשעות הצהריים מתמלאים דוכני הפלאפל והשווארמה ברחבי המדינה בהמוני זוללים שמוכיחים מדי יום מחדש שהישראלי לא באמת אוכל, הוא תוקע. בביסים גדולים, עם עין אחת על העיתון המוכתם בטחינה, עין שנייה על המכונית שחונה בדאבל פארקינג ואצבע פנויה שמסמסת משהו שלא יכול לחכות. ובפה פתוח.

זה לא שכל הרגלי התזונה שלנו איומים – רק רובם המכריע. סתם. אם פעם המארחת הישראלית השכיחה היתה דמות שרוחב ליבה התחרה בגודל הישבן, מישהי ששמה בכיף מול האורחים בשישי בערב צלחת גדולה של בורקסים ליד קנקנים של מיץ תותית, היום רווחת יותר המארחת שעושה צעדות בערבים ומגישה פשטידה, סלט ירוק וקנקן מים עם קרח. ככה שבסך הכל, יש מגמת שיפור. אבל בכל זאת, בעקבות הכנס ‭40"‬ שנות תזונה בישראל" – שיתוף פעולה בין עתי"ד (עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל‭,(‬ איגוד רופאי המשפחה בישראל ובית הספר לתזונה של האוניברסיטה העברית – הנה כמה אבחנות שכדאי לשים אליהן לב, ואם אפשר, לשנות בהקדם.

שם אותו בביס הקטן 

כשישראלים מרימים אירוע תמיד תהיה אובססיה סביב האוכל, וכמות התקרובת תנצח בקרב מול כמות המוזמנים. החוקים ברורים: מספיק שאורח אחד יבקש תוספת ולא תהיה, כדי שהמארחים יחושו כישלון. למעשה, המארח הישראלי מפחד

 מהקיבולת של האורח שלו, והאורח מצידו מגיע מתוך השלמה שהוא לא יעמוד בפיתויים ויאכל יותר ממה שהוא התכוון.

"ישראלים נופלים לצריכת יתר בנסיבות חברתיות‭,"‬ מסבירה ד"ר טלי סיני, תזונאית קלינית ויו"ר "עתיד‭,"‬ עמותת הדיאטנים בישראל. "בכל אירוע כאן, אפילו בשבעה, יהיה המון אוכל. היהודים תופסים את האוכל כמקור חיים יותר מעמים אחרים, ושפע של מזון מתקשר אצלם עם לב פתוח, עושר ושמחה, אבל המנטליות הזאת מתבטאת בשכיחות גדולה של השמנה. 18 אחוז מהמתבגרים בישראל סובלים מעודף משקל ואנחנו ממוקמים במקום השביעי בעולם מבחינת השמנה של מתבגרים. בין היתר בגלל שיש כאן כמות גדולה של חגים ושמחות משפחתיות, קשה להימנע מהזלילה".

סבתא, למה יש לך בטן גדולה כל כך?  

הקורבנות המיידיים של ההתנהלות החברתית הזללנית בארץ הם הקשישים. "אחרי ערבי חג רואים בחדרי מיון בישראל הרבה קשישים שאכלו יותר ממה שהם היו צריכים באירועים משפחתייים ולא עמדו בזה. זו תופעה ייחודית לישראל‭,"‬ אומרת החוקרת ד"ר דנית שחר, מומחית לתזונה והגיל השלישי. "אכילה מופרזת

מעלה באופן אקוטי מדדי דלקת. אם אתה כבר נמצא בסיכון ויש לך בעיית כלי דם למשל, אחרי ארוחה גדולה מדי יש סיכוי שההמחלות שלך ירימו ראש‭."‬

עם זאת, יש למשפחה הזוללת גם פן חיובי עבור בני גיל הזהב. "קשישים פחות יידרדרו תזונתית בזכות המשפחה שמקיפה אותם כי הם מוזמנים לאירועים ויש להם למי לבשל‭,"‬ סבורה ד"ר שחר, "העובדה שיש בארץ המון אירועים משפחתיים וחגים היא גם ברכה להרגלי התזונה של הקשיש, וזה חשוב כי רבע מכלל בני ה‭65-‬ ומעלה שחיים בקהילה בישראל סובלים מחסרים תזונתיים. זה אחוז ניכר‭."‬

נשארים פיתה  

רוב הישראלים העובדים נמצאים מחוץ לבית שעות ארוכות, ולרוב האנשים קל יותר לא להוציא 45 שקלים על ארוחה מזינה בצלחת, אלא לשלם ‭20-16‬ שקלים ולהשחיל פיתה עמוסה. "זה אבסורד שהאוכל הבריא הוא יותר יקר פה. למה שארוחה בצלחת, לחם קל ומוצרי חלב דלי שומן יעלו בישראל יותר‭,"?‬ תוהה טלי סיני. "אוכל בריא ומוצרי מזון שמעודדים אכילה נכונה צריכים לעלות פחות, ודווקא על משקאות ממותקים הייתי מטילה יותר מס. נפעל מול התעשייה כדי שהמצב ישתנה‭."‬

ילד, סנדוויץ' 

הורים ישראלים שמקפידים על הרגלי אכילה בריאים ועקביים הם עדיין לא ממש מחזה שכיח. למעשה, ליד דוכני מזון מהיר לא קשה לראות משפחות עייפות אחרי בילוי, שבאו לרכוש כמה דקות של שקט במחיר של אוכל תעשייתי שבא עם צעצוע.

"שכיח לראות הורים שפוחדים להגיד 'לא' לילדים‭,"‬ מסבירה התזונאית סיני. "במשפחה הישראלית נוצרת הרבה פעמים דמוקרטיה, ושכיח שלא ההורים הם אלה שנותנים את הטון בעניין האכילה. יש לא מעט מקרים שמרשים לילד לאכול דברים לא מזינים כי הוא מתעקש וההורים, שעובדים הרבה ונעדרים לא מעט מהבית, לא רוצים להיכנס לעימותים בזמן המשותף‭."‬

מחכים מעבר לפיצה  

במקום לעמוד ולהכין ארוחת ערב קל יותר לישראלים רבים מהזן העמוס לקנות או להזמין פיצה ולהסביר לעצמם שזה הרע במיעוטו בזכות רוטב העגבניות, הגבינה או התוספות. אלא שמדובר - ואנחנו בטוחים שזה מכה בכם כזית ביום בהיר - בהונאה עצמית. "פיצה עשירה בשומן ודלה בסיבים‭,"‬ מודיעה סיני ומציעה לא להיגרר גם אחרי הצ'יפס שסופח המון שמן, הפלאפל שייתכן שטוגן לכם בחוץ בשמן מחומצן, והנקניקיות. אם כבר צ'יפס, אז כזה שטוגן בבית טיגון קצר, ולא בתדירות גבוהה.

אוכלים במהירות העוף  

הישראלים לרוב ממהרים, מגדלים יותר משני ילדים, שומרים על קשר עם המשפחה המורחבת, מחוברים בכלל להרבה אנשים, משקיעים בבית ודוחסים לא מעט לתוך שגרת יומם. זה מוביל לאכילה חפוזה שגורמת להשמנה ולמראות לא ממש נעימים של ישראלים שלועסים במהלך נהיגה, תוך כדי הליכה ובעמידה. "אולי האכילה המהירה היא הרגל מהצבא‭,"‬ מציעה ד"ר שרון מאור, דיאטנית קלינית וספורט, סוג של פרשנות. "וכנראה שזה קשור גם לעובדה שיש לנו פתיל קצר ואנחנו גם מדברים הרבה ותוך כדי האוכל. אבל אם לא אוכלים בנחת, לא שמים לב כמה אוכלים וקל להפריז עם כמוית ולהשמין‭."‬ מן הקל אל הכבד

"קל לראות בארץ אנשים שהולכים ומשמינים ממוצרי דיאט כי הם מרשים לעצמם לצרוך אותם בכמויות, במחשבה שיש בהם מעט קלוריות‭,"‬ אומרת ד"ר מאור. "כלומר קונים מוצרי דיאט ואוכלים שישה בבת אחת. לאכול הרבה מוצרי דיאט זו לא בריאות, יש במוצרים האלה ממתיקים מלאכותיים שעלולים להזיק".

‬ספורט לא אלגנט  

מצד אחד יש עלייה במקרי ההשמנה בארץ, אבל מצד שני גידול בכמות העוסקים בספורט. איך זה מתיישב? אולי כי בלא מעט מקרים הישראלי לא עושה פעילות ספורטיבית שבאמת תורמת לו. "שכיח לראות ישראלים שכל השבוע יושבים מול

 המחשב ובסוף השבוע יוצאים פתאום לרכיבת אופניים אינטנסיבית של ארבע שעות‭,"‬ מבארת ד"ר מאור, "זה לא נקרא ספורט ויכול להזיק מאוד לגוף. מה שיכול להרגיע את העם העצבני הזה זו שעת ספורט באמצע יום העבודה או על הבוקר כמה פעמים בשבוע‭."‬

משפחה חוגגת  

"היום בישראל מתחיל מוקדם ולחוץ‭,"‬ אומרת ד"ר רוזן. "בניגוד לארה"ב, שם מתחילים ללמוד אחרי שמונה בבוקר ויש יותר שלווה בהתארגנות הבוקר וזמן לארוחת בוקר משפחתית. בארץ זה שונה וחבל, כי מחקרים מראים שארוחת בוקר משפיעה לטובה על הלמידה. חשוב לשבת לפחות לארוחה משפחתית אחת ביום ואני לא יודעת עד כמה אנחנו טובים בזה. יש תיאוריות שלמות על החשיבות של ארוחות משפחתיות משותפות, בעיקר כי זה מקנה הרגלים טובים. נכון שאין תמיד זמן לבשל, אבל כמו שיש שיתוף בין הורים בעניין הסעות לחוגים, אולי צריך לחשוב על בישול משותף לכמה משפחות בתורנות. כדאי לשקול גם עזרה בתשלום. כמו שלמשפחות מסוימות נראה סביר לקחת עוזרת, אפשר לשקול גם סיוע ממבשלת. זה מספיק חשוב‭."‬ מתוק ג'מבו

"במזרח אין את ההתניה הזאת‭,"‬ מסבירה ד"ר רוזן, "ובאירופה יכולים להגיש לך גבינות קשות כקינוח. אבל הישראלים ממש רגילים למתוק אחרי הארוחה וזה מנהג פסול, כי זה מקפיץ את רמת האינסולין בגוף. כדאי לחכות שעה אחרי הארוחה עד לאכילת מתוק‭."‬ אז נכון, אמנם האמריקאים אוכלים יותר מתוק מהישראלים אבל בארץ נושא המנות האחרונות מאוד מפותח. "לא חשוב כמה אנשים אכלו בחתונה‭,"‬ אומרת ד"ר שחר‭",‬כשמגיע שלב המתוקים בחתונה ישראלית, תמיד תהיה התלהבות ואנשים יטעמו מהכל ויחסלו את ההיצע בטירוף‭."‬

כרחוק מזרח ממערב

אם פעם לתימנים היה שם של אלופים במניעת מחלות לב וסוכרת בזכות החילבה, הרי שככל שיוצאי תימן התערו ואימצו הרגלים ישראליים, הם גם הפכו לפחות בריאים. "מבין יוצאי העדות השונים היחידים שראינו אצלם עלייה במחלות הלב הם התימנים, שאימצו הרגלי תזונה ישראליים והתרחקו מהרגלים קודמים‭,"‬ אומרת ד"ר שחר. "גם האתיופים הגיעו לכאן רזים, אימצו הרגלי תזונה ישראליים והתחילו להשמין. כל מי שעובר לתזונה מערבית בלי שהוא בנוי לזה משלם מחיר. אצל יוצאי אתיופיה יש עלייה רצינית באחוזי הסובלים מסוכרת. הם לא מוצאים כאן את המזונות שהם רגילים אליהם ואוכלים תחליפים זולים שלא טובים להם, וגם נותנים לילדים יותר מדי שתייה ממותקת שגורמת לעששת‭."‬

לבדוק לך שמן?  

"יש בארץ צריכה מוגזמת של שמנים באופן כללי‭,"‬ מודיעה פרופ' בטי שוורץ, מנהלת בית הספר לתזונה באוניברסיטה העברית. "ישראלים אוהבים מטוגן ומשתמשים בכמוית אדירות של שמן כדי לטגן סיגרים, שניצלים וצ'יפס. כמובן שגם בעוגות ובבורקסים יש המון שמן וגם הבמבה זה פשוט כוס שמן. חשוב לצרוך שמן מסוג אומגה 3 שיש בדגים בעיקר‭."‬ בשר מבשרנו

לבילוי סביב המנגל אופי שובינסטי שיושב טוב על הישראלים. יש גבר שלוקח אחריות להאכיל את כל השבט, הוא עומד בגבורה בחום ובעשן וצד עבור כולם את הנתחים הטובים מהרשת. במפגשי המנגל מחממים את האורחים עם כנפיים

 ופרגיות ואז מכים בהם ללא רחם עם שיפודי כבדים, קבבים וסטייקים ונעלבים כשהם לא מסיימים את החומוס הערבי שהמארח נסע להביא להם באותו בוקר במיוחד. פרופ' שוורץ סבורה שמדובר בחגיגה שיצאה משליטה: ‭200"‬ גרם של בשר בקר לסועד זה מספיק, אבל במנגל ממוצע ישראלי בודד יכול לצרוך בערך קילו לבנאדם. זה פי חמישה מהכמות שהוא צריך. לא כדאי לאכול יותר מדי בשר כי זה גורם להצטברות של חומרים לא טובים בגוף. בבשר אדום יש כמויות גדולות של שומן ובבשרים שנצלו על פחמים נוצרים חומרים בשם פירולים, שהם רעילים ויכולים לתקוף את הדי-אן-איי שבתאים ולגרום לסרטן. גם בחמין קל לצרוך יותר מדי בשר בקר וכדאי להיזהר‭."‬

ציון כללי: עובר  

"התעוררנו בזמן בעניין ההשמנה לעומת ארה"ב וכמה ממדינות אירופה‭,"‬ משוכנעת פרופ' שוורץ. "באירופה וארה"ב את יכולה למצוא בחנויות בגדים במידות ענק שפה אין. האנגלים, למשל, שנחשפים לקמפיינים שמעודדים אותם לאכול לפחות חמישה ירקות או פירות ביום, כי הם לא עושים את זה, סובלים ממחלות לב פי שניים מאיתנו. אבל באמת יהיה יותר טוב אם ימתנו פה את אכילת הפחמימות הפשוטות וקצת ייתנו מנוחה לפיתה‭.