שתף קטע נבחר

ביירסקלוף - היין של בייארס טרוטר

בייארס טרוטר הוא אחד הייננים הידועים בדרום אפריקה, ואת היינות שלו מייבאת לישראל חברת קיפיס. שגיא קופר טעם את יינות ביירסקלוף וחזר עם סיפור וסקירה

זהר גולדברג הקים את קיפיס (Kippis), החברה שלו ליבוא יין, אחרי שהיה רואה חשבון ותעשיין במשך שנים רבות. בשלב מסוים נמאס לו להיות "עבד", אז הוא יצא להתבודדות על האי פארוס ביוון, לקבל פרופורציות על החיים, וחזר אחרי זמן עם החלטה לצאת לחופשי ולעשות מה שהוא אוהב וזהו.

 

גולדברג החליט לייבא יין, כיוון שאהב את התחום, שהיה קרוב לליבו עוד בזמן לימודיו באוניברסיטה בשנות השבעים. ההחלטה היתה להביא יינות שאין בשוק, ממדינות שהיו בזמנו לא שגרתיות בישראל: גרמניה, פורטוגל ודרום אפריקה, כשלאלה הוא הוסיף עכשיו יינות ספרדיים מוולדפניאס. ניצלתי את ההזדמנות שהוא מביא יינות חדשים מספרד, כדי לטעום יינות של אחד מהייננים הידועים ביותר של דרום אפריקה - בייארס טרוטר.

 

במשך שנים, טרוטר היה היינן של קאנונקופ – יקב בעל יוקרה ותדמית מצוינת, שטרוטר היה אחראי לא מעט להשגתן. שחקן רוגבי בצעירותו, הוא היה היינן הראשי ביקב בין השנים 1973-2003, והפך במרוצת השנים למלך הפינוטאז' של דרום אפריקה. איש, שהיום בשנות החמישים שלו, הוא אחד מאלילי היין, לא פחות, של התעשייה המקומית שם, ושל תעשיית היין בכלל.

 

האדמות של משפחת ביירס

את ביירסקלוף ייסד טרוטר בשנת 1988. הוא חיפש אדמות שיתאימו לנטיעת קברנה סוביניון דווקא, ומצא אדמות שהיו שייכות למשפחת ביירס במשך חמישה דורות, עד 1895. אחרי שקנה אותן, הסתבר לו ששמו של ערוץ נחל מאחורי היקב הישן שהיה על האדמות האלה במקור הוא ביירסקלוף. הוא פנה לרשם החברות וגילה למגינת ליבו שמישהו כבר רשם את השם. הברירה היתה לגשת לאותו אדם ולברר "כמה יעלה לו" השם. הוא חזר מאותו אדם, בעליו החדש של השם המסחרי. התמורה היתה ארגז יין לשנה.


(צילום: יח"צ)

 

טרוטר פעיל בחזיתות ציבוריות והתנדבותיות רבות, אבל לא רק חום ואנושיות מאפיינים את האיש: הוא גם אחראי במידה רבה מאוד להצלחתו של הפינוטאז' בדרום אפריקה, ויותר ויותר בעולם מחוצה לה. בשנת 1995 הוא כינס ארוע שהפך לארוע היסוד של אגודת הפינוטאז', גוף שמטרתו היתה לקדם את המודעות לענב היחודי, לשפר את רמת היין שעושים ממנו ולהמשיך במחקר ופיתוח. הכל תוך ועל ידי שיתוף פעולה בין היקבים ובין היננים כולם. משימה לא פשוטה. טרוטר יסד תחרות פינוטאז', תחת חסותו של בנק גדול. הוא שכנע את חברת התעופה הדרום אפריקאית לקרוא לאחד ממטוסיה "פינוטאז'" והוא שכנע את מארגני המונדיאל ב-2010 להכריז על יינות פינוטאז' כיינות הרשמיים של המשחקים.

 

כל יקב בדרום אפריקה נוטל חלק על ידי תרומת בקבוקי פינוטאז' איכותיים (יינות שעברו התישנות בעץ), לארועים הרשמיים ולמשתתפים בארוע, ועוד. היין יבוקבק תחת תווית 'רשמית' של הארועים. לביירס טרוטר ולביירסקלוף יש מגוון לא קטן בכלל של יינות. היקב נמצא ממש מחוץ לסטלנבוש, ממש כשהתנועה העירונית נגמרת, ואפשר לעבור למהירות של 80 קמ"ש.

 

מתרככים אחרי 30 שנה

את הענבים הוא מביא מאזור היקב ממש, משני כרמים עיקריים. מלבד פינוטאז', נטעו ביירסקלוף גם הרבה מאוד קברנה סוביניון, לא מעט מרלו וצינזו. הוא משתמש גם בשנין בלאן ובסירה, לכמה מהיינות שלו. מעניין למדי הוא יין "לבן" שהוא עושה, שהוא 75% שנין בלאן ו- 25% פינוטאז', שהתירוש ממנו עבר הפרדה מהירה מהזגים.

 

הערה לגבי סגנון הטעם של הפינוטאז' הדרום אפריקאי: היינות הוותיקים משם היו חומציים מאוד, קשים וטאניים, שרק אחרי 30 שנה התחילו להתרכך. היום היינות רחבים יותר, קטיפתיים ואלגנטיים. הם משהו בין יינות הסירה של הרון – עם גוונים מעושנים-אנימליים – ופירותיות מתובלת של זינפנדל. גם כשהם יבשים יש בהם מתיקות קלילה, שהיא באופיו של הזן. פעם היו בהם הרבה מאוד ארומות שהזכירו בננה, אבל ייננות מודרנית הורידה הרבה מהחלק הזה בפרופיל, וגם צמצמה את ארומות האצטון שהיו קיימות בהרבה מהיינות.

 

Beyerskloof Pinotage Rose 2007

צבע ורוד סלמון יפה, מבריק. אף מעט מעושן, עם מעט אשכוליות אדומות. פה מעט פאזי, בעל מרירות קלה שמלווה במתיקות קלה. סיומת בינונית-ארוכה, מעט מינרלית. יין יפה, במחיר של 85 שקלים לצרכן.

 

Beyerskloof Pinotage Brut Rose 2008

מתוד שארמאט, בעל גוון ורוד מאוד קל. קצת מתקתק (ברוט), בעל בועות עדינות וקלות. יין קל לשתיה, מרווה ונעים מאוד. 98 שקלים לצרכן. יין טוב לאוכל – לארוחה קלה; בשרים קלים, נקניקים עדינים וכד'. מומלץ.

 

Beyerskloof Pinotage 2007

מאוד מאוד בשרני – מעושן, באופן אופייני לזן. הפה קל-בינוני, עם אחיזה טובה בפה וחומציות טובה. טאנינים טובים, סיומת טובה. יין מצוין לאוכל, מאוד מעניין ותמורה מצוינת למחיר שלו – 103 שקלים לצרכן. לשתות עכשיו ובשנתיים הקרובות. 14% אלכוהול – לא מורגש בכלל.

 

Beyerskloof Pinotage Reserve 2005

הרבה עץ באף הראשון, אחר כך ציפורן אופיינית מאוד, מאובק ומעט קפאי. שמץ אצטון. הפה עגול, מאוד מלא וחלק ביותר. התחושה היא של יין מעולם ישן – החביות בעיקר – עם פרי חדש, מודרני, מאוד spicy ומאוד אלגנטי בעת ועונה אחת. 253 שקלים לצרכן. טאנינים עדינים. יין עם שלוש – חמש שנים לפחות עדיין עד שיהיה בשיאו, אבל בהחלט ראוי לשתיה כבר עכשיו, להנאה מושלמת.

 

Beyerskloof Cabernet Sauvignon Merlot 1998

בעל צבע מצוין, עמוק ויפה, ללא גיל. מעט פורטי באף, מלווה בירקרקות קלה של הקברנה. יין מאוד מלא, מאוד עגול ורחב, עם סיומת טאנית עדינה ומתובלת מאוד. חומציות טובה ומתיקות של סוכריות פרי שממשיכה גם בסיומת. עוד מרגישים את העץ בצורת קופסת סיגרים וטבק. לא יין מאוד ארוך בסיומת, אבל מצוין. 386 שקלים - בהחלט, בהחלט ראוי.

 

יינות אחרים

יין גרמני אחד מהפורטפוליו, ועוד ארבעה מהיינות הספרדיים החדשים של קיפיס, כולם מאזור ולדפניאס.

 

Louis Guntrum Sekt Riesling 2006

במחיר של 158 שקלים לצרכן תקבלו כאן יין שעשוי בשיטה המסורתית, ריזלינג משובח, עם מעט מתיקות נעימה. באף אפשר לחוש יפה במינרליות של הריזלינג: רחבה וירקרקה, 'דיזלית'. לואיס גונטרום, להזכירכם, הוא יקב שנמצא בנירשטיין, ברוטר האנג.

 

Bodegas Fernando Catro Raices Airen 2008

האיירן הוא לא רק שמו של משקה היוגורט הידוע, אלא גם שמו של הענב הלבן השכיח ביותר בספרד, ובלה-מנצ'ה במיוחד. ליין צבע חיוור מאוד, עם טינט ירקרק. באף: פירות קיץ כמו אפרסקים, לצד תפוחים ירוקים. החומציות יחסית נמוכה והפה עגול; אולי זה קצת מחסיר מהיין. מקורר היטב הוא יהיה מצוין. המחיר הוא 48 שקלים בלבד, מה שהופך אותו קניה טובה.

 

Bodegas Fernando Castro Syrah Raices Seleccion 2005

13% אלכוהול. יין בעל גוון אדום-סגול כמעט אטום. מאוד מודרני. באף היין כבד משהו, פרחוני, עם ארומות בשרניות אופיניות לזן, וטובות. פה עגול, קטיפתי, מאוד שוקולדי. היין עשוי היטב ו'משכנע', עם משהו של זיתים שחורים, כבושים. 63 שקלים ליין מודרני וטוב. קניה מצוינת. בתפריט של מסעדה, אם אתם מוצאים אותו ב– 120 שקלים, נניח – יין מעולה.

 

Bodegas Fernando Catro Castillo Santa Barbara Reserva 2002

טמפרניו – ריזרבה - שנה בעץ – 13% אלכוהול. 74 שקלים לצרכן. פירותי ומודרני, ועשוי ליצוא. חומציות מעודנת יותר, והיין עגול ובינוני-כבד. סיומת טובה, מתובלת, עם טאנינים טובים ולא תוקפניים. 2002 במחיר לכל כיס, שאפשר להניח לעוד זמן במקרר יינות, אם רוצים.

 

Bodegas Fernando Catro Castillo Santa Barbara Gran Reserva 2001

צבע דם עם שוליים ורדרדים במקצת. אף מעט מתכתי בתחילה, אבל רק לרגע. פה בינוני, לא כבד, די אלגנטי. מתובל מאוד, עם חומציות יחסית גבוהה לשאר היינות. מרירות קלה בסיומת. 13% אלכוהול. יין טוב יותר לאוכל, אך גם לשתיה "כשלעצמו".

 

שגיא קופר עורך את אתר היין והאלכוהול "בקבוק "

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
מומלצים